שו"ת מבי"ט/ג/קצ
|
< הקודם · הבא > |
שאלה עטרת תפארת שיבה אור חכמה ותושי' כצאת השמש בגבורה נפשי נשואה לנגדו לקבל מהודה והיא כעור' ואפלת אור' נופלת לפניו משתחוה לרגליו ואומר' אנא שא נא נאלמתי דומיה כי לא ידעתי דבר לכן מעלת הדרת כ"ת יפתח פיו לאלם לקרוב להשתחו' לו ולבק' מלפניו ואל אכשל בלשוני כי ל"א לי לפרט כ"א ללשון למודי' דומי' תהל' נשאני לבי לקרוב לשרביט זהבו בראותי כל הספרדים הדרי' בגלילותינו העמידו פסל התלאה בתפילת המנחה ואמרו שלא לחזור ש"צ התפילה קולם כנחש הלך עד (מקום) אשר אנחנו בו בפרט אשר באו ממ"ה אין מבחיני' בין ימינם לשמאל' מרימי' קול לאמר כך קבלנו כך נהגו אבותינו נתקרבתי וקראתי למביני' ולעם ואמרתי דמנהג' משבשתא היא ודברתי על המנהיגי' ונתחזקו באומר' כי ל"א לבטל מנהג אבות' ואעפ"י שקראתי לי עדים נאמני' כי בהרבה מקומות בעלי החכמ' בטלו מנהג זה בכל זאת לא שבו מדרכ' ואומרי' שאם לא ישלחו להם מצפת תוב"ב לא יכרעו עורפ' על כן כל דברי האגרת הזאת לבקש מלפני גודל מעכ"ת שישא ניסו וירפא את מזבח השם ויגזור עלינו כי לפחו' המנח' הגדול' יאמרו בחזרת ש"צ ואדוני כמלאך האלקי"ם לדעת כל אשר בארץ ויגד לעמי פשע' ולא יכירו כי נודע ממני להאדון מאומה אלא כי שמע דבת רבי' ורוח ה' נשאו ולו תהיה צדקה ושלם האדון יגדל מאת עבדו שלמה שמעתי כי בקצת מקומו' באיטלייא אינם זהירין בתפלת המנחה כמו שראוי ואיני תמה כי גם בארץ ישראל ובשאר ארצות מקילי' בעונת' שאינה קבועה גדולה וקטנה וגם בכוונת' אינם זהירי' כ"כ כמו בתפלת השחר (ושרבי') [וערבי'] אפי' היא רשות מפני שהיא בזמן שכול' טרודי' במלאכת' ובסחורת' ואינ' יכולי' לפנות דעת' ולכוין כמו בתפלת השח' שעדיין לא התחילו להתעסק בשום דבר וגם בתפלת ערבית כבר נסתלקו ממחשבת סחורת' ולא כדין וכשור' הם עושים בזה כי איפשר להם להפסיק ממלאכת' ולפנות מחשבת' לכוין כי על זה אמרו חז"ל לעול' יהא אדם זהיר בתפלת המנח' שצריכ' זהירו' מפני הדברי' הנזכרי' שנותני' רפיון לאנשי' לתפלת המנחה ועל זה יש להם שכר טוב לזהירי' בה ותקובל תפלת' יותר משאר תפלות וכמו שמצינו מה שנענה אליהו בתפלת המנחה שהיה קידוש ה' באות' תפלה שאמרו אפי' עובדי ע"ז ה' הוא האלקי"ם וכו'. וכמו שבתפלת השחר חוזר ש"צ התפלה להוציא מי שאינו בקי להתפלל ולכוין כן בתפלת המנחה חייבי' יותר מפני שתהא מקובלת וכבר סמכו על פסוק שבע ביום הללתיך) שכר) שכל תפל' שמתפלל כל אחד בלחש ומה שמכוין בתפלת חזרת ש"צ ומה שמכווני' בעניית אמן לכל י"ח ברכות הם שלש וכן בכפל מנחה הם שלש ותפלת ערבית שאינה בחזר' הם שבע פעמי' ביום שאנחנו מהללי' לאל יתברך אלא מפני היותה בשני זמני' גדולה וקטנה ואינו ניכר לכל אדם זמנה בדקדוק כמו תפלת השחר בקומו ותפלת ערבית בשוכבו עם קרית שמע הקלו לאומר בקול רם ואנחנו עושי' איזה תקון לזה ברוב המקומות שאנו מסכימי' בתפלת מנחה הראשונה שיאמרו בבית הכנסת בכל יום התפלה בלח"ש וחזרת ש"צ מפני שמתקבצי' בה רוב המתפללי' וכשיש עשרי' בני אדם או יותר לפחות העשרה מהם יכונו ויענו אמן וכשבאי' אחרי' להתפלל אינ' כ"כ והוא יותר טוב שיתפלל בקול רם מפני שאין רוב המתפללי' אז יכולים לענות אמן שהם מועטי' כי בתפל' השחר כולם כאחד מתפללי' תפלה אחת ואעפ"י שקצת' לא יכוונו למה שאומר ש"צ ולענות אמן יש הרבה מכווני' עוני' מה שאין כן בתפלת המנחה שאינ' באי' כל' ביחד ואין מתפללי' כמה פעמי' מנחה בכל בית הכנסת ואפי' שאנחנו נותני' איזו סיבה למתפללי' בקול רם הוא בדיעבד אבל לכתחלה ראוי לכל מקו' ליראי ה' וחושבי שמו לעורר לבבות מתעצלי' בתפלת מנחה ולפחות שתאמר פעם הראשונ' בחזרת ש"צ כשה' לפחות מעשרי' ומעלה כדי שיתכוונו ויענו אמן או אפי' כשאינ' אלא עשרה שהם יראי השם יכונו כמו שנזכר והאל יתברך יטע בלבנו אהבתו ויראתו לעשתו רצונו ולעובדו עבודה שבלב זו היא תפלה ושל'. המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |