שו"ת הרמ"א/סד

שו"ת הרמ"א ‏ סד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גרסינן פ' חזקת הבתים (דף ל"א ע"א) האי אייתי סהדי דאבהתיה היא ואכלה שני חזקה והאי אייתי סהדי דאכלה שני חזקה א"ר נחמן אוקי אכילה בהדי אכילה ואוקי ארעא בחזקת אבהתא, הדר אייתי סהדי דאבהתיה היא אמר ר"נ אנן אחתינא ואנן מסקינן ולזילותא דבי דינא לא חיישינן, כ"ש וק"ו שלא ניחוש לשגגה זאת שיצא מלפני השליטים דייני הארץ על דברי העד שנפלו בין היקר כמר זיסקינד ובין אחד נקרא כמר שלמה עוטה על עדרי חביריו ויתן עלינו בבעלי כיסין להתגולל עליהן במינים ממינים שונים. וזה כי בתחילה הכה מכה רבה את כמר זיסקינד ולא חש אל מה שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך, והנה וירא כי לא יכול לו כי אחד שמו אברהם בן משה זצ"ל הציל המוכה מפי הארי אז בצע באמרתו אשר זמם לעשות והלך והלשין על כמר זיסקינד ונתן לכתוב בפנקס דמתא דלבוב איך שכמר זיסקינד התחיל עמו והנה הוסיף רעה על רעתו למען ספות הרוה את הצמאה ולמשמע אוזן דאבה נפשנו אבל לא נוכל לשפטו על כך כי עדיין הבירור כעדים לא ידענו והנה על כל זאת הפך הקערה על פיה והלך להביא טרפו ממרחקים וממרחקים יביא לחמ"ו וקבל לפני דייני הארץ על כמר זיסקינד איך שהוא העביר עליו הדרך והטעים להם דבריו במה שהראה להם עדיות מקצתן אפשר מזוייפות והטובים שבהם נגבו שלא בפני בעל דין וכן לא יעשה והנה אז בנה שלמה במה לכמוש והושיט טלפיו להראות רצונו שרוצה לדון בדיני ישראל והנה באמת האשה החומרית הטתה את לבבו ולא היה תוכו כברו וכל כוונתו לא היתה רק לעורר העם על כמר זיסקינד ולבזותו ברבים, והנה מגורת הרשע היא תבואנו לכמר זיסקינד שדייני הארץ שמעו לקול אשתו ושמו דברי אותותיו אותות להיות צדיק הראשון בריבו והאמינו לו וכתבו מגילת ספר על כמר זיסקינד אשר לא ניתן לכתוב לפי הראוי וגמול ידי שלמה עשו לו. והנה לא עליהם תלונותינו כי כבר ראו מאמר ר' אליעזר (סנהדרין דף מ"ז) שב"ד מכין ועונשין שלא מן הדין ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה, אבל המירו הרע בטוב, ע"ד שנאמר ויעש שלמה הרע, ובכמר זיסקינד לא מצאו שום בקעה להתגדר בה כי כבר ידוע לרבים שבתוך עמו הוא יושב כא' מנכבדי הארץ ומשמועה רעה לא יירא רק בזה לא ידענו מה היה לו ואפשר כי האלהים מצא את עונו ושלם לו בזאת העון אשר חטא ע"ד שנאמר הוי אשור שבט אפי וגו'. והנה בזה לא יצא דבר שאינו מתוקן מתחת ידי דייני הארץ. גודרי גדר ועומדים בפרץ. כי היטיבו את אשר דברו לנו שני דייני עירנו ואמרו כי לא סיימו להם הדברים בהיותם בלובלין ולא ידעו שה"ה הגאון הישיש מהר"ר קלמן הוא המתנגד בעל דבבא דההוא גברא ולכן כתבו מה שכתבו להיות כמר זיסקינד ציית דין לפני הגאון הנ"ל. והנה אחרי שמעם שכמר זיסקינד צווח ככרוכיא להיות צ"ד לפני כל אחד מישראל חוץ ממי שפסול לדון אותו דהיינו שונאיו הדרו בהו והודו ולא יתבוששו לומר שהדין עם כמר זיסקינד וכ"ש במה שטוען לפני ב"ד הגדול קא אזילנא דהיינו הדיינים המבוררים בדינים וזהו הב"ד הגדול שנאמר אל השופט אשר יהיה בימים ההם וגו' וכן כתב הטור ח"ה סי' י"ד דכל ב"ד הממונה בדורו הוא הב"ד הגדול וכ"ש במה שרוצה ללכת לפני ב"ד הגדול האמתי דהיינו נ"י הגאון מרנא ורבנא מהר"ר שכנא ש"ן אזי בודאי הדין עמו כמו שפי' התוס' (סוף זה בורר) והביאו המרדכי והאשר"י לפסק הלכה וז"ל ונראה לר"י דטענת ב"ד הגדול נתבע יכול למימר ולא תובע וכו' ואף ר"ת דפי' אף תובע מכל מקום כ"ש בנתבע ואף כי לשם סוף הפ' כתב המרדכי וז"ל ע"ד לב"ד הגדול קא אזילנא בעירנו יש חרם שלא לטעון כך וכו' מכל מקום במקום שאין מנהג חזר הדין לסיני ולכן גם אנחנו הלא אחרי רואנו שהדין עם כמר זיסקינד ראינו לאשר החמוץ ולהציל עשוק מיד עושקו ובאנו למלאות דברי הדיינים המבוררים מעירנו לאמר דדינא הכי הוא שיבאו ב' הצדדין דהיינו כמר זיסקינד הכרבא הלקוי בהדי הוצא שלמה הנ"ל ליריד לובלין הסמוך לדון לפני איזה ב"ד הגדול שיתרצו ב' הצדדים ושם יאירו דבריהם. ובזה סליקנא שאנחנו ח"מ גוזרים בתוקף גזירתנו בחרם בית דין העליון ובחרם ב"ד התחתון על שני הצדדים הנ"ל לבוא על יריד הסמוך לק"ק לובלין להיות אחד באחד נגשו לדון שם להוציא לאור תעלומותיו וכל צד אשר ימרה את פינו יוחרם מן השמים. להיות נלקה בכפלים. בעוה"ז ובעוה"ב וסופו יפול כאיש הביניים. ובזה שלום על דייני ישראל עד בוא גואל לירושלים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.