שו"ת הרמ"א/א
שו"ת הרמ"א 
א
|
|
לקדם רבותינו שבבריסק כל אחד יתברך ויתרומם לפי מעלת מדרגתו שלום:
על דבר עקירת השלחן ממקום למקום על סמך שיברך באחרונה ויעלה לשתי האכילות. שלא היה נראה לי לפום חולשת שכלי. מצאת און לי בהר"ן פרק ערבי פסחים גבי הא דתנן מי שאכל ושכח ולא בירך יחזור למקומו ויברך. וכתב שם הני מילי בשוכח אבל לכתחילה קודם שיעקר ממקומו צריך לברך וכדומה לזה כתב הכל בו הלכות פסח דאסור לעקור ממקומו ללכת למקום אחר אפילו הניח שם זקן או חולה אלא לדבר מצוה עוברת עכ"ל (ב"י סימן קעח) והטור הארוך כתב על זה דלא נהירא כן בגמ' ומכל מקום נראה דעד כאן לא פליגי אלא בחוזר למקומו והניח שם מקצת בני החבורה אבל בלאו הכי משמע דלכולי עלמא אסור דבהא לא פליגי דלכתחילה אסור כדברי הר"ן דלעיל ודי מזה:
ועל דבר השני שנפלה מחלוקת בין הגאונים כשאוכלים פת למתק השתייה אם צריך נטילה על הפת. אומר אף על פי שידעתי שאין הכרעת תלמיד הכרעה מכל מקום מאחר שהייתי במניין כשדברו מזה הדב' לא אוכל להתאפק לחוות דעתי גם אני ויעבור עלי מה. תנן משנה שלמה פ' כיצד מברכין (ברכות מד.) דכל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה ואפילו בפת אמרינן ביה טפל כדמוכח התם גבי דג מליח ואכל פת עמו כו' ואין לחלק בין דבר המסלק היזק לדבר הגורם המתקת שתייה כדמוכח בתרומת הדשן (סימן לא) דלא מחלק בהכי כלל רק שמחלק בין אוכל דבר הטפל קודם לעיקר דאז צריך ברכה על הטפל ובין אם אכל העיקר תחילה ואחר כך בא הטפל כדמוכח התם מדבריו וזהו חילוק אמתי ועל ידי זה מסולקת הראייה שהביא המחמיר מדברי רבינו יונה סוף אלו דברים שכתב שאם אוכל כדי לשתותו אחריו אינו בטל לגבי שתייה וצריך נטילה דכל זה לא מיירי אלא באוכל קודם השתייה לגמרי דאז הטפילה באה ראשונה. ולכן אינה בטלה לגבי השתייה. אבל כששתו ראשונה ואחר כך אוכלים מעט למתק השתיה אין צריך ברכה דבטל לגבי שתייה כמו שכתב מהרא"י בתשובה דלעיל והביא ראייה לדבריו מספר א"ז ונראה דהוא הדין לענין נטילה דאין חלוק בין ברכה לנטילה ואין להשיב מדברי רבינו יונה דלעיל דקאי התם איושבי' בסועדה כו' דמשמע דכבר התחילו לשתות ואפילו הכי צריך ליטול כשרוצה לאכול דשאני התם דהפליג בסעודה והוי כעקירת מקום כמבואר התם וגדולה מזו כתב הכל בו בהלכות ברכת הפירות וז"ל מרקחת שמוציאין על הפת ואותו פת טפל למרקחת שהדבר ידוע שאין באים שם לאכול לחם ואותן הרקיקין אינם אלא לדבק המרקחת עליהן כדי שלא יטנפו הידיים בדבר הלכך הרקיק היא טפלה וברכת המרקחת פוטרתה עכ"ל: