שו"ת הריב"ש/רצט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד שאלתם יורשי אלמנה באו לתבוע כתובת אמם לפניכם ואתם רוצים להגבות להם הכתובה מנכסי בעלה אבל אתם יראים שמא יצאו שטרי חובות קודמין לזמן הכתובה ויבואו לתבוע חובותיהם היום ומחר אם צריכין היורשים לתת לכם ערבים מהסך שתפרעו להם שמא יבזבזו היורשים הנכסי' או המעות וכשיבואו הבעלי חובות המוקדמין בזמן לכתובה לא ימצאו נכסים לגבות מהם:
תשובה בדין תורתינו אין בעל חוב בחובו ולא אשה בכתובתה צריכה לתת ערבים ממה שמגבין להם ב"ד אלא ב"ד יורדין לנכסי הלוה או הבעל ופורעין אותן מנכסיהם ואם יבואו בעלי חובות קודמין הרי אם פרעו לראשונים ממטלטלים מה שגבו גבו ואפילו הם מאוחרין בזמן שהרי אין קדימה במטלטלין ואם הגבו להם קרקעות בשומא עדיין א"צ לתת ערבים שהרי אם יצאו בעלי חובות קדומים הרי ימצאו קרקעות ביד אלו ויוכלו לטרוף מהם ואם מכרו הבית דין הקרקעות לאחרים ופרעו לאשה בכתובתה במעות מסך המכירה כשיבואו הקודמים הרי ימצאו גם כן קרקעות ביד הלוקחים ויטרפו אותם מהם ואם יפסידו הלוקחים הם יחושו לעצמם שלא ליקח קרקע המשועבד לב"ח ואין האלמנה חייבת באחריות הקרקעו' ללקוחות אלא אחריותן על נכסי יורשי הבעל כדאמרי' בכתובות (צ"ד) ארמלתא דזבינא אחריותא איתמי בי דינא דזבין אחריותא איתמי שאם אי אתה אומר כן מי שאין לו ערבים לא יגבו לו חובו לעולם אלא אין צריך לתת ערבים בדין תורתינו[1] ובחקי העובדי כוכבים הוא שנהגו כן ולא כצורנו צורם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ ד"מ אה"ע סי' ק' סוף אות י"א