שו"ת חתם סופר/ג/קטז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לה"ה הרב המופלג בתורה ויראת ה' כש"ת מה' שמואל ני' אב"ד דק"ק באלקאן יע"א:
גי"ה הגיעני נידון א' שנשא אשה ולא גילה שהוא בעל נכפה ר"ל והנה איתגלי בהתתי' והאשה אינה רוצית לדור עמו והוא אינו רוצה לגרשה בשום אופן ואבי האשה יש בידו גם מעות מה שהכניס הבעל היכי לדייני להאי דינא:
בחולי נכפה פליגי המרדכי פ' המדיר סי' ר"א בשם ראבי"ה ס"ל בפשיטו' דלא כייפי' להוציא בנכפה והרא"ש בתשובה כלל מ"ב סי' א' פשיטא לי' שכופי' להוציא ע"ש ומייתי לי' רמ"א סי' קנ"ד ס"ה ולכאורה פשיטא שבעל הנכפה הוא מסוכן בנפשו שיפול לא' הפחתים או למים ולאש וכן הי' עובדא פה שנפל בשדה לתוך תנור ששורפים פחמים והוציאוהו משם ומת אחר איזה ימים אך פלוגתיהו דראבי"ה ורא"ש בהליכת הרופאי' אם הוא חולי המתדבק כי בשנים קדמוני' הי' נשמרי' מד' אמו' שלו שלא יתדבק חליו באחרים ורופאי זמנינו מחליטי' שאינינו מתדבק כלל ואינו מזיק אפי' לאשת חיקו אם איננו מאיס עלי' ובחלה נפשה בו נמצא לענין כפי' להוציא מי יכניס ראשו באי' דאורי' אשת איש:
ועוד אני אומר דאפי' אי קמי שמי' דהלכה כהרא"ש מ"מ כיון דאיכא דעת המרדכי דפליג ואין אתנו יודע להכריע ממילא אם עבר וגירש ע"י עישוי הוי א"א דאורי' בודאי ולא מספק וטעמא אני אומר שהרי גט מעושה אפי' כדין ואומר רוצה אני מ"מ אינינו כשר אלא מטעם דאחז"ל ב"ב מ"ח ע"א מסתמא ניחא לי' לקיים דברי חכמים שאמרו לכופו להוציא ועל דרך שהסבי' הרמב"ם יפה ספ"ב מגירושי' והיינו כשברור גם להמגרש שהעישוי כדין אליבא דכ"ע א"כ מצוה לשמוע דברי חכמים אבל הכא יאמר נא המגרש מאן לימא לן שמצוה לשמוע דברי הרא"ש דלמא מצוה לשמוע דברי המרדכי ואם גם מ"ש רוצה אני הי' בהכרח ולא ענה מלבו ע"כ אין נראה שום ה"א לכייף לגרש:
ובהיות שהיא טוענת מאוס עלי בטענה מבוררת יש לה דין המבואר בב"ש סס"י ע"ז ד"ה מורדת וכו' אות א' יע"ש אלא בטענת מאיס לא יכול אבי' לעכב את של הבעל אלא את שלה אבל הכא נ"ל שאין כופי' האב להחזיר לו כלום עד שיתרצה לגרש שהרי שם סי' ע"ז מייתי רמ"א בשם תשו' הרא"ש דאם קידשה ברמאות כופי' להוציא ע"ש והרמ"א קיצר במקום שהי' לו להאריך וז"ל הרא"ש בתשובה כלל ל"ה סס"י א' אמנם אם נראה לכם רבותי הקרובים אל הדבר שאם המקדש אינו אדם ראוי והגון להדבק בבת טובי' ובנבל ותרמית פיתה וקרוב הדבר לדמות לעובדא דנרש ליבמות ק"ו משום שעשה שלא כהוגן הפקיעו קידושין מיני' וגם זה שעשה שלא כהוגן נהי שלא נפקיע הקידושי' מ"מ יש לסמוך בדבר זה על קצת רבותינו דפסקו בדיני דמורדת דכופי' אותו לגרשה אמנם יש לנסות אם יש לפייסו בריצוי כסף ואם לא יאות אני נגרר אחריכם לכופו לגרשה עכ"ל תשו' הרא"ש שם ומעתה אומר אני הכא שקידש ברמאו' ולא גילה מומו ומאיסתו נהי דלא נכוף לגרש מ"מ גם לא נעזור לו להוציא שלו מיד אבי' עד שירצה לגרש מרצונו הטוב כנלע"ד נכון בעז"ה:
ע"ד מי שרוצה לדבק בבן טובא בחור וטוב אלא דחייש מ"ש העולם משום שמות הבח' עם החותן ושם אמו כשם אמה של המשודכת אהו' מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדי' ובפרט דאיכא כאן זכות תורה דאפי' אדבית עלי מתכפר בתורה וגמ"ח מכ"ש פי' ובאמת לא מצאתי חשש זה בס' חסידי' כלל כ"א בסי' תע"ז שם נאמר דלא ישאו האב והבן ובן הבן שלשה נשים ששמות שלשתן שוות ותו לא נמצא דבר וזהו חבורו של ר"י החסיד ש"מ דליכא קפידא במידי אחרינא ויהי' זיווגם עולה יפה הכ"ד א"נ. פ"ב יום ג' ב' דר"ח תמוז תקצ"ג לפ"ק. משהק"ס מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |