שו"ת חתם סופר/ד/קמו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
העתקת גביהת עדות:
עדות זו הוגבה בבי דינא ח"מ אשר שאלנו העד בשמו ר' הרש פריליס בנדון עגונא אתתא מ' אסתר אשת הנטבע ר' מנשה בר"מ מע"ח מילידי עירנו וכעת הי' גר בישוב נעפשעף וז"ל של עדים אות באות בלי מחסור ותוספות אחר שאלה בתורת באליו"ע וכחומר כל העדות:
יום א' ד' מרחשון תקפ"ט לפ"ק נאכמיטטאג אום 1 אוהר איזט דער מנשה בן ר' מאנדל מע"ח פון היים וועג געגאנגן פון נעפשעף אונד האט זיך לאסן איבערפיהרן אויף איין קליין רענדשיפל זא איזט ער ריין געשטירצט ווארדן אין דיא וואאג איך וואר ניכט בייא דעם מעשה וויא ער ריין געפאלן איזט אין וואסער נור בייא גלייכן אום 2 אדר האלב 3 אוהר בין איך בייא זיין ווייב אסתר געוועזן אונד האב זיא געפראגט אויף איהרן מאן מנשה זא האטע זיא מיר תשובה געגעבן ער איזט גאנגען אויף דובניץ וויא איך בין קאממן צו דיא וואאג זיא איזט איין קליין האלב פירטל שטונד פון זיין היים דארט איזט דיא איברפוהר זא האבע שאן געהערט אויף דען וועג דאס איין ערלת וואר אין דיא וואאג געשטירצט ווארדן אבר פון מיין שוואגר מנשה האב ניקס געהערט אונד האב אויך קיין שום דעה געהאבט דאס ער ערטרונקן איזט נור פאן דיא גוי' וויא איך בין צו דיא איברפיהרער ערלים געקאמן צו דיא וואאג זא האבע איך זיא גפראגט פאן דען אונגליק פאן דיא ערלתן זא זאגטן זיא מיר דיא איבערפיהרער דיין שוואגר ליגט אויך שאן אויף דען בארטן אויף דען בערג זיא זינד איהם נאך גפאהרן מיט איין קליין רענדשיפל אונד גראסע שטאנגן אונד האבן איהן אן דען עק פאן קלייד רויס גצאגן אונד האט נאך אין דיא האנד געהאבט אין איין טיכל איינגעבונדן איינע לעהרע פלאשע אונד דיא פלאשע זאגט דאס ווייב דאס ער האט מיט זיך גענאמן אויף עסיק צו נעהמן אונד דאס טיכל איזט געצייכנט געוועזן מיט דען מנשה זיין נאהמן אונד זיין ווייבס נאהמן איין אל"ף אונד מ"ם אונד זא באלד אלס איך האב געהערט פאן דיא ערלים דאס ער אויף דיא יבשה ליגט זא בין איך צוריק אין ישוב נעפשעף נאך דיא חברה זיא זאלן איהן ריין נעהמן צו דיא קבורה זא האבן איהן דיא חברה ריין געבראכט אין ישוב אום האלב אוהר נאכמיטטאג זא האבן דיא גאנצע חברה גלייך געזאגט דאס איזט בעו"ה מנשה ב"ר מאנדל מע"ח זיא קענן איהן גאנץ גוט בט"ע עס איזט קיין אנדערער אונד איך האבע איהן אויך געזעהן אונד האב איהן גאנץ גוט בט"ע געקענט דאס ער מיין שוואגר מנשה איזט אונד אללע קליידר וואס ער האט גפפלעגט אן צו האבן בייא זיין לעבן האבן זיך געפונדן אויף איהם אפילו דאס העמד וואס ער געהאט אויף זיך וואר געצייכנט מיט זיין נאהמן אונד ווייבס נאהמן איין אל"ף אונד איין מ"ם ע"כ לשון עדות ר' הרש פריליס אות באות בלי שום חלוף ושנוי גם אשתו של הנטבע הגידה בפנינו בדח"מ בת"ע דאס זיא דיא נעמליכע קליידר וואס ער האט אן געהאבט וויא ער פארט געגאנגן איזט פון דער היים פון קליין ביז גראס דאס האט זיך אללעס געפונדן אויף איהם נאכדעם ער ערטרונקן וויא מאן איהם געבראכט האט צו דיא קבורה אפילו דאס העמד האט זיא ערקאנט דאס עס איזט געצייכנעט מיט מיין מאן נאהמן אונד מיין נאהמן איין אל"ף אונד איין מ"ם מיין צייכן ועוד זאת הי' אומרת אשת הנטבע מ' אסתר הנ"ל וויא ער איזט פארט פון דער היים האט ער זיך איין געבונדן אין איין טיכל איינע גאלדענע קעטטע האט זיך וואלן אויזלייען געלד אונד עטליכע גולדען אהנע דעם וואס ער האט געהאבט אין דיא ברוסטטאשע האט ער איין געבונדן געהאבט אין איין טיכל אונד האט זיך דאס טיכעל איינגעהענגט אין איין נעסטלאך אם פראק אונד וויא מאן איהן האט רויס געצאגן אויס דען וואסער פאן דער וואאג זא האט דאס לאך פאן דען קאפוטראק דהיינו פאן דען פראק אויסגעריסן ווארדן מאן האט ערקענט עס איזט איין נייער ריס דען וויא דיא גוי' איזט מיט איהם געפאלן אין וואסער זא האט זיך דיא ערלת וואלן רעטן האט זיא זיך אן דען טיכל אן געהאלטן זא איזט עס אויסגעריסן געווארדן ע"כ לשון האשה עגונה אשת הנטבע מנשה בן ר' מאנדל מע"ח כ"ד שמעון מפיהם בלתי מגרעת בג"ע ובאליו"ע כ"ז נעשה פה ע"ח יום א' כ"א שבט תקפ"ט לפ"ק. הק' צבי הרש בן כה' יהודה ז"ל מ' פרילעס עד. בפנינו העיד הנ"ל כל הנ"ל ולראי' באנו עה"ח. הק' דוד דייטש החונה פה ע"ח. והק' ישעי' ליב פישהאף הק' ישראל בר"וו:
העתקת ג"ע אחרת וז"ל:
וכן אירע המעשה תיכף אחר נפילתו למים לא שהה שם שיעור אפי' כדי שימות ומיד הוציאוהו ואמרו הבריות שעדיין הרגישו בו קצת חיות וכשהביאוהו לביתו כי ביתו סמוך לנהר וואאג והשכיבוהו על מטתו שלחו אחר הרופא ועשה הרופא איזה נסיונות לראות אם עדיין יש בו קצת חיות וביום ב' בבוקר נקרוא נקראתי לבוא לשם אצל קבורתו לומר עלי' איזה פסוקי דהספדא שאלתי את כל בני החברא קדישא מכירים אתם זה האיש הנטבע ואמרו כל בני הישוב שזה האיש כצורתו וכהווייתו בלי שום שינוי שבעולם ולא בדדמי קאמרי' אע"פ שבהגהת רמ"א בסי' י"ז סעי' כ"ז בטור א"ה הביא בשם ת"ה בשם האשרי' כל מי שראה שנטבע ה"ה אם ידע שנטבע אינו רשאי להעיד בט"ע ובסש"מ כי בדדמי קאמרי זאת הג"ה נמשכת אדלעיל סעי' כ"ה באם שאם השליכוהו המים ליבשה לאחר כמה ימים והוא כשיראוהו מיד כשהעלוהו מן המים ע"ז קאי הגהת רמ"א שבסעי' כ"ז י"מ מי שראה הטביעה וכו' וגם אני בעצמי גליתי את פרצוף פנים של המת ובאמת הי' פניו נפוח מחמת שצוו הרופאים לאנשי חברה לנפוח בפי' של המנוח הנ"ל לראות אם יש עדיין קצת חיות בגופו ולא הכרתיו בהשקפה ראשונה בט"ע שלי אך כאשר הבנתי עה"פ בהבנה גמורה כשהי' מונח על דף הטהרה ואז נפל פניו מנפוח שלו והכרתיו אז בהכרת פני' ענתה בו ובעינו אחת של ימין שהי' בחיי' שינוי שקורין (שיקליק) גם במותו הי' אותו השינוי באותו עין וגם עוד סי' מובהק אשר נמצא אצלו (בברוסט טאשע) בבגד שלו המעות (באנקא צעטיל) צרור הכסף כאשר לקחם מביתו במנינם. היום יום א' ז' שבט פה באלאשאף תקפ"ט לפ"ק. בעה"ח הק' יששכר אבן פורת יוסף ז"ל חו"פ הנ"ל והגליל יע"א:
תשובה
שלום וכ"ט לידיד נפשי הרב הגאון הגדול המפורסים כערגת הבשם גן הדסים כש"ת מו"ה דוד נ"י אב"ד ור"מ דק"ק ע"ח יע"א ודעימי' הרבנים המופלגי' בד"צ נ"י:
ציר בגוים שולח לצרוף דעתי בשריותא דאתתא אסתרל שהיתה אשת מנשה ב"ר מנדל ולא ראיתי השליח ולא אבה המתין וללון לינה א' וחמק עבר ע"כ הנני על המוקדם האפשרי ולא לדידי צריך הגאון מכ"ת נ"י וגם לפע"ד השאלה אינה צריכה לפנים אתתא דא שרי' לחלוץ ולהתנסבא אח"כ לכל גבר דתצביין בהסכמת פר"מ הגאון וב"ד נ"י ולא אאריך בסוגי' ש"ס ופוסקי' רק ע"פי ג"ע ההובא לפנינו:
הנה ע"פי עדות של ר' הרש פריליס שהגוי הספן בעל מעבורות אמר לו שגיסו נטבע ורדפו אחריו והוציאוהו והנה מונח על היבשה וטיכל עם פלאש קשורה בידו מלשון עד זה מבואר שהגוי המסל"ת הלז הכיר בהיהודי וידע שזה הי' גיסו של זה ואמר לו גיסך מנשה נטבע עם הערלת ומשמע נמי שראה אותו עתה בהוציאם מהמים והכירו וא"כ ממנ"פ אי ראה הטביעה דהיינו שראה כשישב לו אל הספינה לעבור כדרך הספנים שעומדי' אצל המעבורת וראה מנשה זה יושב לו בספינה קטנה והכירו שזה מנשה בן מאנדל וראוהו אז בחיי' מלובש באותן מלבושים שמצאוהו עתה בהוציאו מן המים והאשה וכל העם יודעים שאלו הם המלבושים שיצא בהם מביתו ולא השאילום עד שעה שישב בספינה שראוהו הגוי ובהם נטבע ובהם מצאוהו מלובש עתה בהוצאתו מהמים אין לך סי' מובהק יותר מזה וליכא למיחש לשאלה כמ"ש בתשו' מהר"מ פאדוי ועמ"ש ב"ש סקצ"ח דבהאי גונא שרי':
ואי לא ראה הטביעה וא"כ אפשר דמנשה השאיל מלבושי' בצאתו מביתו ואותו האחר עבר מעברה ונטבע ונשתנה צורתו לצורת מנשה הנה התוס' ר"פ האשה שלום העידו שנוהגי' להתיר נשים הנטבעים בע"א ע"י ט"ע וכ' שבטב"ע שכל גופו עם צורתו מהני בלא סמני' והרא"ש פליג וס"ל דאין לחלק אלא דמיירי דהע"א לא ראה ולא ידע הטביעה מקודם ואז לא יאמר בדדמי וא"כ הכא דאיכא כל גופו וצורתו שלימה וגם קיימים השתא דלא ראה ולא שמע ממי שראה הטביעה א"כ סמכינן אט"ע בלא צירוף סי' דאי שמע ממי שראה א"כ גם אאותו שראה יסוב מ"ש לעיל שראהו במלבושים ומצאו עתה באותן המלבושי' וכו' דאל"ה הי' מפרסם התמיה ההיא שנמצא במלבושי' אחרים שהי' לבוש בתחלה אע"כ כנ"ל:
ואפי' לקצת פוסקים דס"ל דאפי' בלא ראה הטביעה דסגי בט"ע בלי סימן היינו בחזו לאלתר אבל אי שהה בעי' סי' שאינו מובהק עכ"פ ועב"ש סקפ"ו מ"מ שרי' הכא מתרי טעמא חדא יש לצרף בזה ט"ע בכל מלבושים אחד מהם לא נעדר ודעת מהרי"ט דבכל מלבושים לא חיישי' לשאלה וחליפין ומכ"ש הכא שנמצא מעותי' בברוסט טאש שלו וצ"ל או ששכח מעותי' בשעת חליפין וזה לא שכיח דליבא דאינשי בכיסי' תליא או נאמר שגם זה השני הניח ממש מעות כזה בברוסט טאש כמו זה וכל זה רחוק ואפי' להחולקי' אמהרי"ט וס"ל אפי' בכל מלבושי' חיישי' לחליפין וניחוש נמי לאיתרמי מעות בברוסט טאש מ"מ הכא שנמצא פלאש ריקן קשורה בטיכל שבידו והטיכל ניכר בט"ע ובציון שמותם של האיש והאשה דוחק לומר שבהחליפו מלבושיו עם זה נתן לו גם הפלאש הריקנית ובכלל כל מלבושיו הי' גם מלבוש של ציצית שאין דרכו להחליף א"כ מכל זה יצורף עכ"פ סי' שאינו מובהק לט"ע של עצמו ויועיל עכ"פ אפי' לא חזנהו לאלתר כיון שלא ידע הטביעה:
וכל זה אי שהה אבל קרוב לודאי לא שהה דהרי שיעור שהי' ביבשה הסכימו ע"פי הרמב"ם שהוא כשיעור שעה א' מי"ב שעות ביום והנה לפי עדות ר' הרש פריליס הנ"ל יצא מנשה מביתו בשעה 1 אוהר ומביתו למקום המעבורת הוא חצי רביעית שעה ושיעור ההעברה והטביעה ושרדפו הספנים והשיגוהו והוציאוהו והניחוהו על היבשה הי' לכ"הפ נמשך עד חצי 2 אוהר והנה ר' הרש פריליס יצא מביתו אום 2 או האלב 3 וכשהגיע למעבורת שהוא חצי רביעית שעה כבר סיפר לו הגוי במסל"ת שראה גיסו על היבשה א"כ הי' זה בין האלבר 2 להאלבר 3 ולא שהה שעה א' והוה לאלתר ואפי' בט"ע לחוד סגי:
ועוד לפי עדות המ"ץ מבאלשאף וז"ל תיכף אחר נפילתו במים מיד הוציאוהו ואמרו הבריות שעדיין הרגישו בו קצת חיות וכשהביאוהו לביתו והשכיבו על מטתו ועשה הרופא איזה נסיונות לראות אם עדיין יש בו קצת חיות עכ"ל נמצא לפי עדותו של זה לא מת במים כ"א הוציאוהו גוסס או קרוב לזה ומת אחר שהוציאוהו וא"כ י"ל דלא נשתנה עד אחר ג' ימים כמת ביבשה דדוקא כשמת במים אז משתנה תיכף אחר שעה א' ביבשה אבל מת ביבשה מה לי אם תחלת חוליו וחולשתו הי' ע"י מים או סבה אחרת כיון שיצאה נשמתו ביבשה לא ישתנה עד אחר ג"י:
ועוד הלא עכ"פ אחר ג' שעות נתעסקו עמו בני החברא כולם הכירוהו בט"ע ובשני עדים לא אמרי בדדמי אפי' אשתהי כי לא נתפח עדיין לרוב הפוסקי' ככולם מצורף כל הנ"ל נלע"ד אם דעת הגאון וב"ד מסכימי' ישבו ב"ד שלו ויתירו אשה זו לחלוץ ולהתנסבא לעלמא ולמטינא שיבוא מכשורי וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות הכ"ד א"נ כש"ת. פ"ב נגהי ליום ה' כ"ה שבט תקפ"ט לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |