שו"ת הרמ"א/סו

שו"ת הרמ"א ‏ סו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ועל אשר שאלת בענין החמאה שראובן תיקן החמאה לשמעון ושמעון מכר החמאה בחזקת כשרות ואמר שראובן תיקן חמאה זו וראובן מכחישו ואמר שמעולם לא תקנה. נראה ששמעון נאמן. חדא דנאמן במיגו שיכול לומר שהוא בעצמו תקנה והיה נאמן על שלו באיסורים ומגו דאורייתא כמו שפירשו בתוס' (ב"ק דף ק"ז) לגבי הא דאמרי' מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע. ועוד דלא גרע מהא דאמרינן פרק הניזקין (דף נ"ד ע"ב) דהיכא שהבעלים מכחישים שהבעלים נאמנים וע"ש, ואע"ג דפירשו שם התוספות דאם אמר לו בפעם הראשונה שמצאו השומר שהשומר נאמן. נ"ל דהיינו מטעם שפירשו שם דהואיל וא"ל בפעם ראשונה והיה עדיין תחת ידו והוי כבעליו ונאמן עליו אבל אחר שאינו שומר אין חילוק בין פעם ראשונה לפעם שניה וזהו פשוט בכל הפוסקים ועיין שם. וא"כ בהכחשה שהוא אומר לא תקנתיה והבעלים אומרים תקנת ונתת אותה לי בחזקת כשרות ודאי הבעלים נאמנים דלא שייך בזו למימר הואיל וא"ל בפעם ראשונה דהרי הבעלים מכתישין אותו ואומרים שלא אמר בראשונה אלא שנתנו בחזקת כשרות בראשונה דודאי הבעלים נאמנים. ותו דאף אם הבעלים מודים שא"ל מיד שמצאו אלא שהבעלים מכחישים אותו ואומרים שהחמאה כשירה הבעלים נאמנים דהא לדברי ראובן שאמר לא תקנתיה לא היה שומר חמאה זו מעולם ולדבריו כאחר דמי ואחר אינו נאמן כשהבעלים מכחישים ודמיא להא דאיתא פרק החולץ (דף מ"ז) ההוא דאתא לקמיה דר' יהודה ואמר נתגיירתי ביני לבין עצמי וכו' עד א"ל לדבריך כותי אתה ואין אתה נאמן לפסול את בניך, הרי קמן אע"פ שאין לבנים חזקת כשרות כלל אלא מצד אביהן ולדברי אביהן הם פסולים אפ"ה הואיל ולדבריו כותי הוא אינו נאמן לפסול את בניו, ה"ה בחמאה זו אע"ג דשמעון גופיה אמר דחמאה אינה כשרה אלא מכח ראובן וראובן אומר לא תקנתיה אפ"ה הואיל ולדבריו אינו אלא כאחר ולא שומר חמאה זו א"כ אינו נאמן לאסור החמאה כשומר אלא כאחר דמי והואיל ובעלים מכחישין אותו הבעלים נאמנים. ואין לחלק ולומר דלא דמי להאי דפרק החולץ דהתם אבי הבנים היה בחזקת ישראל ולכן הבנים נשארו בחזקתן אבל גבי חמאה זו אין לה חזקה טובה כלל, דזה אינו, דגם התם לא היה חזקה לאב כמו שפירש בנימוקי יוסף. ואין להקשות מהא דאיתא פ' המדיר (דף ע"ב) כיצד מורדת על דת אמרה פלוני תקן לי הכרי ושאלו ואמר שאינו אמת, ופסק שם הרא"ש דוקא שאין האשה מכחישתו אבל מכחישתו היא נאמנת ומשמע התם דוקא לענין כתובה נאמנת שלא תפסיד כתובתה אבל לא לענין הכרי וכן משמע קצת באשר"י פרק הניזקין והביאו המרדכי ריש פרק האשה רבה, די"ל דלא דמי כלל דהתם הכרי בחזקת איסור טבל ולכן אינן נאמנין אבל היכא דלא איתחזק איסורא מהימנא וחילוק זה איתא ריש גיטין (דף ב' ע"ב) וע"ש, ותו דהתם הכרי אינה של אשה ולכן לא מהימנא עליו יותר מן החכם דאף ע"ג דהכרי של בעלה אינה שלה דהרי הוא גזל כדמשמע בשמעתא דאשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ אבל כאן שהחמאה של בעלים ודאי מהימני טפי מאחר דנאמן אדם על שלו, ותו דאפשר דאף בכרי היא נאמנת אף על הכרי וצ"ע שם בדברי הרא"ש והר"ן, ואמנם הר"ן פרק שבועת העדות ופרק המדיר כתב בשם הרמב"ן דאם העד הראשון בא והכחיש השני הראשון נאמן מ"מ נראה דבדבר שהוא שלו ועד אחד בא אח"כ לאוסרו אינו נאמן אח"כ לומר שנתנו לו בתורת איסור דא"כ השומר לעולם יהיה נאמן במיגו דאי הוה בעי הוה אמר הכי אלא ש"מ דאינו נאמן על של אחרים בשאינו בידו אע"פ שהיה בידו בתחילה) וכל שכן דהחמאה של כותים הוי איסורא דרבנן (ונתבאר דברי הר"ן הנ"ל דיש חולקים על הרמב"ן בזו וס"ל דהשני נאמן וכן כתב בתשובת מהרי"ל סי' ע"ד וכן כתבו הגהות אלפסי דף ת"ן דיש חולקים וס"ל דהשני נאמן וא"כ יש לומר דבאיסור דרבנן הולכים להקל וכ"ש בחמאה). ואפשר דאף איסור דרבנן ליתא דהרי רבים נוהגים בה היתר ואמרי' בספיקא דרבנן הולכים להקל כ"ש בחמאת נכרים שיש להתירה ולא לאוסרה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.