שו"ת חתם סופר/ה/מו
שו"ת חתם סופר 
ה מו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בכתובות צ"ב ע"ב ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריו' ואתא בע"ח דראובן וקטרף לי' מני' דינא הוא דאזיל ראובן ומפצי לי' ולא מצי למימר לאו בע"ד דידי את וכו' הקשו תוס' מאי נפקא לי' מני' אי אשתעי דינא עם ראובן או שמעון וי"ל עפ"י דאי' בשבועות מ"ז ע"ב ב' כתי עדים המכחישות זא"ז וכו' מלוה ולוה וב' שטרות יד בעל השטר על התחתונה ועיי' בש"ע סי' ל"א ס"ב ברמ"א וי"א דטוב לו שישרוף הקטן שלא ישביעהו הלוה שיש לו ב' שטרות שאלו העדים חתומים עליו ע"ש. ולפע"ד בבא לטרוף מהלוקח ע"י הקטן לא מצי הלוקח למימר לי' שום דבר דמה לי ולך הלא כשאטרוף ממך שדה זו יותר אין לי עליך א"כ מה אכפת לך אם יש לי עוד שטר או לא ומעתה אי לא הו"מ ראובן המוכר לאשתועי' דינא בהדי' אזי הי' גובה הקטן מהלוקח ואח"כ הי' הקטן כאלו נשרף והי' בא על המוכר עם הגדול לכשיהי' לו זוזי אח"כ ולא יכול להשביעו שיש לו עוד שטר אחר כי אין לו אבל השתא דמצי לאשתועי' ראובן דינא בהדי' אזי ידו על התחתונה:
בע"ז ט"ז ע"א אר"ח בר"ח וא"ל אר"ח בר רבא אמר רב חי' גסה וכו' ואני אומר אף למכירה וכו' תנן אין מוכרין להם דובי' ואריו' וכו' טעמא דאית בהו נזק לרבים הא לית בי' שרי שמעתי ק' בשם הרב המאה"ג מו"ה וואלף נ"י אב"ד דק"ק פאפא בעה"מ שמלת בנימין מאי פריך דאא"נ דבלאה"נ אסור משום שאלה שכירות ונסיוני ומ"מ על ידי ספסר הי' שרי כדלעיל ט"ו ע"א וקמ"ל מתני' בחי' שאינה בת תרבות אסורה בכל גוני משום נזק. ואמרתי ליישב עפ"י מ"ש תוס' לעיל ט"ו ע"א ד"ה ושמעי' וכו' שהקשו לימא משום שביתת בהמתו וכ' הר"ן דא"ל אה"נ אלא ניחא לי' למינקט מחמר שהוא איסור שבגופו א"כ אמאי שרא ע"י ספסירא דלא ידעא לקלא מאי בכך הא עכ"פ איכא משום שביתת בהמתו ותי' משם הרשב"א דלא שייך בניסיוני שביתת בהמתו דהניסיון הוא בחצר שאין בו איסור הוצאה אבל משום מחמר איכא ע"ש והנה י"ז ע"ב אמרי' חי' גסה מיהת מאי מלאכה עבדה ומסיק דטחני רחיי' בערודא ע"ש א"כ נסיוני דחי' גסה אנינה במשא שעלי' כי אם בטחינת רחיים וכדומה ויש בה אי' מלאכה דאורי' ואיכא משום שביתת בהמתו וכק' רשב"א הנ"ל וא"ש. ומיהו למ"ש תוס' אק' הנ"ל דמשום שביתת בהמתו לחוד לא הוה אסרי' אי לאו טעמא דמחמר לפי הנ"ל צריך לומר כיון שכבר אסרו בבהמה משום מחמר ממילא נאסר נמי בחי' משו' שביתת בהמתו וכנ"ל אבל למסקנת הר"ן שם דלא כרשב"א דלא שייך בנסיוני כלל שביתת בהמה משום שהיא כבר מכורה לנכרי וליכא אלא משום מחמר א"כ ק' כנ"ל ולא שייך תי' הנ"ל וצ"ע. משהק"ס מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |