שו"ת מבי"ט/א/קסג
|
< הקודם · הבא > |
ראו עתה כי אני אני הוא המדובר בו והנשאל עליו במי ומי תשעה פעמים ממי אפוא הוא עד מי אתה הר הגדול שלש של שלש שלש והושיבוני בבימה גדולה וזמותי יד לפה ולא ידעתי מה להשיב כלוי בר סיסי עד אשר נרתעתי לאחורי וידעתי שלא ידעתי ואז ידעתי להשיב שואלי דבר על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ח מהלכות שחיטה וז"ל וכן אם חסר גוף הריאה אעפ"י שלא נקבה הרי זו כמי שחסר מנין האונות וטרפה לפי' אם נמצא ממנו מקום יבש עד שיפרך בצפורן הרי זו כחסר וטרפה ואפי' היה כל שהו ע"כ וקשיא לשואל טובא חדא למה מנה אותה הרב ז"ל בכלל חסרה דבגמר' משמע דטרפה משום דעתידה לינקב וא"כ היה לו לרב לצרפה ז"ל בכלל נקוב' וכן הוא הכניס המראות הפסולו' בכלל נקובה משום שסופן לינקב וכן פי' התוספו' שם עכ"ל. ולי לא קשיא מידי דיבשה משום חסרה הוא דמטרפה כמו שכתב הרב ז"ל ודייק לה מלישנא דגמרא דיהיב טעמא שאינה נפרכת משום דהדרא בריא וכשרה אם כן כשהיא נפרכת בצפורן הרי היא חסרה שאינה בכלל נקובה דנקובה היינו נקב שאין בו חסרון אבל מה שהוא נפרך בצפורן הוי חסרון גמור כיון דלא הדרא בריא והבי' הר"ן ז"ל דברי בעל הלכו' ז"ל שכתב הכבד שיבש כולו ונפרך בצפורן טרפה וכתב הוא דמסתברא כוותיה דכיון שיבש הוה ליה כניטל לגמרי ולא נשתייר המנו כלום דטרפה אם כן משמע דנפרך בצפורן הוי כחסר וניטל:
עוד כתב ועוד שנראה סותר דבריו שכתב למעלה בסמוך וז"ל נתוספו מנין האונו' וכו' ואם היתה על גבה שהוא לעומת הצלעות הרי זו טרפה שהיתר כחסר והוא שתהיה כעלה של הדס ע"כ אלמא דלא חשיב דין חסר בפחות מעלה של הדס והכא מן הדין חשיב ע"כ חסר בכל שהו עכ"ל. ואין כאן שום סתירה מה שכתב הרב ז"ל שהיתר כחסר לא נחסר ממש קא' בכל דהוא שהרי פי' מיד והוא שתהי' כעל' של הדס ופי' יות' הרב ז"ל אבל פחות מזה אינה אוזן אם כן מה שמדמה יתר כחסר בתוספ' האונות היינו כשהיתר הוא כעלה אבל חסר אפילו כל שהוא הוי טרפה ולאו דיוקא הוי מה שכתב אלמא דלא חשיב דין חסר בפחות מעלה של הדס דדוקא ביתר הוא דקא' דאינו יתר באונא אלא כטרפא דאסא ולא בחסר כדא' וכן משמע מלשון הרב ז"ל שכתב בסמוך ריאה שנמצאת נפוחה וכו' ושמא התוספו' בגוף כחסרון כמו שאמרנו במנין הרי שאין היתר באונה כחסר ממש כשהוא יתר כעלה של הדס והכא בנפוחה מסתפקא משום דעל מימרא דרפרם אמרה איכא דאמרי הכי ואיכא דאמרי וכו' עוד נ"ל לפרש דברי הרב ז"ל דהאי יתירה בגבה כעלה של הדס היינו שיש פיצול וגומא בגב הריאה שנכנס לתוכו אונה זו היתר' ואם היא כעלה של הדס הויא אונה והוי יתר באונות וטרפה ואם היא פחות מזה אינה אונה ואין כאן יתר שהרי נכנסת בפיצול וגומ' הריאה והיא שוה מלמעל' בלי חסרון בפיצול ובלי יתרון באונה כיון שהיא פחות מעלה ונכנסת בפיצול כדאמ' עוד כתב דהיאך יתכן חסרון בריאה בלי נקב והתם בגמ' קמתמה על מתני' דקתני נקבה הריאה או שחסרה ובעי חסרה היינו נקבה ומוקי לה דלא נצרכה אלא לרבי שמעון וכו' והאריך השואל בתמיה' זו וצדד צדדין לישבה ולא יכול להשיבה אליו ואני אשיב כי הרב ז"ל סובר כי חסר גוף הריאה הוי בכלל מתניתין דקתני או שחסרה כמו חסר מנין האונו' דהוי בכלל או שחסר' דמתני' כמו שפי' בפי' המשנ' וכן כתב גם כן הר' ז"ל בפי' המשנה מהא דקשיא ליה דהוה ליה לשנויי מתני' דאומ' שחסר' דלכ"ע ולאו דוק' לר' שמעון וכמו שכתבו התוס' בשם ריב"א ז"ל אפ"ה הרב ז"ל סובר דבכלל חסרה הוי חסרון האונות ואפ"ה מוקי לה כר' שמעון משום דפשטא דמתניתין משמע חסרה בכל מקומות הריאה שתחסר דומיא דניקבה לא במקום האונות דוקא ואכתי קשיא דהוי מצי לשנויי חסרה דמתני' בחסרון גוף הריאה אעפ"י שלא ניקבה שהוא בכל מקומות הריאה אלא די"ל עוד דחסרה דומיא דניקב' מה ניקב' על ידי דבר אחר אף חסרה על ידי דבר אחר לאפוקי חסרה גוף הריאה מתחלת בריאתה שיש בה פיצול או סדק והעו' קיים ולהכי מוקי לה כר' שמעון בנקב דאית ביה חסרון דלא בעי' שתנק' לבית הסמפונו' אבל לרבנן מצי לאוקומי בחסר גוף הריאה מתחלת בריאת' לדעת הרב ז"ל ולא שני לן בין חסר' ממילא לחסרה מתחלת בריאתה כדאמר ולמאן דסבירא ליה דחסרון מבפנים הוי חסרון הוי נמי חסרה דמתני' דומיא דניקבה על ידי דבר אחר שחסרון מבפנים הוי נמי על ידי דבר אחר כמחט שנמצאת בריאה שהברזל אוכל הבשר כששוהא שם ומחסרו ובריאה שנשפכה כקיתון שנימוח על ידי חולי או דבר אחר ולאו מתחלת בריאתה והוי דומיא דניקבה אבל לרבנן דר' שמעון לא מדמי חסרה לניקבה להא מלתא ואפילו חסרון כה"ג בגוף הריא' פסלי' וכ"ש חסרון דאית ביה נקב כדאמ' ולהכי לא קבל ר' יצחק נפחא קושיתו של רבי ירמיה דמצי לתרוצי לפי' הרב ז"ל בחסרה באונו' או בגוף הריא' כדאמ' אע"ג דלא דמי ממש לניקבה כדאמר' אחר זה הראה לי ה"ר יהודה חביב בודק אומן קהלותינו לשון של הרב רבי מאיר מרוטנבורוק וז"ל אם יתרת פיצול על גב הריאה וגומא תחתיה וכשנופחין הריאה נופל' לתוך הגומא ושוה לשאר הבשר הריאה ואינה בולטת למעל' כלל כשרה עכ"ל והרי המציאות שהמצאתי כוונתי לדעת גדול בדורו ונראה לי כי זה שכתב הרב ז"ל הוא כשזה הפיצול הוא פחות מטרפא דאסא שאינו נחשב וורדא דאם הוא כטרפא דאסא יהיה טרפה כדעת הרמב"ם ז"ל שכתבתי ותנוח דעתך שהנחת את דעתי בהשיבי לך מה שהשבתי בשאלתך כי שאלת חכם חצי תשובה ואתה שלום כנפשך שבעך ונפש הצעיר משיב נתיבי שלם לכל אדם ויות' מהמה לשואל מפני כבוד כמוך כי ידעתי כי אתה חפץ ביקרי. נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |