שו"ת חתם סופר/ד/עה
שו"ת חתם סופר 
ד עה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לה"ה ידידי הרב המופלג ומופלא בתורה כמו"ה פינחס ליב נ"י אב"ד דק"ק קאמאהרן יע"א:
גי"ה הגיעני נידון פנוי' שנתעברה מנער א' והוא והיא הודו דמיני' ולא דיימא מעלמא ונישאי' לו וילדה לו ומת ולא הניח אלא ולד הזה ולא אחים ומעלתו הזהיר האשה שאחר ימי הנקה לא תנשא לאיש עד שתחלוץ ליבמה וכדין הורה כהסכמת ב"ש סי' קנ"ו סקט"ו והיא הלכה לק"ק פלוני ונישאי' לבעל בלי חליצה ומעלתו כ' להרב ההוא והעתיק לי תוכן תשובתו ובתוך הדברים נאמר בזה"ל אבל אשה זאת בעת שחקרתי עליה בעת הנשואין שלה שמעתי שלא היתה דיימא וחשודה מאחרים רק מבעלה המת עכ"ל הרי הרב הזה הודה על עצמו שידע בשעת נישואי' כשסידר לה קידושי' שהיא זקוקה ליבם לפי דעת הרב בית שמואל א"כ איך ערב לבו לסדר קידושי' ואת מי נועץ ויבינהו לחלוק לכתחלה על הב"ח ובית שמואל נא ישאל ממנו מענה ויודיעני התנצלתו בזה:
מאי דקמן כבר בכמה תשובות כתבתי דנ"ל פי' אחר בדעת הרמב"ם דמה שתירצו הם דרמב"ם ס"ל דש"ס איירי מתרומה דרבנן עם שהוא דוחק עוד כבר כ' ב"ש סי' ד' סוף סק"מ דרמב"ם מיירי נמי מאיסור כהונה דאוריתא אפי כהן בזה"ז דנושא כפיו ומ"ש נב"י דרמב"ם לא האמינה אלא על עצמה לאכול תרומה בעצמה אבל לא להנשא לאחר כי על הנושא אותה אינה נאמנת גם זה לא נ"ל דהרי היא ועבדי' ובניה לעולם אוכלים תרומה והם כהנים ונושאי' כפיהם ואפשר ישמשו במקדש אבל הנלע"ד כשנדקדק בלשון הרמב"ם פ"ג מיבום הל' ד' מי שזינה עם אשה בין פנוי' בין אשת איש וכו' הרי מדנקט אשת איש ע"כ הא דהנית אשתו זקוקה ליבם אינה אותה האשה שזינה עמה אלא אשה אחרת כשרה יש לו ומת בלא בנים והניח זה הממזר שיש לו מאשת איש ובהכי מיירי נמי פנוי' שלא נשא הפנויי' ההיא אלא שיש לו אשה אחרת ונזדקקה ליבם ובאת לפטור עצמה ע"י בנה של פנוי' זו האומרת שמבעלה נתעברה וגם הוא הי' מודה ולא דיימא מאחרים בהא החמיר הרמב"ם דלא מצינו בש"ס אלא שהאשה עצמה נאמנת על עצמה לאכול תרומה ומתוך שנאמנת על עצמה נאמנת לא לבד על בני' ועבדי' אלא אפי' להנשא לאחר כיון שגם היא עבדי איסורא אבל הכא לאו כל כמיני' עדות הפנוי' להתיר אשתו של זה מכבלי היבום וסברא זו רמיזא בתוס' חגיגה י"ד ע"ב ד"ה בתולה שכתבו שמא הכא שאף היא בכלל האיסור נאמנת גם על בעלה הכהן הגדול פי' משא"כ בדר' יהושע היתה מעוברת ששואלי' מה טיבו של עובר ולא עליה והיא אינה רוצית להנשא לכהן לכן כיון שהיא אינה עושה איסור אינה נאמנות לר' יהושע על הולד:
ואי תקשי תינח במעוברת אבל מה יתרצו תוספת בראוה מדברת ששואלי' מה טיבו להתיר עצמה לכהונה והרי היא עושה איסור עב"ש סי' וי"ו סקט"ז וי"ל מראוה מדברת אין קושי' י"ל התם לא האמינה ר' יהושע כיון שהיא פרוצה שהרי מדברת ונסתרה משא"כ ממעוברת דאפשר דנאנסה וכשרה היא ואפ"ה לא האמינה ר' יהושע מזה הוקשה לתוס' מ"מ אנן קיי"ל כר"ג אפי' במדברת ונסתרה דעבדי איסורא מהימנת וס"ל לרמב"ם היכי דהיא עבדי איסורא מהימנית נמי לאחרי' אבל היכי שאינה מעידת על עצמה לא מהימנית אאחריני היכי דפרצה גדר הכשרות והחולקים ס"ל אפי' בהא מהימנא הפנויי' להתיר אשתו של זה משום אין אדם חוטא ולא לו ולפע"ד כוונתי האמת בזה:
מ"מ לנידון שלפנינו לא יושיענו זה דוקא אם אומרי' לה אם הולד אינו מבעלך אתה זקוקה והיא עומדת בדבריה נאמנות על עצמה שלא תעביד איסורא והכלל אדם נאמן על עצמו ומתוך שנאמן על עצמו נאמן על אחרים כמ"ש חי' רמב"ן ריש מס' גטין אך הכא הלא אמרו לה שהיא זקוקה ליבם ולדעתה היא איסורא ככל אי' דאורי' כי מה אשה מבחנת ואפ"ה עברה ונישאי' איך נאמר אדם נאמן על עצמו ונאמנת על אחרים ואולי י"ל הרב המסדר הטעה אותה עיי' ב"ש סי' י"ז ס"ק ק"ג מ"מ אעפ"י שאנו מדמין ביישוב פסק הרמב"ם לא נעשה מעשה להקל:
והנה עכ"פ צריך שיפרוש ממנה הבעל עד שתחלוץ ואי נמי נקיל עלי' שתהי' מותרת לו אחר החליצה אמנם הלבוש סי' קנ"ט כ' שתתגרש קודם חליצה דאל"ה כל שאינה עולה לחליצה וכיון שהיא אשת איש אינה ראוי' לייבום וא"כ צריך גט קודם והגאון שב יעקב בח"א סי' מ' בסופו כ' משמעות הגמר' והפוסקים אינו כן וצ"ל משום דסוף סוף כופי' אותו לגרש א"כ הוה בידינו לכופו כל שעה ולא הוה מחוסר מעשה ומיקרי עולה ליבום ואין צריך לגרש קודם חליצה א"כ תינח היכי דנוכל לכוף לגרש אבל הכא בנידון שלפנינו אם אינו רוצה לגרש אלא יהי' מופרש ממנה אין אנו יכולי' לכופו כיון דלהפוסקי' החולקי' על הרמב"ם הוה גט מעושה שלא כדין והשתא כיון שאין בידינו לכופו לגרש והרי היא אשת איש אינה עולה ליבום ממילא אינה עולה לחליצה וע"כ טוב ויפה אם הבעל רוצה ליי"ח שמים בלי פקפוק יגרש מרצונו ותחלוץ נתיר לו לחזור גרושתו אך אם א"א בשום אופן כגון שידו תקיפה ח"ו אשר לא אקוה תחלוץ בלי גירושי' ועכ"פ צריך הוא לחזור ולקדשה בפני ב' עדים כמ"ש הרא"ש וטור א"ע סי' קנ"ט דשמואל מספקא לי' וא"כ אולי לא תפסי הקידושי' הראשונים וצריך לקדש פעם אחרת אבל מהיות טוב יגרש תחלה ואח"כ תחלוץ ותתקדש ממנו ותשב תחתיו הנלע"ד כתבתי: הכ"ד פ"ב יום עש"ק כ"ד למב"י תקצ"ח לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |