שו"ת מבי"ט/א/רמז
|
< הקודם · הבא > |
זה כמה עשרו' מן השני' בבוא הרב הגדול מורינו כמהר"ר יעקב בירב זלה"ה ממצרי' פה להאיר עינינו במאו' תורתו בהיותו או' פס' בפני כל החכמי' השלמים ז"ל אשר היו נמצאי' בזמן ההו' אמ' חידו' א' על דברי הרמב"ם ז"ל בהלכו' חמץ ומצה והייתי אומ' אותו משמו אח"כ כשהייתי אומ' פסק בקהל ועת' חלה פני החכ' כ"ר יעקב בירב יצ"ו בן בנו החכ' השלם כה"ר אברה' ז"ל שאכתו' לו הלשון ההוא כמו שאמרו זקנו הרב ז"ל ולכן כתבתיו והו' על מה שכת' הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות חמץ אין חייבין כרת אלא על אכיל' עצמו של חמץ אבל עירו' חמץ כגון כותח הבבלי כו' אם אכלן בפסח לוק' כנר' שבכותח הבבלי יש כזי' בכדי אכיל' פרס והרי"ף ז"ל כת' שאין בו כזי' בכדי אכיל' פרס והשי' הרב מ"מ דמה שכת' הרי"ף ז"ל הוא כשאוכל דרך אכילה שאז אין בו כזית בכדי אכיל' פרס ודברי הרב ז"ל הם כשאכל כזי' בכדי אכילת פרס שלא כדרך אכילתו שאכלו כך בלא טיבול לחם או בשר כן הוא כוונת דברי מ"מ ועל זה הקשה מורינו הרב ז"ל דפ' אלו עוברין אמרי' הנח לכות' הבבלי דלית בהו כזי' בכדי אכיל' פרס אי בעיניה דקשרף וקאכיל ליה בטל' דעתיה אצל כל אדם ואי משטר קשטר ואכיל לית ביה כזי' בכדי אכיל' פרס ופרש"י אי מיתרמי ואכיל ליה ממש דהשת' איכ' כזי' כו' בטלה דעתו אצל כל אדם ולאו אכילה היא לחיוביה עליו וא"כ איך כתב הרמב"ם ז"ל לפי מה שהשיב מ"מ דשלא כדרך אכילתו לוקה והשיב הרב ז"ל כי הרמב"ם ז"ל יפרש מה שאמר בגמ' בטל' דעתו אצל כל אדם כלו' ולא איירי תנא בהכי אבל אין הכי נמי דאם אכלו כך שלא כדרך אכילתו שהו' חיי' וזה הפי' נר' אז זר בעיני קצת חכמי העי' ואח' כמה שנים אנא ה' לידי שהייתי שונה מס' נזי' בבקיאו' והובא' שם סוגי' זו ולשון זה של בטלה דעתו אצל כל אדם ג"כ וכתבו התוספות שם פרש"י שבפסחי' וכתבו מ"מ אי מיתרמי הכי מודו דחייב ובהכי לא איירי ע"כ והוא פי' זה שפי' מורנו הרב ז"ל ואחר זמן שחזר פה הראיתיו לו והיה טוב וישר בעיניו שכיון אל דברי התוספות נאם המבי"ט שנת שיט"ה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |