שו"ת חתם סופר/ה/צו
שו"ת חתם סופר 
ה צו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
העתק מהשאלה:
אשר ה"ה כה' נחום וה"ה כה' יעקב נסעו מפה ולקחו עגלה בשותפו' והוליכו כל אחד את צמרו על שוק פעסט ויהי בהיותם בדרך נזדמן לה"ה כה' נחום אצל אדון א' לקנות לו עוד צמר וקנה לבדו בלא חברו כה' יעקב וכאשר בא ה"ה כה' יעקב ושמע מזה שקנה צמר אמר לו שרצונו שיהי' הצמר הזה בשותפות ועל זה השיב לו ה"ה כה' נחום שכנים דבריו שכן הוא הדרך שאם ב' אנשים נוסעים ביחד כל מה שיבוא אפי' ליד אחד מהם צריך שיהי' בשותפות ונתרצו זה לזה וכאשר באו לשוק פעסט אז אמרו שטוב הי' ליקח ולהוליך לביתם עורות ואמר ה"ה כה' נחום לר' יעקב הנ"ל ליקח אותן העורות וכל מה שיקח יהי' בשותפות כמו בצמרו שלו שהוא קנה וכן עשה ה"ה כה' יעקב וקנה ואחר כך כשקנה אמר לו שאם יתן לו עשרה זהובים מעות כסף בעד טירחה שלו אז יהי' בשותפות וה"ה כה' נחום לא נתן לו שום תשובה על זה וכשבא לביתם ספרו את כל הדברים הנ"ל לפני איש א' ירא שמים ולא כפר מידי מכל אשר דברנו רק כעת כשבא לפני ב"ד כפר ה"ה כה' יעקב שאמר לו קודם שקנה אותן העורות שיבוא עמו ויקנה בשותפות ואם לאו אינו רוצה שיהי' בשותפות ע"כ תוכן הדבר:
תשובה
שלום וכ"ט לה"ה הרב המופלג כבוד מו"ה משה נ"י:
לא ידעתי אכנהו אך מכותלי כתבו ניכר דבר אוריין תליתאי הוא כי הראה ידו בדיני ספיקות וחזקות ע"כ יהי' כבודו מחול אם מעטתי בתואריו הראוי' לו:
ונידן שאלתו אין ספק שהדין עם ר' יעקב בעל העורות או שאין לר' נחום כלל שום תביעה בהריוח או לכל הפחות מחויב ליתן לר' יעקב שכר פעולתו והוא תבע שכרו עשרה זהו' מינץ וזו יושם על פי בקיאים ואין כאן מקום לספק ולתפיסה ולחזקה ע"כ לא קראתי כלל פלפולי' של מעלתו מה שאינו נוגע לדינא דידן:
וכדי לבאר הענין בעז"ה הרמב"ם פ"ד משלוחי' ושותפי' ס"ל דאין שום שותפו' נגמר בלא קנין הראוי' לאותו דבר ואי לאו הכי אעפ"י שנתרצו זה לזה יכולי' לחזור אפי' כבר קנה כל א' והריוח יאמר לעצמי הרוחתי ומה שאמרנו פטומי מילי נינהו ועל זה לא יחלוק אדם בעולם אלא תשו' מהר"מ ס"ל נהי דבדברי' בעלמא לא יועיל וצריך קנין מ"מ דבריהם הם הם קנינם דבהאי הנאה דנתרצו אהדדי וצייתו זל"ז מקני אהדדי וראי' מס"פ בית כור אחים שחלקו בגורל אמנם רמב"ם ס"ל התם כבר הם שותפים זע"ז שהרי אחי' הם ונפלו להם נכסי' בשותפות מש"ה מהני הך דצייתו אהדדי אבל להתחיל תחלת השותפו' בלי קנין לא' ס"ד ולפ"ז מוכח דרמב"ם מודה אם הם כבר שותפי' תו לא צריכי' קנין במה שהמה מתני' ביניהם וזה דעת מהרי"ק בשרש כ' עוד מייתי מרדכי בשם מהר"ם ראי' מב"ק קי"ו דחמרין שעשו ביניהם והכל קיים כאשר התנו וע"כ מטעם צייתו ולרמב"ם ס"ל בזה כמ"ש בתשו' רשב"א רבים שאני וס"ל שיירא של חמרים הוה כמו רבים ציבור ואומני' דיפה כח רבים אבל ב' שותפי' יחידים שעשו זע"ז לא אמרי' בהאי הנאה דצייתי גמר ומקני ובעי' קנין גמור גם זה כ' מהרי"ק שרש קפ"א ורוב הפוסקים כמהר"ם אבל לכ"ע במילי בעלמא לא הוה שותפו' ומש"ה אם א' אומר לחברו קנה לנו זה בשותפות או אפי' הוא אמר אקנה זה בשותפות יכול לחזור בו לכ"ע אפי' כבר קנה והרויח כיון דלא עבדי שותפות שגם הוא יקנה וירויח ויתן לו חלק לא שייך צייתי אהדדי ומתנה בעלמא אמר ליתן לו ויכול לחזור בו והן הנה דברי רמ"א ח"מ סי' קע"ו סוף סעי' ג' וז"ל וכל זה בשנים שנשתתפו וכו' ע"ש:
תו פליגי רמב"ם ס"ל אפי' כשקנו מידם לקיים השותפו' היינו בדבר שבא לעולם אבל דשלב"ל לא יועיל שום וע"כ אומני' ופועלי' שאומרי' כל שכר מלאכה שתבוא לידינו יהי' בשותפו' אינו כלום דהוה דבר שלב"ל ולהר"מ לא מיבעי' בקנין גמור אלא אפי' בקנין קל שלו היינו דצייתו אהדדי נמי יכולי' להתחייב בדבר שלב"ל והטעם בזה משום דהוה כמשכירי' זה לזה להיות פועל ושכיר שלו זה לזה וזה לזה וידים איתנהו בעולם וזה הטעם גילה לנו גם הראב"ד שם פ"ד משלוחי' ושותפי' ומייתי ראי' מיקדשו ידי לעושיהם. והכ"מ כ' שהרמב"ם ס"ל שאין בלשון הזה שכירות גופא זה לזה ע"כ לא מהני לדבר שלא ב"ל והא דיקדשו ידי לעושיהם מטעם נדר הוא וכ' הלח"מ שהרש"ך תמה תרי תמיהת אהכ"מ א' למה לי לומר יקדשו ידי מטעם נדר הוא תיפוק לי' דהרמב"ם הי' מודה אם הי' הלשון סובל שמשכירי' גופם זל"ז והכא אמר להדי' יקדשו ידי מודה רמב"ם ותו תימה דפסק בהדי' בהל' עירוכי' שאם אמר יקדשו פירות שיוציאו אילן אינו נדר והוה מקדיש דשלב"ל ואין צריך לקיים נדרו לכשיבואו בעולם אבל אם אמר לכשיבואו בעולם אקדישם אז צריך לקיים נדרו נמצא יקדשו ידי אי לאו דהוה בעולם לא מחייב מטעם נדר:
ואני אומר שהכ"מ קיצר כי ב' טענו' יש להרמב"ם א' שאין במשמעות לשון הזה שמשכירי' גופם זל"ז וא"כ הוה דבר שלב"ל, ב' הא גם פועל צריך לעשות שום קנין כגון משיכת כלי אומנו' או מקבל שכר קצת ואל"ה לא מיקנו ולהרמב"ם דבההיא הנאה דצייתי לא הוה קנין א"כ במה נעשה פועל שלו ולפע"ד היינו שהוסיף טור רס"י קע"ו על לשון הרמב"ם שאם התחילו השותפו' לעשות אז נתקיים הקנין ורמב"ם לא הזכיר מזה מאומה והיינו הרי שותפי' כשהם כבר שותפי' נעשי' שומרי שכר זה לזה ושמור לי היום ואשמור לך למחר ומכ"ש כששניהם עושים תמיד וה"ל פועלי' נשכרי' זל"ז ממש אלא ס"ל לרמב"ם דהיינו כשכבר הם שותפי' אבל במה נעשו שותפי' ושכירי' זל"ז מעיקרא ע"כ צריך קנין והנה בפועל קיי"ל משהתחיל במלאכת בעה"ב שוב אין צריך קנין זהו קנינו וחזקה שלו שהתחיל במלאכה וא"כ הכא בשותפי' כשהתחילו וכל א' מהם פעל ועשה מודה רמב"ם שנעשו שכירי יום זה לזה אבל זולת זה לא:
ואמנם מראי' הראב"ד משמע הכא אפי' בלא שום משיכה וקנין של שני נשתעבד זה לזה שהרי יקדשו ידי לעושיהם נהי דהלשון מבואר שהקנה ידיו שהם דבר שבעולם מ"מ במה יתקיים הקנין הלא לא התחיל במלאכה ולא משך הגזבר כלי אומנו' אע"כ בנקל נשתעבד זה הי' השגת הראב"ד ועל זה כ' הכ"מ התם משום נדר אינו רוצה לומר דהוה נדר לכשיבוא לעולם מעשי ידיו אז יתקדשו ז"א אלא הידים מוקדשי' מיד שהרי איתנהו בעולם אלא ר"ל התם נדר לגבוה הוה כמסירה להדיוט והרי משך גבוה כאלו משיכה בהדיוט ונקנו ידיו לעושיהם אבל בהדיוט במה יקנה זה גופו של זה אם לא שהתחילו במלאכה כמ"ש הטור או בקנין שאמרו להדי' לשון המוכיח שמשכירי' גופם זל"ז מ"מ גם בזה רוב הפוסקים מחולקי' על הרמב"ם:
אמנם כל זה בשותפי' שהשתתפו זע"ז אך מה שהוא ממנהג הסוחרי' אין לשנות אפי' הוא שלא כדין בתורה ומנהגם תורה היא וכמו דאמרי' בב"ק קי"ו ע"ב ואל ישנו ממנהג החמרי' והספנים ועיין בטוש"ע ח"מ סס"י רע"ב והתם מיירי לענין גביית ממון ביניהם וה"ה לכל מילי כמבואר מלשון מרדכי ובמהרי"ק ע"ש וא"כ מודה רמב"ם שא"צ קנין ואדרבא לרמב"ם הא עדיף מפני שהוא רבי' ויפה כח רבים כמ"ש לעיל בשם תשו' רשב"א:
ונראה כל זה בששני השותפי' עוסקי' בעסק השותפו' או החמרי' והספני' הנ"ל אבל כשזה עוסק במסחרתו לא יתחייב זה ליתן לו מהריוח שלו בענין שנהגו להשתתף בו אא"כ יתן לו שכר עמלו והפסדו במה שהפסיד בשעה שזה הרויח במסחר שלו אינו מן הדין שזה השני יתן לו מהריוח ויאכל הלה וחדי וזה דומה למ"ש תשו' הרא"ש דמייתי טור סי' קע"ו וז"ל ועוד דלקתה מדה"ד שהם יעשו לעצמם והוא יטריח ויתן להם וימות ברעב אפי' הי' מלאכת העיבוד בכלל השיתוף לכל הפחות יקח מהעיבוד לעצמו כפי מה שהי' יכול להרויח ואם יש מותר יהי' בשיתוף עכ"ל ועמ"ש רמ"א בהגה' סי' קע"ז סעי' א' וי"א אפי' באומנות המלך הוא נוטל תחלה טורח מלאכתו כפועל בכל יום וה"נ דכוותי' יודו כ"ע:
ומעתה נחזי מאי דקמן חקרתי אצל הסוחרי' ואומרי' כי כן מנהגם שנוסעי' זע"ז על השוק כל מה שירויח כל אחד הדרך הוא לאמצע אע"פ שלא הי' שותפי' מעולם ולא התנו ביניהם כלל רק ששוכרי' עגלה יחד ליסע זע"ז נהגו ביניהם וכן משמע מלשון השאלה שמנהג זה הי' ידועה גם לר' יעקב ור' נחום א"כ מסחר הצמר שקנה ר' נחום בכפר דרך נסיעתם פשוט שיש לר' יעקב חלק בריוח צמרו של ר' נחום כי אין לשנו' ממנהג החמרי' והספנים ואין בזה פלוגתא כלל וכלל ואין יכול לתבוע שכר בטלה וטירחה כי בדרך נסיעתם אין להם שום מסחר ולא נתבטל משום דבר אלא כך הוא אם ירויח זה יקח זה חלקו וכן להיפוך:
אך כל זה כל זמן הנסיעה עד שיגיע למקום חפץ אך בהגיעם לשם אחר שחקרתי אצל סוחרים שמעתי שאין שום דיעה סובל זה כיון שנסעו זע"ז יהי' גם כל ריוח שיזדמן להם לאמצע הואיל ואינם שותפים בגוף מסחרתם ואפי' אם שכרו העגלה ביחד להליכה ולחזרה מ"מ בין הליכה לחזרה בשעת היותם במקום השוק כל א' עוסק בשלו ואין לזה עסק עם זה כך נודע לי אחר החקירה וכן הדעת נותן נמצא אם גם שם במחוז שלכם כן הוא וכאשר נראה גם מטענת הבע"ד עצמם א"כ אין לר' נחום על ר' יעקב אלא מפני שאמר לו שיקנה עורות בשותפות ואפי' נתרצה ר' יעקב להדי' מ"מ אין מחייב ליתן לו שום פרוטה כיון דלא נשתעבדו לזה ולא אמר גם אתה תקנה ותחלוק אז אמרי' בהאי הנאה דצייתי אהדדי וכו' והואיל וקונה מקנה אבל עכשיו שר' יעקב התרצה ליתן לר' נחום חלק בעורות במאי נשתעבד הלא ר"נ לא התרצה לר"י כי מה שהי' בשעת נסיעתם איננו אלא ממנהג הסוחרי' וכבר עבר ועתה פנים חדשות באו לכאן:
ואמנם לו יהי' שיתברר שם שמנהג שגם בפעסט במקום וזמן השוק הם שותפים מה שירויחו מן הצד היינו כל א' עוסק במסחרתו ומה שיזדמן מן הצד יהי' באמצע מ"מ אינו מן הדין שר' נחום יעסוק בסחורתו בשוקו ור' יעקב יתן לו ריוח בעורות שלו אם לא יתן לו שכר בטלת שוקו כמ"ש הרא"ש גבי רצעני' הנ"ל ע"כ ישום בשומת בקיאי' כמה ריוח יושת לו לבדו לפי ביטול שוקו והשאר יהי' בשותפו' כל זה נ"ל פשוט ומבואר מאוד ולא יועיל לזה שום תפיסה וחזקה כי אין כאן ספק הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי. פה ק"ק יערגן סמוך לק"ק פ"ב יום ד' כ' מנחם תקצ"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |