שו"ת מבי"ט/א/רו

שו"ת מבי"ט א רו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סימן רו

שאלה ראובן שדך אשה בצובה ואחר כך קדש אותה בפני ב' עדים והיתה הסכמה בעיר שלא יקדש שום אדם כי אם בעשר' מן הקהל ואחר כך נפטר ראובן ויש לו אח ואומרים הקהל והדיין שאינה זקוקה ליבם כיון שעשו הסכמה שלא יקדש שום אדם כי אם בעשרה מן הקהל:

תשובה אם ההסכמה היתה סתם שלא יקדש שום אדם כי אם בעשרה פשיטא שהקידושין חלו אעפ"י שעבר על ההסכמ' או על החרם והוי כמי שקדש בשבת או בי"ט דאף על גב דעביד איסורא חלין וכמו שליח המקדשה לעצמו דאע"ג דעביד איסור' וכמקד' בביא' וכיוצא בו דחלין הקידושין וכמו מי שעבר ומכר איסורי הנאה וקדש בדמיהן דהויא מקודשת והמקדש בהנא' מלוה שאסור לעשות כן מפני שהוא רבית כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ה והויא מקודשת אעפ"י שעובר על דברי תורה וכ"ש לעוב' על נידוי וחרם דרבנן:

ואם ההסכמה היתה בפי' שלא יהיו קידושין ושהיו מפקירין ב"ד ממון המקד' בהסכמ' החכם שבעיר בזה כתב הרשב"א ז"ל תשובת אלף ר"ו מעשה היה בעירו ודן בפני רבותיו ושרבו הרמב"ן ז"ל הוד' לדבריו וכתב ומ"מ עוד צריך להתישב בדבר וכן הריב"ש ז"ל תשוב' שצ"ט האריך וחתם סוף דבריו שיכולין קהל לעשות תקנה זו והמקדש כנגד תקנתם אין קידושיו קידושין ואינה צריכה גט אלא שכתב זה להלכה אבל למעשה היה חוכך להחמיר מי הוא שיבוא אחרי' שיתישב דעתו ונוח להקל בקידושי' כאלו ולא נשמע בדורות שבאו אחריהם שיקלו בדבר זה כי לא סמכו הקהלות ובית דינם על עצמם להפקיע ולהפקיר ממון לענין קידושין דחמירא איסורא ובעי' ב"ד מומחין וכ"ש בדורותינו שנתמעטו הלבבות והיה צריך הסכמת כל חכמי הגלילות להקל כמו שכתב הריב"ש ז"ל ואיך יעלה על דעת שום חכם או דיין שבדורנו זה להקל ולסמוך על הסכמתו:

ואני אומר כי אפילו היתה ההסכמה בפי' להפקיע הקידושין ומדעת ב"ד חשוב שבדור בנדון זה היתה מקודשת כיון שזה שקדשה היה משודך כבר עמה פשיטא שלא היתה כוונת המתקנים להפקיע קידושין המשודכת לו שהיא מזומנת להתקדש לו למחר תוך קהל ועדה וכמו שכתבו להרשב"א ז"ל בשאלה ההיא קהל שעשו תקנה מחמת הפריצים שכל מי שיקדש אשה שלא במעמד עשרה שלא יהיו קידושיו קידושין ועל זה השיב מה שהשיב שנראה כי לא היתה תקנתם אלא על מי שהיה מקד' אשה שאינה משודכת לו בלי דעת אביה ואמה וקרובי' אבל אם היתה משודכת לו לא היה נכלל בתקנה אם לא שפי' בפי' שהיו כוללים גם זה בתקנה והר"ש ב"ר צמח ז"ל תשובת קל"ג עיר שיש בה תקנה שאם יקדש אדם קודם זמן נישואין שלא יהיו קידושין שנראה שאפילו על מי ששדך אשה תקנו שלא יקדשנה אלא בזמן הנישואין אבל בתקנה סתם שלא יקדש שום אדם כי אם בפני עשרה נראה שאינם מתקנים אלא על מי שמקדש אשה שאינה משודכ' לו והויא תקנה זו כמו גדר למי שמקדש בשוק ולמי שמקדש בלא שידוכין דמנגיד להו רב כדאמ' פ"ק דקידושין עוד אני אומ' בנדון זו כפי מה שבא בשאלה שהי' המקד' מעיר אחרת ואם כן אינו נכלל בהסכמתם וכמו שהביא הר"ש ב"ר צמח ז"ל בתשובת קכ"ג שיש הוכח' בבבא בתרא פ"ב דאי לא שייך בכרגא בהדיהו אינו מבני עירם וקהלם ואם מתורת המנהגות שנותני' עליו חומרי מקום שהלך לשם זו אינה חומר' אלא קולא שלא תהא מקודשת אדרבא ניתן עליו חומרת מקום שיצא משם שלא היתה שם הסכמה שלא יקדש אלא בעשרה והויא מקודשת ולא תימא כיון שקדשה והרי הוא נושא אותה במדינה זו הרי הוא כבני העיר דליתא שיכול הוא לכופ' ללכת למקומו וכדאמ' בתוספתא בן יהודה שארס אשה בגליל כופין אות' לצאת שע"מ כן נשאה והביאה הרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל פי"ג:

והעולה מכל זה שכתבתי כי אין ראוי לשום קהל וב"ד שבזמן הזה לסמוך על עצמם להפקיע קידושי תורה בהסכמת' וכמו שכתב הר"ש ב"ר צמח ז"ל באות' תשובה שנשאל על דבר זה הרבה פעמים ולא מצא שעשו מעשה על זה וכן הר"י קולון ז"ל הוכיח ודבר קשות על רב מפורסם בדורו שרצה להקל בענין זה כמו שהאריך בתשובה פ"ז ואפילו בדורות הראשונים אם היו מקלים בב"ד חשו' לא היו מקלים בכמו נדון זה שהיתה כבר משודכ' לו ולא היה מבני עירם כמו שכתבתי וכ"ש בדורות אלו ואנו חייבי' להיות מוחים במי שירצה להקל בזה כדי שלא נתפש ח"ו בעון וה' יצילנו משגיאות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >