שו"ת מבי"ט/א/קו
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן קנה בתים משמעון וזקף עליו דמיהן במלוה בשטר ונתן שני ערבנים קבלנים על החוב הנז' ואחד מן הערבנים פרע קצת דמי הבתים ומשכן בית אחד מהבתים על תשלו' החוב כי נתברר כי ראובן הקונה קנאם בשביל הערב ואחר כך מת זה הערב ואלמנתו באה לגבות כתובתה מבית זו שמשכן בעלה יורינו רבי' הדין עם מי: ומפני כי נתועדו קצת חכמי העיר יצ"ו על ענין זה ונשאו ונתנו בענין מה שהיה נראה לכל אחד ואח' מהם לכאורה עד שיהיו מתונים יותר בדין כתב אחר כך החכם ה"ר יוסף קארו יצ"ו וז"ל במקומי אני עומ' שכיון שזקף אותם המעות עליו במלוה הרי הוא כאלו הוא חוב דעלמא ואין דבר חוצץ ומעכב בקנין הבית הזאת ועוד כי כיון שמשכן לו אותו בית הוי פרעון מעליא ואע"פ שעכשיו שמת והאשה באה לגבות כתובתה מאותה בית פנים חדשות באו לכאן והוי כאלו נשתדפו שדותיו ונסתחפה שדהו אעפ"י שבשעה שנתפרע מאותו שדה הוי פרעון מעליא וע"פ טענה זו נפטר גם הערב וכשתגבה האשה כתובתה ישומו הבתי' וכו' ואם יהיה מותר על כתובתה לא יגבה מהם בעל המשכונה לפי שהם נכסי יתומים קטנים אלא אם כן יהיה מכח שהאפטרופוס מוחזק במשכנתא זה נ"ל אם תסכים דעת רוב החכמים בכך. נאם הצעיר יוסף קארו עכ"ל.
ואני אחר היותי מתון בדין זה נ"ל כי יש שעבוד לשמעון על בתים אלו ואפי' זקף הדמים במלוה וראיה מהא דאמרי' פ' חזקת אמר רב המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים ששעבד או מכר אחר שמכר שדה זה שקבל עליו אחריות וטעמא משום דעדים מפקי ליה לקלא וידעו הלקוחות שלקחו אח"כ שמכר זה קרקע זה באחריות ואינהו הוא דאפסידו אנפשייהו כדאמר התם ואסיקנא מלוה אזיבינא קא רמית כי קא יזיף בצינעא קא יזיף כי היכי דלא ליתזלו נכסי עליה זביניה מאן דזבין ארעא בפרהסי' זבין כי היכי דליפוק ליה קלא ע"כ משמע מהכא דבמלוה ע"פ דוקא הוא דלא טרף ממשעבדי משום דמאן דיזיף וכו' אבל בזביניה דבפרהסיא קלא אית ליה וטריף ממשעבדי ומשמע דכי היכי דכשקנ' שלא בשטר ופרע דמי השדה ויצאת מתחת ידו שטרפה ב"ח של מוכר שטורף הוא בעדות העדים שמכר לו באחריות הכי נמי כשמכר וידעו העדי' שלא פרעו לו הדמים קלא אית ליה וכו' וטרף ממשעבדי דהא לא אפיק גמר' דלא טריף על פה אלא מלוה משום דמאן דיזיף בצינעא יזיף אבל בזביני' דאית להו קלא בכל גוונא דאית בה חיוב דמים מצד המכר על פה טרף ממשעבדי כדמשמע פשטא דסתמא דגמרא וא"כ בנדון זה טרף דמי הבתי' ממשעבדי כיון שעדי המכר ידעו שעל תנאי זה נמכרה הבית לשל' דמיהן לאחר זמן ידוע ואומר אני כי אפי' על בתים אלו חל השעבוד דאע"ג דכתב לאשה בכתובתה דאיקני לא חייל שעבודא אלא בשעת קנין הבתים ובההיא שעתא גופא חייל נמי שעבוד דמי הבית על הבית כיון דבבת א' היה המכר וחיוב הדמים דמכר על מנת שיפרעו לו לזמן קצוב ואפי' זקף דמים אלו בחוב בשטר נר' דלא גרע ממה שהיתה על פה והוה חייל שעבוד' בדא' דכיון שמתחלה על מנת כך היתה המכירה לא מקרי זקיפה ואפילו למי שיסבור דהוי זקיפה אם נכתב השטר ביום המכר עצמו נראה דטריף נמי מהבתים ושוו שעבודא דאלמנה ושעבוד חוב זה דבהדי הדדי חיילי כדאמ' וחולקין דהוי כשני שטרות היוצאים על שדה ביום א' דרב אמר יחלוקו ושמואל אמר שודא דדייני כדאמר פ' חזקת וכתב הרי"ף ז"ל פ' הכותב ופ' מי שהיה נשוי דבשטר הודאות והלואות אפי' שמואל מודה לרב דיחלוקו והכא נמי כיון דביום א' הוה קנין הבתים וקנין חיוב המעות בשט' חולקין דחד יומא באתרא דלא כתבי שעות כשטר חדא באתרא דכתבי שעות כמו שכתב הרי"ף ז"ל שם ואפי' היה נודע שקודם נעשה קנין על המכר ואח"כ על חיוב המעות הא קנין המכר לא נעשה אלא על תנאי חיוב המעות ומשעה שנתקיים המכר נתחייב במעות והוי כאלו הוו תרוייהו בבת א' והוי שעבוד האלמנה ושעבוד דמי הבית שוה על הבתים כדאמר'. ולענין מה שמשכן הערב שארית דמי החוב שבשטר על בית א' מאותם הבתים שכתב הה"ר יוסף נר"ו שנפטר גם הערב האחר משום דהוה פרעון מעליא והוי כאלו נסתחפה שדהו אח"כ נר' דלא נפטר הערב כיון שעדיין השטר הא' קיים על שני הערבים ביד המוכר לא בטל שטר המשכנתא את הא' דהא על ההיא דרב נחמן פ' הכותב דמוד' דאי אוסיף בה דיקלא לתוס' כתביה ושעבוד' דקמא קאים והכא נמי הא אוסיף בהאי שטרא תנינא שעבוד המשכנתא לפירותיה ולא בטל שעבודא דקמא ויכול לגבות מן הערב האחר אם תטרוף האלמנה משכנתא זו שנעשה אחר המכירה מפני שהיא קודמת דשנים שערבו לא' יפרע מאי זה מהן שירצה ואם יהיה בנכסי המת ספק לכתובת האלמנה ולא תטרוף הבית הנז' לא יגבה מן הערב כיון שכבר פרע הערב הא' במשכנתא של זה הבית ויכול לגבות הבית הנז' מן היתומים הקטנים אם מת הערב תוך הזמן שנז' בשטר המשכנתא שיוכל לפדותה אחר זמן ידוע. ועיין סימן צ"ה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |