שו"ת מבי"ט/א/שטז
|
< הקודם · הבא > |
ילמדנו רבינו אור עינינו ראובן היתה עיקר דירתו בסינים והנה היום ג' שנים שבא לדמשק עם אשתו ובני ביתו ודר בדמשק וחוז' לסינים בזמן האוניות והספינות להסתחר כמנהג הסוחרי' וקהל סינים שואלים מראובן כל מיני מסים וארנוניות ותשחורו' הבאים על המדינה וראובן טוען שכיון שאין דירתו בסינים דאין לו לפרוע כי אם המס הכתוב בפנקס המלך יר"ה והוא הנקרא גיליה אבל שאר הדברים אין לו לפרוע עמהם כלל כיון שאין דירתו עמהם יורנו רבינו הדין עם מי:
תשובה תנן פ"ק דבבא בתרא כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר י"ב חדש וכו' משמע דנסתלק כבר מחיוב העיר שיצא ממנה וחיי' בכל הדברים בעיר שבא לה ועמד בה י"ב חדש וזמן פטורו מן העי' שיצא ממנה נרא' דמיד שיצ' אינו חייב שום מס ותשחור' שיתחדש אחר יום צאתו יותר מזה כתוב בהגה"ת האשרי בשם ר"ת ז"ל על ההיא דמי כלילא דטברי' דערקו וכו' דאם השר הטיל מס או מתנה על אנשי העיר וברחו מקצתן שפטורין מן המס ואין אלו הנשארים יכולים לדוחקו לתת עמהן ע"כ וכתב דשוב מצא תשובת ר"י ב"ר שמואל דנר' לו דאם היה הכובס תובע הנהו דערקו לדין היו חייבים לסייע' כו' וכמו שהביא המרדכי גם כן משמע דאפילו לרבי' יצחק אם אח' שיצאו הוא שנתחדש המס דפשיטא דפטור והביא במרדכי בשם ס' החכמ' דמי שבא לעיר לגור שם אם דעתו להשתקע חייב לתת מס מיד אם נולד המס אחר בואו כו' וכיון דחייב לתת מיד בעיר שבא אליה הרי הוא פטור מן העיר שיצא ממנה מיד והביא בתרומת הדשן סימן שמ"ב שמצא הועתק מתשובה דחייב מיד אע"ג דמנהג בכל גבולנו כל היוצא מן העיר או מן המדינה לקבוע דירתו במדינה אחרת אם יתחדש שום מס תוך ל' יום לצאתו על בני מקומו הא' צריך לתת עמהן באותו עול בשוה ונותנים טעם לדבר משום דלעולם רגילים הוא שממוני המושל מתנים עיניהם וכו' כדאי' התם הרי בפי' שמשיצא מן העיר הוא פטור מדינא מכל מה שיתחדש אחר צאתו מן העיר אלא שנהגו אחר שלשים יום מההוא טעמא הכא בנדון זה שיצא זמן רב מן העיר מלתא דפשיטא הוא ואין בה ספק נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |