שו"ת הרמ"א/נז

שו"ת הרמ"א ‏ נז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידעתי בעצמי שדרך עצב בי ואלפי הדל לסבה כי אין בביתי לחם ושמלה לא בהלכתא ולא בטעמי. מנעתי את עצמי מחוות דעי אף אני דהא לית ביה צרוך וביחוד בעסק שכבר דשו ביה רבים זה להתיר וזה לאסור ומי יכניס ראשו בסלע המחלוקת, ואיתא נמי במרדכי וז"ל תקנות קהלות שתיקן מהר"ר חיים מווי"ן זצ"ל עם גדולי הארץ כל רב שיפסוק דין בלי שמיעת שני בעלי דינים אלא כשיבוא אחד אצלו ויאמר תשמע דברי וכתוב הנראה בעיניך וכתב לו הדיין ההוא לא ידון עוד שום דין עכ"ל. ומשום הני טעמי מסתפינא שלא אשגה הרבה מאוד אמנם בראותי כל גדולי איטליא יצ"ו נכנסו בעובי הקורה לתבוע עלבון הגאון כמהר"ר מן יצ"ו ולית דמשגח בהני תלתא מטילי מו"ם בקוד"ש, מו"ם ר"ת "מענדל "ולק "מרדכי, בקודש הוא הגאון הנזכר דהוא בן הקדש זצ"ל, עם שיש בידו חבילות עדות גם אני אבחרה דרכם ואלך בעקביהם בראיות נכוחות:

ראשונה ע"ד הגט שסדרו הנהו תלתא הנזכרים בק"ק פראג בחודש שבט ש"י לפ"ק באתרא דמרא תלי זיינא ה"ה הגאון כמה"ר מן יצ"ו ושלא במעמדו, לא חשו לקמחייהו בזה, דהא ליה קיימא שעתא שהרי בלעדיו לא הרים שום מורה את ידו להורות לפניו שום הוראה להיות שתפם ישיבה שם הוא ובנו זה כמה שנים רצופות והמה הנזכרים חלפו חקם בסדרם הגט שלא בפניו כדי להתריס כנגדו ולהמרות עיני כבודו או בשביל הנאת ממון או בשביל להגדיל שמם, או בשביל להגדיל השנאה והמחלוקת שבין המשפחות המתגרות זו בזו ומתנשאים לאמר הלא גם בנו דבר (רק) רוח ההוראה למען ספות הרוה את הצמאה. נראה לע"ד שאין לך אפקירותא גדולה מזו והיתה יכולת ביד הגאון מה"ר מן הנ"ל למיעבד דינא לנפשיה ולמגזר שקייהו בפרזלא כההוא דפרק מרובה (דף פ"א ע"ב) רבי ור' חייא הוי שקלי ואזלי באורחא אסתלקו לצידי דרכים הוה קא מפסע ואזיל ר' יהודה בן קנוסא קמייהו א"ל רבי לר' חייא מי הוא זה שמראה גדולה בפנינו א"ל ר' חייא שמא יהודה בן קנוסא הוא שכל מעשיו לשם שמים כי מטו התם חזייה א"ל אי לאו יהודה בן קנוסא את גזרתינהו לשקך בנרגא דפרזלא (פירש"י נידוי) ע"כ. א"כ כל שכן לכדחזי הגאון הנ"ל תיוהא בגט שניתן בלילה דכתיב לילה כסהו כלילה. שנית שהיה גט מעושה. שלישית שלא כתבו וכל שום וחניכה בשם אבי המגרש. ועוד דברים אחרים רעים שברמיה. ואין לומר הואיל שלא נתמנה הגאון הנ"ל יצ"ו להיות אב"ד א"כ הוי דבר ההפקר וכל הקודם זכה, זה אינו דהא איתא פרק השותפין (דף י"ב ע"ב) אמר ר יוחנן מיום שחרב בהמ"ק ניטלה נבואה וניתנה לשוטים מאי היא כי הא דמר בריה דרב אשי דהוה קאי ברסתקא דמחוזא שמע לההוא שטיא דאמר ריש מתיבתא דמתא מחסיא טביומי חתים אמר מאן חתים טביומי אנא ש"מ לדידי קיימא לי שעתא קם אתא אדאתא אימנו רבנן לאותובי לרב אחא מדפתי ברישא כיון דשמעי דאתא שדר זוגא דרבנן לגביה לאימלוכי ביה עכביה הדר שדר זוגא דרבנן אחרינא עכביה גביה עד דמלו בי עשרה כיון דמלו בי עשרה פתח הוא ודרש, ש"מ שכיון שלא היה באותו פרק מאן דיתיב ברישא והוא החזיק מכח דרשתו ומעצמו נעשה ראש ישיבה קרי רב אחא עליה כל המריעים לו וכו' ואע"פ שהיה לו להרים בו יד כ"ש הני תלתא דלא הוה להו להרים ראש באתרא דמר ונידוי הגאונים לא חל עליה ואדרבא שלו חל. וע"ד הגט אומר אני הואיל ונפל ביה איצצא תעמוד האשה בחזקת איסור עד יגמר הדבר כאשר כתבו חכמי איטליא והגאון מהר"ר קלמן דמנטובא יצ"ו. האף כי בתשובת מהרי"ק ז"ל בסימן ט' וסוף דבריו שיש להקל משום עיגונא אף כי נמצא עליו איזה גמגום אמנם יכולני להעיד נאמנה על מה שראיתי בימי חורפי שמהר"ר הירץ מפרישפורג זצ"ל סידר גט ושלח אותו לק"ק אובן מקום שהכל יודעים ששייך חירום מעיר לעיר במדינות הגר והיה נכתב דונאו שהיה או מרוחק מדונ כמלא נימא יותר מן השיעור והחזיר מהר"ר יוסף זלמוני ז"ל הגט והצריך ליתן גט אחר. ועוד היה מעשה בגט שסדר מהר"ר גרשון לטעף והכתיב שם המגורשת ניסל ובא מעשה לפני מהר"ר יוסף זלמוני והחזיר הגט והצריך ליתן גט אחר והכתיב נוסיל, הרי קמן דבשביל טענה קלה הוחזר גט כ"ש בנדון דידן ומעשה רב. ובהא סליקנא דהא ניכר מחשבה דהני תלתא רבנן מחשבתן מתוך מעשיהן שחתרו להטיל הגאון הנ"ל במכמורת נח"ש דר"ת ותלמידיו ולא חשו לדקדק להשיב על טענות מומי הגט הנ"ל כדי להחזיקו בתורת כשרות אלא כחץ שחו"ד לשונ"ם, נראה בעניותי דלית דין צריך לפני שנדו את הגאון הנ"ל שלא כדין ומשפט זה חרוץ המנדה את חבירו שלא כדין הוא עצמו בנידוי עד שיפייסהו כראוי. והם כי לא להזכיר עוד להוציא עתק מפיהם ואל ישובו לכסלה כי הנני בעניותי מסכים עם מהר"ר מאיר דפדווא י"ץ במה שכתב מענין חרם דר"ת ועם שאר חכמי איטליא י"ץ ומחמת שררות דמתא הלא הוכחתי למעלה ועליהם נאמר היה יהודה כמסיגי גבול אם ינהגו שום שררה בחיי הגאון כמה"ר מן יצ"ו בכל אופן שכתב כמהר"ר מאיר דפדוואה וכמהר"ר קלמן דמנטובא יצ"ו ואנכי נגרר בתרייהו. ושלום על דייני ישראל קאמינא. איש רש ונקלה משמא גברא מנוח בכמ"ר אשר ז"ל ש"ך נכתב יום א' בצום גדליה שנת שי"א לפ"ק כי לא ינוח שבט הרשע בגורל הצדיקים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.