שו"ת חתם סופר/א/קסח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט ושנה טובה ומבורכת לתלמידי הותיק הרבני המופלג חרוץ ושנון כש"ת מו"ה ישעי' נ"י:
יקרתו הגיעני והכניסני לדבר שאינני נכנס בו לרצוני להשיב דבר במי שניהג כמה שנים להתענות יום ב' דר"ה מפני חלום שראה בו פעם א' ועתה זכה לזקנה וגם עיניו כואבים אי מותר ללות תעניתו ולפרוע ביום אחר גם אם אירע בו ברית והוא מבעלי ברית אי מותר לאכול באותה סעודה דבר זה אין לו שרש בש"ס רק קבלת קדמוניות שאיימו עלינו ומי יבוא אחריהם וכ' רדב"ז בתשו' סי' תש"ך שאין מקום ללות ולפרוע כי יומא גרי' ובתשו' שבות יעקב ח"א סוף סי' למ"ד כתב כיון שקיבל עליו להתענות לא יועיל הכנסת ברית מילה דלא עדיף י"ט של ברית מי"ט של ר"ה עצמו אלו דבריו ז"ל:
והנה תחלה אעתיק לשוני בחי' למס' שבת בענין שבת י"ט ור"ח וז"ל הרמב"ם פ"ו מה' שבת כ' עונג שבת וכבודו הוא מדברי סופרים דכתי' בישעי' וקראת לשבת עונג והנה אין כוונתו שהוא רק מצוה דרבנן או מדברי קבלה כמו פורים אלא דאוריית' ממש נאמרה למרע"ה בע"פ הלכה ל"מ ואתי ישעי' ואסמכיה אקרא דאלת"ה שהי' הל"מ אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה אע"כ הל"מ היא ורמב"ם קרי לי' דברי סופרים כדרכו של רמב"ם בקידושי כסף שסוקלי' עליה' ואפ"ה כיון דאתי מדרשא קרי לי' דברי סופרים ומשו"ה פסק הרמב"ם בפ"א מה' שבועות הנשבע להתענות בשבת הוה שבועת שוא משא"כ בחנוכ' וע"כ משום דשבת דאורייתא הל"מ ופורים דברי קבלה ובפ"ו מנדרים הל' ט' הנודר לצום בשבת צריך לקיים נדרו דדאוריית' לא בעי חיזוק משא"כ חנוכה ופורים בעי חיזוק וע"ש בכ"מ היוצא מדבריו ומדברינו דע"יהכ ור"ח הוא מילא מיצעא בין שבת לפורים דבשבת שבועתו שוא והנדר חל ובחנוכ' ופורים הוא בהיפוך השבועה לא הוה שבועת שוא והנדר אינו חל דבעי חיזוק וע"יהכ ור"ח דרבנן ואסמכוה אקרא ע"כ שבוע' לא הוה שוא וגם הנדר חל דלא בעי חיזוק כיון דאסמכוה אקרא:
ודע דיש חילוק בין שבת לי"ט דבשבת עונג מפורש ולא אכילה ע"כ המתענג בתענית יי"ח עונג שבת ואמנם מי שאינו מתענה אינו יי"ח אכילה אא"כ מתענג באותה אכילה וע"כ אסור לאכול מן המנחה ולמעלה בעש"ק כדי שיאכל לתיאבון בלילה:
ואמנם בי"ט שמחה כתיב בי' ואין שמחה בלא אכילה כדאמרי' במ"ק ט' ע"א ואפילו ליכא בשר שלמים ויין מ"מ אכילה ושתיי' בעי ואפי' התענית עונג אסור (אם לא תענית חלום משום סכנות נפשות) אך אינו מפורש שתהי' אכילה מעונגת דוקא ואם אוכל אפי' אינו מתענג יי"ח אכילה וע"כ לא פשיט כ"כ איסור אכיל' בעי"ט ממנחה ולמעלה כמו בע"ש ומשו"ה כ' הרמב"ם וש"ע א"ח סי' תקכ"ט דאסור לאכול בעי"ט ממנחה ולמעלה כמו בע"ש משמע ע"ש פשיטא לי' טפי מעי"ט ולענין אכילה ביום עצמו הוא בהיפוך די"ט הוא פשיט טפי משבת כמ"ש מג"א שם סק"ד אע"כ כנ"ל לחלק בין עונג לשמחה וכבר הרגיש בחילוק זה קצת בב"ח סי' תקצ"ז ורמז עליו מג"א שם סק"ז ועיי' שאגת ארי':
והנה בר"ה כבר הסכימו רוב הפוסקים הראשונים והאחרונים דיום שמחה הוא ואין להתענות בו כמבואר ברא"ש סוף ר"ה ובטור וב"י סי' תקצ"ז ולא מצאתי שם יום טוב בקרא אלא על תוספו' אכילה ושתיי' כדכתי' גבי נבל על י"ט באנו והי' לו משתה גיזת צאנו ומה שפרשו חז"ל במגילת אסתר משתה שאסור בתענית ושמחה שאסור בהספד וי"ט שאסור במלאכ' לא שי"ט מורה על איסור מלאכ' אלא מיתורא קא דריש דכבר כתיב משתה ושמח' ואייתר י"ט באם אינו ענין תניהו לאי' מלאכה אבל לא שיהי' פי' שם י"ט אלא על שמחה ובשלהי מס' תענית לא היו י"ט לישראל כט"ו באב ויה"כ והיינו שהי' שמחה חולת בכרמי' ואם כן מדתנן י"ט של ר"ה ש"מ שהוא יום טוב דעבדי בי' י"ט אך להתענות בו ת"ח פשיט דלא עדיף משארי י"ט אך מ"ש לישב לעולם בתענית משום תע"ח א' דבר זה אין לו שחר ומובן כלל דמ"ש תה"ד כיון דאיכא רבוותא דמצוה להתענות בו וא"כ אפילו הני דסברי דמצוה לאכול מודו בכה"ג כיון דמשמים הראוהו דתעני' חביבא בר"ה בשמים ע"ש ובב"י סס"י תקצ"ז דברים אלו תמוהים מאוד איך הראוהו מן השמים שתענית חביב בר"ה הלא בשבת בודאי איכא מצות עונג ואפ"ה מי שהראו לו חלום בשבת לא נימא שהראו לו שחביב תענית בשבת אלא אדרבא מדכ"ע מתענגי' והוא מתענה קורעי' לו גז"ד של ע' שנה והנה נימא מצוה לשמוח בר"ה וזה שמתענה ביום חדות ה' לכל העולם קורעי' לו גז"ד אבל לעולם רק באותו היום ולא בשארי השנים ועוד אי נימא דע"י שהראו לו חלום מוכח דחביב תעני' בשמים בר"ה א"כ נימא מוכח דהלכה כהנך פוסקים דמצוה להתענות וכ"ע נמי יתענו ועוד מאן נינהו הנך פוסקים דמצוה להתענות בר"ה רק דס"ל שאינו בכלל שי"ט ומותר להתענות וממילא מצוה נמי איכא דהרי הוא א' מימי התשובה והרי בימי התשובה עצמן מי שחלם לו חלום אינו מחויב להתענות כל ימיו באותו היום ומג"א כ' בסק"ג דבלילה של ר"ה אסור להתענות דבחלום לא הראוהו אלא ביום גם זה אין לו שחר לפע"ד כיון שהראוהו לו שחביב תענית בר"ה ואיננו מימי שמחה מאי אולמי דלילה מיום כמו בשארי ימי תשובה מי שירצה להתענו' הפסק' יתענה ואולי משום קידוש על היין הא יכול לקדשו בעי"ט כדהוה בעי למימר אפילו בעי"כ ס"פ בכל מערבין וכל הדברים הללו צ"ע:
ובדוחק יש להסביר קצת כי קיי"ל ת"ח צריך להיות ביומו דוקא אפי' בשבת דסגולה היא ביום התחלת הגזירה שנגזרה מתבטלת בנקל ע"י תעני' וזה בשארי ימות השנה שאדם נידון בכל יום אז מסתמ' התחלת השתלשות הגזירה מלמעלה למטה הוא ביום שהראוהו בחלומו ולא ביום אחר אע"פ שכמה פעמים לא יארע אותו המקרה עד אחר זמן רב מ"מ התחלות השתלשו' הי' באותו היום שהראוהו ואז טוב לבטלו ע"י תענית ושוב אין ליום אחר שייכות בזה אך בר"ה שנגזר על כמה שנים כמ"ש בס"ח דמייתי מג"א ס"סי תקצ"א א"כ מה שראה בר"ה הלז אולי התחלות אותו הגזר הוא על זמן אחר ושנה אחרת ובכל ר"ה יש לחוש שמא זה הוא היום שמתחיל הגזירה שהראוהו אז ויש להתענות בו וכיון דסגולת התענית המועיל לחלום סגי ביום בלא לילה משעה שקם ממטתו ואילך א"כ ה"נ סגי לי' בכך ואסור להתענות בלילה כיון דקיי"ל כהנך פוסקים דר"ה אסור להתענות רק ת"ח ולילה לאו בת ת"ח היא כנ"ל ליישב קצת אע"פי שאינו במשמע הלשון:
ויצא לנו מזה חומרא וקולא החומרא אפי' יארע שיהי' בעל ברית מ"מ כיון שהוא כאלו ראה החלום באותו היום ולא יועיל לזה ברית אפי' בשבת מתעני' והקולא היא מ"ש הרדב"ז שאין מקום ללות מתעניתו ופורע כיון דיומא קגרים אומר אני לפי הנ"ל בודאי לוה ופורע לא מהני בכל ת"ח אבל מ"מ נ"ל כיון שלא ראה ביומו וכולי האי ואולי א"כ לא עדיף ממ"ש מג"א סי' רפ"ח סק"ו בשם של"ה שבכל יום ר"ה שהי' רגיל להתענו' אז באותו היום יקבל עליו להתענו' ב' ימים אחרים כנגדו אחר תשרי ובתחלה ישאל על נדרו בהתרת נדרים בשלשה בפתח חרטה מאחר שהגיע לימי הזקנה וכאבי עינים ויום קדוש ונורא למחרתו צום גדלי' וכדומה ע"כ מתירים לו נדרו ומשום סכנת החלום יקבל באותו היום להתענות ב' ימים בחול במקומו ויהי' נחשב כאלו התענה ביומו ובלבד שלא יהי' ירא לנפשו ולא יהי' נפשו עגומה כי כל עניני' כאלו מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדי' ויאכלו ענוים וישבעו ומן השמים ירחמהו ואורך ימים ישביעהו הכ"ד א"נ הדש"ת. פ"ב יום וי"ו עש"ק י"ב אלול תפק"ח לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |