שו"ת מבי"ט/א/סד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ב' כהנים וא' מהם קטן שעלו לדוכן יקראו אותם כהנים כיון שהם שנים או דילמא כיון שהקטן אינו יכול לעלות לבדו לדוכן לא יקראו אותם כהנים:
תשובה נר' שלא יקראו כהנים אלא כשהם שנים גדולים אבל א' מהם קטן לא יקראו אותה דקטן אינו מחוייב לברך אלא שהוא עולה עם אחרים להתלמד ולהתחנך וכיון דדרשי' מאמור להם שהחזן צריך לומר להם אמרו כדאמר בספרי נר' שאינו או' אלא לגדול שהוא מצווה לברך לא לקטן ורש"י ז"ל נמי פי' עלה דמתני' דקטן אינו נושא את כפיו מפני שאין כבודו של צבור להיותן כפופים בברכתו ע"כ וא"כ פשיטא דאין כבודו של צבור לקרותו שיברכם ועוד אפי' הו' איפשר דקריאת כהנים לא הויא אלא מדרבנן וקרא דאמור אסמכתא דעיקר דרשא אינה אלא להקרו' אותם מלה במלה כדכתיב אמור להם אפ"ה כשהאחד גדול וא' קטן לא יפסיק ש"צ לקרות כהנים אבל בפ' אלו נאמרין משמע דהוי מדאורייתא דאמר אביי נקטי' לב' קורא כהנים ולא' אינו קורא כהן שנ' אמור להם לשנים ופרש"י ז"ל אמור להם מקרא דלהם נפק' לן שש"צ מזהיר אותם לברך משמע דהוי דאורייתא ושעיקר דרש' מלהם קראה לכהנים מלה במלה הוי' עיקר דרשא מאמור ולכך מקרה מלה במלה אפי' לכהן א' ואינו קורא כהנים אלא לב' וכיון דמדאורייתא נפקא לן מאמור להם דצריך לקרות כהנים פשיטא דלא קאי אלא אגדולים דמחייבי לברך מדאורייתא ואע"ג דמחנכינן לקטן אפ"ה לא הוי בכלל כהנים לקרותו דאינו כבוד לצבור כדפי' רש"י ואע"ג דאמרי' בירוש' פ' אין עומדי' רב נחמן בר' יעקב או' אם היה כהן א' אומר כהן שנים או' כהני' ור' חסדא אמר אפי' כהן קורא כהנים שאין קורא כהנים אלא לאותו השבט הא אמרי' בגמ' דידן אמר אביי נקטי' לב' קורא כהנים ולא' אינו קורא כהן וכו' ולהכי אמר נקטי' לאפוקי מהני תרתי אמוראי דמייתי בירושלמי ואם היה כהן א' גדול ואחד גדול בשנים אלא שלא נתמלא זקנו דאינו נושא כפיו לבדו כדאמר ספ"ק דחולין נר' ודאי שיקראו אותם כהנים דהא הוי מחוייב מן התורה כיון שהוא בן י"ג והוי איש ראוי להתכבד בברכתו ובאקראי בעלמא נמי יכול הוא לבדו לישא את כפיו לאחזוקי נפשיה בכהני כמו שכתבו התוספות במגלה פ' הקורא עומד אבל קטן בהדי גדול לא כדפי' והנרא' לע"ד כתבתי נאם הצעיר משה בר' יוסף זלה"ה מטראני יצ"ו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |