שו"ת חתם סופר/ד/לג
שו"ת חתם סופר 
ד לג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום רב לי"נ תלמידי צמידי וחביבי הרב המופלג ומופלא כבוד מה"ו וואלף נ"י אב"ד דק"ק פאלאטא יע"א:
נעימות בימינו היגיעוני אודת שם פלאטא יפה כתב והסכים לכתוב באלף בסוף ויעיי' בנב"י מהדורא קמא מ"ש בעיר פילץ בחלק א"ע סי' פ"ח בד"ה וגם אחרי רואי וכו' יע"ש גם שיש לפקפק על ראיתו מב"ב מי שהחזיק שמו בעיר שלשים שאינו ענין להתם דהתם משום חשש רמאות ואינו ענין להחזקת שם חדש ומ"מ מצאתי בש"ג בפ' עשרה יוחסי' מייתי ג"כ ראי' משם לחזקה דשלשים יום ע"כ גם כאן אין הפסד אם יפרסם בבה"כ ברבים כי שם פלאטע בעי"ן לבסוף הוא טעות ונלעג לשון ושהב"ד הסכימו לכתוב באלף לבסוף וגם יפרסם כן בפנקס הקהל לדורות ואחר שלשים יום מזה הפרסום יכולי' לכתוב גט בשם פאלאטא באל"ף לבסוף וזה כתבתי לרווחא דמילתא מהיות טוב:
ואודת הנהר שהי' חוץ לשבעי' אמה ושירי' מהעיר אלא שסמוך לעיר מתחילין כרמי' מוקפות מחיצות ובתוכם בתים העשוים לדירה והבתים רחוקים מהעיר ורחוקים זה מזה יותר משבעים אמה ושירי' רק הכרמים סמוכים הנה לענין תחומי שבת פשוט הוא דלא מיחשבי' עיבורא של עיר ומתחילין חשבון אלפי' סמוך לעיר וע"כ לא פליגי רש"י ותוס' אלא במערה ועיי' עירובי' נ"ה ע"ב ד"ה לא צריכה וכו' אבל כרם גדול מוקף גדר ובתוכו בית דירה רחוק מהעיר פשיטא שאין הכרם מתחשב וכיון שלענין שבת לא מיקרי בתוך עיבורא אלא בתוך התחום מיקרי א"כ ממילא הנודר מהעיר מותר שם דחוץ לעיר מתקרי כמבואר בנדרים נ"ו ע"ב וכיון שבלשון ב"א לענין נדר מיקרי חוץ לעיר ה"ה לענין גט דהרי משם ילפי' לענין גט כמובא בב"י סי' קכ"ח בשם הגה' מרדכי ע"כ אין נ"ל להזכיר שם אותה הנהר כלל בגט:
וע"ד נהרות קטנות שבעירו שאין להם שם אם יוכללו בכלל מי מעינות כ' מעלתו דבר בשם תשו' פ"מ ח"ב סי' י"ח ושלחתי אחר אותו הספר ולא מצאתי בו מאומה אך בתשו' מהרי"ל סי' קי"א כ' וז"ל ואם נהר קטן הוא וכ' באותו עיר על מי מעיינות או מי בארות (ובב"י העתיק מי נהרות) הוי האי נהר בכלל כמו פה בעירנו נהר אומבאך יש כמה וכמה תשמיש עלי' כביסה וצביעה ורחים ואפ"ה כלולה במי מעיינות וכן נהר דונאי שישנו פה עכ"ל והנה כיון שמושכת רחיים אין ספק שהיא נהר נובע ואם היא נהר אומבאך המפורסם באיגראפי' בליפלאנד היא נהר קטן מושך ונהר דונא סמוך לה נופל לים אָסט זֶע שניהם מושכי' ונכללים בכלל מי מעינות ולפי נוסח ב"י הנ"ל מי נהרות ש"מ דאין קפידא ואין חילוק בין אם כוללים בלשון מעין או נהר ואע"ג דאמרי' נהרות המושכי' ומעינות הנובעי' משמע תרי מילי נינהו התם בנהרות שאינם נובעי' ממעין כ"א ממי גשמי' וכמ"ש מג"א סי' שצ"ז ס"ק י"ב וא"כ אם יכתוב דיתבא על מי מעינות הני בכלל ויש עיון קצת בלשון הגה' מרדכי סוף גטין סי' תס"ז פלוגתת הר"י מפריש מ"מ נ"ל מ"ש נכון:
ברם דא צריכה עיונא כיון שאין כאן שום נהר ולא יכתוב רק פלאטא דיתבא על מי מעינות ותל"מ אי סגי בהכי לכתחלה יעיי' עדותו של נב"י מהדורא קמא סס"י פ"ו ואעתיק לו לשון הגאון בית מאיר סס"י ז"ל ואני מעיד שראיתי מסדרי' גיטין בכל יום בק"ק ליסא ואין שם שום נהר כי אם מי מעינות ובלי ספק משום דכל שעת הדחק כדיעבד דמי ואם בקהלה תמיד יצטרכו ללכת אל עיר אחרת לסדר גיטין זה עיגון והוי כדיעבד גמור ובזה יצאנו אף חומר משמעות הד"מ עכ"ל והנה אם גם בעירו יהי' כמו חשש עיגון לא ידעתי ולו משפט הבחירה בזה ולדעתי אם יחקרו היטב אצל השרי' הקדמונים יודע להם שם נהרותיהם ואגמיהם או בנקל יכול להמציא עוד שום סימן המפריש ומבדיל בין עירו לשאר עיירות והחכם עיניו בראשו ושלום ושמחת י"ט כנפשו היפה ונפש א"נ הטרוד מאוד וכותב בחפזון. פ"ב יום ה' ג' ניסן תקע"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |