שו"ת חתם סופר/ה/קלה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
החיים והשלום לי"נ הרב המאה"ג מעוז ומגדל צנא מלא ספרי כש"ת מו"ה יעקב סג"ל נ"י אב"ד ור"מ דק"ק סעמניץ יע"א:
נפשו היפה איותה לדעת דעתי הקלושה בענין ראובן שנשא אשה אלמנה ומתה בשנה ראשונה שמהראוי שהנכסים יחזרו ליורשי' לפי הכתו' בתנאים אחרונים ועשתה שטר צוואה וחלקה נכסי' מקצת מהם ללומדי תורה שילמדו עבור נשמתה ומקצת מהם נתנה מתנת חנם לקרובי' ויודעי' והשאר הכל לבעלה ראובן הנז' ובתוך הנכסי' ח"כ א' על שר א' מסך ת' זהו' והשר ההוא עיכב מהפרעון סך ק"פ זהו' ולא רצה לשלם באומרו שיותר ראוי ליתן הסך ההוא ליורשי בעלה הראשון וכן עשה כאשר זמם והשתא טוען ראובן הנ"ל שההפסד מסך ק"פ זהו' הנ"ל יהי' על כל הנכסי' בשוה וכל א' ממקבלי המתנה יפסידו לפי חשבונם ומאי חזית שיפסיד הוא הכל:
הנה כפי הנרא' ענין חלוק נכסי' של האשה הנ"ל מתפרד והי' לארבעה ראשים א' הוא שכר פעולת לומדי תורה והבאים בשכרם כפועל ואם אולי הפריז בשכרם סך רב יותר מהראוי מ"מ הכל לשכר פעולה יחשב כי הוא דבר שדרכו לשלם הרבה שכירות עבורו וכמ"ש בח"מ סי' רס"ד דאיכא פעולות שדרכו לשלם הרבה בלי קצבה:
שני' חלק מקבלי מתנת חנם ומתנתם קצובה כך וכך לפלוני כך וכך לפלוני. ושלישית הבעל ומתנתו מתחלק לשני חלקים והוא בידוע לי שהיא לא הכניסה לו כל אשר לה בשעת נישואי' רק הוא עשה שטר סילוק להסתלק מכל אשר לה זולת מה שהכניסה לו ואותו הסך נמי התנו בשטר תנאים אחרונים להחזיר ליורשי' אם תמות בשנה ראשונה נמצא יש כאן ב' מיני נכסי' אחד מה שהכניסה לו ועתה נתנה לו לבעלה:
והרביעית מה שלא הכניסה לו ועשה שטר סלק וניתן לו עתה מתנות שכ"מ וסכומו אינו ידוע לנו כי כתבה סתם והשאר הכל לבעלה:
והנה לומדי תורה אשר שכרם אתם ופעולתם לפניהם לפע"ד לית דין צריך בושש דלא יפסידו כלום כי קא מבעי' לן בהאחרי' מקבלי מתנת חנם וטרם אחלה לדבר נראה לברר קצת פלוגתת הראשונים בההיא דגניבא דאמר הבו ד' מאה זוזי מחמרא דנהר פניא בגיטין ס"ו ע"א ד"ה כאן ד' שיטות. התוס' והרא"ש ס"ל דבאומר חמרא שוה ד' מאות זוז אזי ההפסד שוה בשוה לפי החשבון אפי' בחבי' בין החביות כגון שאמר שניתנו לו חבי' מחביותיו והריצב"א ס"ל שכל ההפסד על מקבלי מתנה לחוד אפי' אומר לו סתם שוה ד' מאות זוז ורמב"ן ס"ל כריצב"א והרשב"א מחלק אי אמר חביות בין חביותיו מראהו חומץ כמו בבית או בשור במנחות ק"ח ע"ב:
וטעם פלוגתתם הוא כך דהרמב"ן ס"ל אין להיורש דין שותף אלא דין בעה"ב המוכר או הנותן את שלו ואומר בית בביתו שמראהו נפל אבל מודה הרמב"ן שבשותפי' הדין כהריצב"א והרא"ש לכל מר כדאית לי' והריצב"א והרא"ש נ"ל דס"ל דכל המחלק נכסיו על פיו אזי גם היורשי' יש להם דין מקבלי מתנה וכן דעת רש"י ס"פ נערה לחד פי' ע"ש ומשו"ה מדמה להו לשותפי' אלא שהריצב"א מדמה לי' לשותפי' שנתנו כל א' טלה ומת א' מהם שהמוחזק אומר לאידך אייתי לי ראי' דשלי מת והרא"ש ס"ל דהכא כיון שלא נתברר חלקם מעולם ה"ל כשותפי' שקנו סחורה ונפסדה שההפסד לפי חשבון:
נמצא הרמב"ן ס"ל לדינא כהריצב"א ולא מטעמי' אלא משום דהיורש שהוא כרעי' דאבו' ה"ל כמוכר בית בביתי שידו על העליונה ואמנם הרשב"א הוא דיעה רביעי' ס"ל כהרמב"ן שהיורש הוא המוחזק ואי הי' אומר חביות מחביותי לפלוני והחמיץ א' מהם אזי הדין כהרמב"ן אך בדבר מעורב שאמר שוה ת' מיינו ההפסד לפי החשבון והלכה כמכריע הרשב"א שכן פסקו רוב הפוסקים הר"ן וה"ה ובש"ע סי' רנ"ג סי"ג ובב"ח וש"ך שם סקי"ז לא בררו דבריהם יפה:
ואמנם באומר ת' זוז מחמרא בהא לית דינא דליפות כחו אמר כן כמבואר בש"ס שם אך באומר ת' זוז מנכסי דעת הרשב"א בתשובה שהבי' הרב"י שם מחודש ג' דלא הוה יפוי כח נמצא באנו למחלוקת הנ"ל וכ"ש כשלא הזכיר מנכסי אלא אמר סתם תנו ת' זוז לפלוני וכן דעת הר"ן ספ"ק דגטין גבי מנה קבור יע"ש ואמנם דעת הריטב"א בתשובה דמייתי ב"י שם לפני זה דמנכסי הוה נמי יפוי כח כמו מחמרא וכל ההפסד על היורש וכן דעת המיוחסת סי' ס"ב והרב"י מביאו בקיצר סי' הנ"ל בסופו מחודש א' וצ"ע דלא תקשי תשו' רשב"א אהדדי:
ואחרי דברים והאמת האלה נחזי מאי דקמן הנה פשוט דנידן דידן להא דמי' ליין והחמיץ או אבוד דאין לדמותו ליצא עליה שטר חוב שהרי באמת היא לא הי' חייב כלום רק באלמות וחוזק יד נפסד השטר ההוא ואין יכול לדון עם שהתקיף והשתא איתרע והוה ממש כהחמיץ היין והשתא לא מיבעי' אי לא הוזכר בצוואה פלוני יטלו מנכסי פשוט דאין כאן יפוי כח דיהי' ההפסד שוה בשוה אלא אפי' אמרה יטול מנכסי מ"מ הא רוב הפוסקים והש"ע פסק כהר"ן ספ"ק דגטין ורשב"א דבנכסי אין כאן יפוי כח והכל בשוה וצריכי' לסבול ההיזק כפי המגיע על חלקם של מקבלי מתנת חנם אמנם גם הבעל ישא ויסבול עמהם ולא מצי למימר קם לי כהרמב"ן דמראהו נפול ואין על היורש שום הפסד לא מיבעי' בהסכום שעשה לאשתו שטר סלוק ולא הכניסת' לו כלל שבזה פשוט לי שהוא כמו זר נחשב וככל מקבלי מתנה והרמב"ן לא אמרה אלא ביורש דה"ל כמוכר בית בביתו ושור בין שווריו אבל השותפי' במתנה וא' מהם מוחזק ונתמנה לאפטרופוס לחלק לכל א' את חלקו אין כחו יפה מהאחרים, אלא אפי' במה שהכניסה שבזה נ"ל פשוט שהדין חוזר לסיני בעל יורש אשתו שהרי תקנה של ר"ת בשני חזרה אינו אלא באב המכניס בתו משום ותם לריק כחכם ונהגו ג"כ באחי' או אחרי' המכניסי' יתומה משום האי טעמא אבל אינה מעיקור התקנה, ומכ"ש אלמנה שהכניסה א"ע ואין עגמת נפש לשום אדם בזה והיא עצמה גלתה דעתה קודם מותה שאין לה עגמת נפש אדרבא יש לה ניחא שישארו הנכסי' לפני הבעל כדינא א"כ הדרן לקמיתא ותבנא לדינא הבעל יורש את אשתו וכיון דקיי"ל בבעל דטבא לי' עבדא לי' והכא לשיטת רמב"ן ה"ל טבא למהוי כיורש שאינו נושא בהפסידם כלום מ"מ כיון דרוב וכמעט כל הפוסקים פליגי אהרמב"ן בהא לא מצי למימר קים לי' וההפסד שוה בשוה דהיינו כל מקבלי מתנת חנם עם הבעל בשוה אבל לא לומדי תורה כנ"ל:
אך כיון שאין חלקו של בעל מבורר לא מפיו אנו חיים ע"כ ישבע שבועות שותפי' ואפטרופוס כמה הפסד מגיע לחלקו של כל אחד ויפטור מלשלם כפי הסך ההוא ולהיות הדברים פשוטים גם הזמן יקר מאוד לא ראיתי להאריך בפלפולי כנהוג ובזה תתענג בדשן נפשו היפה הכ"ד הבעה"ח. פ"ב יום ב' כ"ה טבת תקע"ל. משהק"ס מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |