שו"ת חתם סופר/א/קכח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לרב טב ה"ה הרב המופלג החרוץ ושנון כש"ת מהו' דוד צבי ווילן נ"י:
גי"ה הגיעני לא ידעתיו אכנהו אם הוא נשיא העיר ורב או ת"ח צורב עכ"פ חשתי להשיב הפעם למען לא יחזור לכתוב על הדואר והתורה חסה על ממון ישראל וגם זמן יקר אצלי להשיב לשואלי' דברים הנצרכי' לשעתן לדינא ולפרק פרכו' וקושי' לא צריך לדידי להביא ממרחק לחמו:
הנה בנידון חסידים הקוצרים בידם חטים שמורים לפסח אי לית בי' משום אוונכרי דאסור משום גזל או נימא משום דקני' בשינוי חטים ועשאו' קמח ואי מותר לברך עליהם מריש תמהתי הרבה על מה שאנו סומכי' על קצירת גוים וישראל עע"ג כל דבר דבעי' לשמה וסתמי' לאו לשמה עומד עע"ג לא מהני גוי וישראל עע"ג לרוב הפוסקים א"כ על מה אנו סומכי' דאפי' אם יתחיל ישראל לקצור קצת אפשר לא מהני דלא דמי לישראל המתחיל לעיבוד העור לשמה התם אותה העור עצמה שמתחיל ישראל להניחה לתוך הסיד גומר הגוי ע"ד ישראל שהתחיל אבל הכא אם התחיל ישראל לקצור מלא ידיו מה יועיל זה לשיבולת שיקצור הגוי:
שוב ראיתי הנח לישראל בני נביאים הם אי הוה כתי' קצירך לשם חובך שיהי' הקציר לשמה אז הוה שייך כנ"ל אבל אין שום מצוה בקצירה אלא בשימור לשמה א"כ השומרה שלא יבוא לידי חימוץ יכוון בשמירתו לשם מצות פסח ואין לגוי שום עסק בשמירה כ"א בקצירה וישראל הוא המשמר והמכוון מרישא לסיפא ולא דמי לשימור מלישה ואילך דבעי' ע"י ישראל דוקא ולא שילוש גוי וישמר ישראל התם משנתן מים לקמח אז המגבל בידו הוא המשמר וא"א לרואה לשמור אם המגבל לא ישמור שוא שקד שומר ע"כ צריך המגבל שיהי' ישראל גדול המכוון לשמה אבל שימור דקצירה אינו אלא שלא יבוא לידי חימוץ במקרה והשומר הוא ישראל המכוון לשמה ולא צריך יותר:
אמנם המתחסדי' לקצור בעצמם עפ"י סתרי תורה שאין לנו עסק בהם לכאורה הי' נראה החסידי' מפסידי' עפ"י נגלה מחשש אוונכרי כמ"ש מעלתו מ"מ יש ללמוד זכות עפ"י מ"ש מג"א סי' תע"ג סקי"ד כ' מהרי"ו וכו' ומה שמסיים המג"א וכ"ש כשנשרש בקרקע וכו' כתבתי שם על הגליון וז"ל ולפמ"ש תוס' בר"ה י"ג ע"א יש לגוי במה שזרע י"ל ירק שאיננו מתקיים בארץ וגוי זה נטעו וזרעו הרי הוא שלו רק משום כחשא דארעא צריך לשלם ממון לבעלים עיי' ב"מ ק"א ע"ב משא"כ אילן הדס אפשר שגזל הקרקע עם האילן הנטוע בו ומושרש כבר מאז עכ"ל על הגליון וישמע חכם ויוסיף לקח:
מה שכ' מעלתו שמו"ח הגאון מהו' עקיבא איגר אבדק"ק פוזנא הקשה לגאון חות דעת ז"ל איך הותר ליקח שכר מקבורת מתי' דאסור בהנאה הא הוה כשוכר פועל לעשות עמו ביי"נ ותי' לו הגאון חו"ד הנ"ל דקבורת המת הוה למעט התיפלה וכ' מעלתו לפ"ז לפי הס"ד בפ' כל שעה דחדש אסור בהנאה איך שומרי ספיחי' נטלו שכרם מתרומת הלשכה וה"ל לש"ס לאתויי מהך משנה ולא מקוצרים לשחת דיש לדחות דמיירי שעדיין לא נתמלאו קשים בתבואה חדשה ק' זו אין צריך לפנים דודאי עדיפא מיני' מייתי הש"ס א"נ בלא"ה אין שכר שימור אסור אלא דהוה כרוצה בקיומו של איסור כגון בע"ז שמצוה למהר לבער ועיי' פני יהושע חולין ח' גבי סכין של ע"ז ובחמץ שמצוה לבערו ובכלאים דמקיים לוקה יע"ש כן בע"ז ס"ד ע"א ומו"ח הגאון שהקשה מקבורת מת נמי רוצה בקיומו אסור דהמדחה מתו הרי זה משובח והתורה צותה קבור תקברנו ומ"מ אי הוינא התם ה"א דלק"מ דדוקא היכי דרוצה בקיומו אסור מטעם חומר האיסור ההוא אז שכרו אסור דהרי הפועל רוצה בקיומו לולי דהוה למעוטי תיפלה אבל מת אין איסור הנאתו גורם איסור של קיומו אלא משום בזיונו או כפרה ואלו לא הי' צריך כפרה ולא הי' שייך בזיונא לאו מצוה לקוברו אעפ"י שאסור בהנאה בזה שכרו מותר ועכ"פ חדש אפי' יהי' אסור בהנאה אין איסור בקיומו אדרבה הקב"ה רוצה בקיומו עד יום הנף ואז יאכלו ענוים וישבעו ומכ"ש המשומר לעומר דמצוה קעביד א"כ פשיטא ששכרו מותר:
מ"ש מעלתו מש"ס מנחות ס"ט ע"ב חטים שירדו בעבי' שהקשה דלמא קציר גוים הוא וכתיב קצירכם וספיקא דאוריי' לחומרא במחילת כבודו נתחלף עומר בשתי לחם בעומר כתיב קצירכם ולא מושבותיכם ובשתי לחם כתיב מושבותיכם למעוטי ח"ל ולא אימעוט קציר גוי בא"י מ"מ הומ"ל מהיא גופא דלמא מח"ל הוא ולא הוה צריך למימר מטעם ס' להחמיר אלא פשוט הא רובא דעלמא גוים נינהו ורובא ח"ל הוא ובזה נתבטל כל פלפולו בספיקא דאורייתא דהא רובא הוה ולא ספיקא גם בגמ' יל"ד מ"ט נקט אבעייתו בשתי לחם ומשו' ח"ל ולא נקט בעומר ומשום קצירכ' וכן דקדק בס' מרכבת המשנה יע"ש הנה כל הפלפול לשיטת רש"י דלתוס' דע"י מעשה נס לק"מ וע"ש מה שהקשו תוס' אפירש"י ולפענ"ד הלא מצינו פלוגתא בפירות א"י שיצאו לח"ל אי חייבי' בחלה או לאו אעפ"י שתבואת א"י היא מ"מ בא"י תלי' ה"נ י"ל דמיירי דידעי שהספינה בלעה תבואות א"י בים שבא"י שגם שם עבים שואבים כדכתי' באלי' בהר הכרמל ככף איש עולה מן הים ורק גז"ה ממושבותיכם תביאו ולא פירות א"י שיצאו חוץ למושבותיכם אעפ"י שחזרו לא"י עכ"פ לא באו עתה ממושבותיכ' ומספק' לש"ס אי עבי' בכלל מיעוט שאיננו ממושבותיכ' או דוקא ח"ל ולק"מ קו' תוס' ולא דקדוקו של מרכב' המשנ' דבעומר לא מצי למבעי כיון שידעי' שהוא קציר ישראל שוב לא איכפת לן אי בא ממושבותיכם או מח"ל רק שיהי' קציר ישראל מא"י וגם כל קושי' ופלפולו של מעלתו ליתא והקצרתי במובן וה' ימיו ושנותיו יאריך כנפשו ונפש אוהב עבדי ה' ושומרי תורתו פ"ב יום ג' י"ב אלול תק"צ לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |