שו"ת חתם סופר/ד/קמט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום על ישראל ה"ה תלמידי הותיק מלא עתיק הרבני מהו' ישראל נ"י:
מתקו דבריך במ"ש במס' גיטין מ"ג ע"א דרצה להוכיח דחציו עבד וחציו ב"ח קידושיו קידושין מהא דתני' מי שהמית חציו עבד וחציו ב"ח משלם חצי כופר ליורשיו ואי ס"ד קידושיו אין קידושין יורשי' מנ"ל ודחי כשעשה אותו טריפה ומאי יורשיו נפשי' ורבא דחי זה דהא אין כופר משתלם אלא לאחר מיתה אלא ראוי ליורשיו ואין לו ומזה הוכיח פר"ח בתשו' מים חיים שזכר טריפה אינו מוליד דאלת"ה לוקמא רבא בשחררו רבו אחר שנטרף ונעשה כולו בן חורין וקידש והוליד אלא ע"כ אינו מוליד (ובשער המלך פ "א משחיטה לא ביאר יפה ע"ש) והוקשה למעלתך אכתי למהרש"ל דס"ל דעכ"פ מיעוטא דמיעוטא טריפה איכא דמולידי' א"כ אכתי תיקשי לוקמי' רבא כנ"ל ואיקרי והוליד אלו דבריך:
ולפע"ד משם ראי' בהיפוך דאי ס"ד שאינו במציאות כלל שיוליד לא הוי תני בברייתא חצי כופר ליורשיו כיון שאין לו בשום אופן וה"ל כשאר נכסי הגר וכשור שהמית הגר שהכופר לבעליו אבל הכא באמת איכא במציאות שיהיו לו יורשי' אלא שהוא מציאות רחוק מאוד דבשלמא אי טריפה זכר מוליד א"כ שכיח הוא שישא אשה כדי לקיים פ"ו טרם מותו אעפ"י שכבר החליטו האחרונים שאפי' אי טריפה מוליד מ"מ אינו מתאווה למשגל אלא ע"י הכרח מוליד מ"מ ה"נ רוצה הוא לקיים פ"ו דכופין רבו לשחררו כדי לקיים פ"ו כדין כל חצי עבד וחציו ב"ח והאשה נמי תשמע לי' למיהוי לה חוטרא לידי' ומרא לקברה ושפיר הו"מ למיתני יורשיו ממש ומדלא משני הכי ש"מ רובא דרובא אינו מוליד נמצא לפ"ז אי אירע שעשאו טריפה לא ישחררנו רבו דלמה ישחררנו לעבור על לעולם בהם תעבודו כיון שאינו יכול לקיים פ"ו ואינו מצווה כלל כי רובם אינם מולידי' וא"נ עבר רבו על מ"ע של לעולם בהם תעבודו ושיחררו מה לו לישא אשה הוא אינו מתאווה ופ"ו לא יקיים ולא מיפקיד כלל וא"נ ירצה לישא אשה היא לא תשמע לו דלא דמי לדס"פ האשה שלום דנישאי' למנוול ומוכה שחין דשומשי גברא וכו' דהכא כיון שהוא טריפה והולך למות גברא לית לה וחוטרא לידה ומרא לקבורה נמי ליכא ואי אירע שנצטרפו כולם יחד שעבר הרב ושיחררו והוא חפץ לנסות עצמו לישא אשה ונתפתתה אשה לו ונישאי' לו שזה הוא ודאי מיעוטא דמיעוטא לא שכיחא אחר כל זה רובא דרובא לא יוליד מאשתו וא"כ יורשי' מנ"ל ומשו"ה הוכרח לומר ראוי ליורשיו ואין לו:
ומ"מ נקטה ברייתא לשון ליורשיו לרמז אי אירע שצירפו כל הנ"ל והוליד נותני' לבניו כי המה בניו לכל דבר ליורשו ואם בן הוא וכהן בנו זה עולה ומשמש ולא חיישי' שזינתה מאחר אע"ג דאמרי' ס"פ האשה שלום בכיוצא בזה כולן מזנות ותולות בבעליהן אע"ג דאורחא דמילתא הכי וראוי להרחיק מנישואי' כיוצא באלו מ"מ אוקי איתתא בחזקת צדקת וכשרות והרי הוא בנו לכל דבר וחייב על הכאתו וקללתו וממילא צריכא לשלם הכופר להיורש ולא שייך אין הולכין בממון אחר הרוב כיון שהוא בנו לכל דבר וכמו שביאר מורי זצ"ל בהפלאה ספ"ק דכתובות והנה אמרי נכון הדבר שמענה ואתה דע לך וה' ירוויח לך יהי שלום בחילך וירבה תלמידי' בגבולך תרום קרנך ומזלך כנפשך היפה ונפש א"נ דש"ת החותם באהבה רבה. פ"ב נגהי ליום ד' ז"ך טבת שנת תקע"ד לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |