שו"ת הריב"ש/תפז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הריב"שTriangleArrow-Left.png תפז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


עוד שאלת במה שאמרו ז"ל (ביצה ו'.) יום טוב שני לגבי מת כחול שויוה רבנן ואמרו המפרשים ז"ל שמותר להוליכו לקוברו אפי' כמה מילין רחוק ויש מהן שמתיר אפי' לחזור לביתם שלא תהא מכשילן לעתיד לבא ונסתפק לך אם מת לראובן מת בתוך ביתו וצריך לקברו חוץ לתחום אם מותר לשמעון ללוותו אם נאמר כיון שאין זה צורך קבורת המת רק לכבוד ראובן שלא ילך לבדו עם הכותים שמוליכין את המת לא יחלל י"ט שני. וכן נסתפק לך בי"ט ראשון שחל להיות בערב שבת ולא אפשר בעממין כגון שאין במקומו בית הקברות ולהמתין עד יום ראשון לא ירצו גויי מקומו להוליכו יען הוא יום אידם ולהמתין עד יום שני הרי המת מסריח בנתים והוא מתבזה בין החיים והם מתבזין ממנו אם יש תקנה בדבר וכדת מה לעשות:

תשובה לכבוד ראובן לבד הדבר ברור שאין מותר לשמעון לחלל י"ט שני דלגבי מת שויוה רבנן כחול ולא לגבי חי אבל בכאן לא כבוד ראובן לבד הוא אלא כבוד המת המלוה אותו וכל דבר שהוא כבוד המת עושין לו בי"ט שני כדרך שעושים בחול ואע"פ שאינו הכרחי בקבורתו שהרי אמרו ז"ל י"ט שני לגבי מת כחול שויוה רבנן אפי' למיגז ליה גלימא ולמיגז ליה אסא[1] והדבר ידוע שאין מלאכות אלו מעכבות בקבורה שהיה אפשר לכורכו בתכריכיו בלא תפירה ואפשר לו ג"כ בלא הדם ובלא חופה של חתנים ואפילו הכי מותר שכל דבר שהוא כבודו ומנהג בעלמא הותר בו כחול וכתוב בהלכות גדולות ומותר ללוות את המת בי"ט ראשון בתוך התחום נראה מדבריו הא בי"ט שני אפילו חוץ לתחום וכן כתב הרב רבי יצחק בן גיאת ז"ל וכן הסכימו כל האחרונים ז"ל:

ומה שנסתפק לך בי"ט ראשון הסמוך לשבת ואינו מוצא עממין בו ביום או שהוא רחוק מבית הקברות מה יעשה:

תשובה הדבר ברור שלעולם א"א לעשות בי"ט ראשון ע"י ישראל אפילו בי"ט הסמוך לשבת כדאמרינן במס' שבת פ' ר' אליעזר דתולין (קל"ט.) עובדא הוה בבי כנישתא דמעון בי"ט הסמוך לשבת ולא ידענא אי מלפניה אי מלאחריה ואתו לקמיה דר' יוחנן ואמר להו יתעסקו בו עממין הנה כאן מבואר שאפי' בי"ט הסמוך לשבת מלפניו שאם לא יקברוהו בו ביום ישהא עד מחרת השבת לא התיר רבי יוחנן בי"ט ראשון אלא ע"י עממין שהוא שבות דאמירה לכותי ולא מלאכה ע"י ישראל וכן בפ"ק דר"ה (כ'.) אמרינן איכא בינייהו יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה למ"ד משום מתיא אפשר בעממים הנה כאן מבואר דאף בי"ט שלפני השבת דוקא בעממין ובשבת עצמו ובי"כ אפי' בעממין לא ומשום הכי מעברינן לאלול[2]. ומה שאמרת מה יעשה אם יסריח תמה על עצמך דוד מלך ישראל מוטל בחמה בשבת לא התירו לטלטלו רק ע"י ככר או תינוק כדאיתא בפ' במה מדליקין (ל':) וכן נמי בפ' כירה (מ"ג:) מסיק תלמודא דמת המוטל בחמה וליכא ככר או תינוק אסור לטלטלו [אפי'] מן הצד ובדוחק התירו לטלטלו כדי להצילו מפני הדליקה מטעם מתוך שאדם בהול על מתו אי לא שרית ליה אתי לכבויי ואף בזה דעת הרב אלפסי ז"ל שלא הותר אלא ע"י טלטול מן הצד לא בטלטול גמור. ולכן בי"ט שלפני השבת אין תקנה אחרת רק שיקברנו בו ביום ע"י עממין בביתו ויפנהו משם לאחר השבת ויקברנו עם אבותיו או שיעשה לו בי"ט על ידי [עממין] ארון וישימהו בו ויחמרהו בחמר ובזפת כדי שלא יהא ריחו נודף ולמ"ש יקברנו[3] וחיים ושלום על ישראל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון


  1. ב"י או"ח סי' תקכ"ו בד"ה וכתב הריב"ש. שו"ע שם ס"ו
  2. ב"י שם בסד"ה כתב הר"ן. שו"ע שם ס"ג
  3. ב"י שם בד"ה וכתב עוד. מג"א שם סק"א