שו"ת הריב"ש/רצז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאטיבה לחכם רבי חיים בן ביבאס נר"ו
חרש מצל ויפה ענף אשר הורם ואשר הונף ומצנפת הענוה צנף נאה דורש ונאה מקיים מתחיל בשבת ומסיים מאיר לארץ משכן לו נותן נשמה לעם עליה מחכמם ומחיים באהל משפתי התעודה ישב וכארי רבץ מרבה בישיבה ועל יד קבץ הוא הנכבד הנבון החכם הזקן רבי חיים בן ביבאס יהי אלהיו עמו ינחהו במעגלי צדק למען שמו ויענה את שלומו אגרתך היקרה והחמודה מכל כבוד ענודה כלשם שבו ואודם פטדה הגיעתני אלופי ומיודעי אנוש כערכי מה נמלצו מליצותיה לחכי ומה עצמו ראשי אמריך המה השיבו רוחי אמצו את ברכי ראיתי' כראות הדר פניך וזוהר תמונתך אשבעה שובע שמחות כי ידעתי אורח חיים בשלם סוכך ומעונתך שלם אתה ושלמה משנתך ואם לנת בעמק רפאי"ש ובחיי דברייתא אתה עוסק והזמן שמך נוטר את כרמו עודר ובוצר ואת זיתיו מוסק עודך מחזיק בדת תורה ופומך מגרסא איננו פוסק יש לאל ידך שמאל דוחה צירי המחלות ואת חילן וימין מקרבת אוהבת את הרבנות ובעומקה של הלכה לן ולשתי שלחנות אתה זוכה הא להו והא לן הכי קרא שמך חיים כי מוצאך מצא חיים ותחייהו זה פעמים את גופו תפדה מעבור בשלח וחייתו באור תראה מעל שמים כאור החמה שבעתים כי תלמוד ערוך מאתמול בפיך ועל ראשך עטרת זהב התבונה גדולה ותכריך ולשאול ממני ומזולתי לא היית צריך ובדבר המפורס' אין להאריך אבל אחרי שכן גזרה נפשך ורצונך תקרא ואנכי אענך אשיב נא למענך:
שאלת זה שאמרו חז"ל (יבמות מ"א.) האשה שנתגרשה או נתאלמנה צריכה להמתין תשעים יום שלא תתארס ושלא תנשא ונתנו טעם (שם מ"ב.) כדי להפריש בין זרע ראשון לזרע אחרון אם צריכה כמו בן להמתין ולהשמר מזנות עד תשלום התשעים יום או לא אלא ארוסין ונשואין דוקא גזרו בהם חכמים אבל אם תזנה היא לא גזרו בה ואמרת שהוצרכת לשאלה זו לפי שאירע שם מעשה באשה שאמרו שזינתה אחר הגרושין קודם שתשלים התשעים יום ושאלו את פיך אם קונסין אותה ואל הבא אליה משום גזירת חכמים והשבת אתה שאין ב"ד נזקקין לה כשזינתה לא לאסור ולא להתיר ולא להעניש שלא גזרו אלא בארוסין ונשואין וכן פסק הרמב"ם ז"ל זינתה אינה צריכה להמתין לפי שהיא שומרת עצמה שלא תתעבר ומכאן נראה לך שאם זינתה אחר הגרושין שהיא תשמור עצמה כמו כן שלא תתעבר ולא גזרו בזה חז"ל. ואמרת שכך ראית הלכה למעשה בטוליטולה לפני הרב רבי יהודה בן הרא"ש ז"ל ורבנים אחרים גדולים בזמנו שהיה מעלימין עיניהם מן הענין ולא היו מדברים בו כלל באמרם שלא מצינו גזרת חז"ל בזה אלא בארוסין ונשואין ואמרת שחבריך המשכילים היו חולקין עליך באמרם שכבר נתנו טעם כדי להפריש בין זרע ראשון לזרע אחרון וא"כ מה לי דרך ארוסין ונשואין מה לי דרך זנות ואתה אמרת שהפרש גדול יש בדבר והראיה שהיבמה שהיא באסור מפורש לאיש זר כתב הרמב"ם ז"ל זינתה היבמה מותרת ליבם ורצה חולץ רצה מיבם וזה לפי שהיא שומרת עצמה שלא תתעבר וכל שבן למגורשת שאין בה אסור מפורש שאנו יכולין לומר שתשמור עצמה ע"כ דבריך. ובקשת להודיעך דעתי ע"פ פסק הרמב"ם ז"ל כי על פיו אתם דנין משפטי התורה:
תשובה כבר ידעת מה שנחלקו בגמ' יבמות בשלהי פ' ד' אחין (ל"ה.) ר' יהודה ור' יוסי באנוסה ומפותה דרבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד משום דאשה מזנה מתהפכת כדי שנא תתעבר ורבי יהודה אוסר משום דאימר לא נתהפכה יפה ונחלקו הראשונים ז"ל בפסק ההלכה כי הרב אלפסי ז"ל והרמב"ם ז"ל פסקו כרבי יוסי כפי הכלל המסור בידינו דר' יהודה ורבי יוסי הלכה כר' יוסי ולפסק הזה נטו הרמב"ן והרשב"א ז"ל. והרבה מן הגאונים ז"ל ומן האחרונים ז"ל והרא"ש ז"ל מכללם פסקו באנוסה ומפותה כרבי יהודה דאסור משום דמשמע מסוגיא דהתם דשמואל בלישנא בתרא סבירא ליה הכי דלא שרי אלא בזנות דקטנה משום דקטנה גופה בנשואין גזרה ובזנות קטנה דלא שכיח לא גזרינן משמע הא בגדול' שכיח וגזרינן גדולה בזנות אטו גדולה בנשואין אף אם נאמר דמשום היא גופא לא אסירא משום דמתהפכת כטעמיה דר' יוסי ויש לבעלי פסק זה לומר דשמואל סבירא ליה כרבי יוסי בגיורת ומשוחררת להתיר כדאיתא בהדיא בגמרא וכטעמיה דרבי יוסי משום דמתהפכת כיון דדעתא לאגיורי וכיון דשמעה ממרה דדעתיה לשחררה ולא חייש לשמא לא נתהפכה יפה וסבר לה כרבי יהודה באנוסה ומפותה בת ישראל לאסור ולאו מטעמיה דרבי יהודה חייש שמא לא נתהפכה יפה כדאיתא התם בהדיא ומשום הכי אסר בכלהו ושמואל לא חייש להכי אלא דבאנוסה ומפותה בת ישראל גדולה אסר משום גזרה דגדולה בנשואין כיון דשכיח בה זנות ובגיורת ומשוחררת קסבר שמואל דליכא למגזר אטו בת ישראל בנשואין אי משום דגרות ושחרור לא שכיח אי משום דלא מיחלפא בבת ישראל והפוסקים כר' יוסי בכלן סוברים שכיון שלא נזכר בגמרא בפירוש שמואל סבר לה כרבי יוסי בחדא ופליג עליה בחדא אית לן למימר דבכולהו סבירא ליה כרבי יוסי. ולענין שאלתך ששאלת לפי פסק הרמב"ם ז"ל הדבר ברור שכיון שאפילו ידענו בברור שזינתה אנו מתירין אותה לינשא לכתחל' מטעמא דאשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר כ"ש שבגרושה שזינתה תוך ג' חדשים שאין עונשין אותה על העבר מפני שלא המתינה[1] שהרי יש לסמוך דאשה מזנה מתהפכת ואף לדעת הפוסקים לאנוסה ומפותה לאסור י"ל שבנדון זה אין עונשין שהרי על כרחין קיי"ל כרבי יוסי בטעמיה דאשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר דהא שמואל קאי כותיה בהא אלא שהם אומרים דשמואל ס"ל דכיון שאסרו חכמים בכל הנשים לארס ולישא תוך שלשה חדשים אפילו באילונית וקטנה ואותן שאין בהן חשש עבור דגזרינן בהו אטו אידך ה"ה דגזרינן בזנות וכיון שכן אפשר לומר דכל שידענו שזינתה הוא שנאסור לה משום גזרה ליארס ולישא שהוא דבר הנעשה בפרסום אבל בגרושה לא אסרו טליה הזנות משום גזרה דכיון שאין הזנות נעשה בפרסום לא גזרו בו. ועוד שאיך יגזרו חכמים לאסור משום גזרת הבחנה בדבר שהוא כבר אסור מדבריהם מצד עצמו שהרי אפי' יחוד דפנויה בית דינו של דוד גזרו וכ"ש שביאתה אסורה אצ"ל לדעת הרמב"ם ז"ל שנראה דעתו (בפ"א מהלכות אישות) שכל ביאת פנויה דרך זנות אסורה מן התורה בלאו דלא תהיה קדשה ולכן נראה לי ברור שלא גזרו חכמים על הזנות משום הבחנה ואם באתם להענישם הענישו אותם משום הזנות עצמו[2] אלא שכבר הורגלו בו ונעשה להם כהתר ולא ישמעו בזה לקול מוכיח. אבל הראיה שהבאת ממה שכתב הרמב"ם ז"ל זינתה היבמה מותרת ליבם רצה חולץ רצה מיבם אינה ראיה כלל שהוא לא דבר כלל בדין הבחנה אם צריך להמתין אם לאו אלא לומר שאין הזנות אוסרת היבמה ליבם כשזינתה בעודה שומרת יבם אע"פ שהזנות אוסרת אשה לבעלה דלית הלכתא כרב המנונא דאמר שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה כדאיתא בפ' היה מביא במסכת סוטה (י"ח:) דיבם אין דינו כבעל לענין זה דהא אפילו שומרת יבם שנתקדשה מותרת לחזור ליבם לאחר גרושי שני ובשומרת יבם שנשאת לאחר הוא שאסרוה לחזור ליבם דגזרו בה משום דמיחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים כמו שמבואר זה בפרק האשה רבה (צ"ב:) והן הן דברי הרמב"ם ז"ל (בפ"ב מהלכות יבום וחליצה) אבל אם צריכה להמתין שלשה חדשים אם לא בזה לא דבר הרמב"ם ז"ל בפרק ההוא נאום דורש שלומך נאמן אהבתך יצחק ב"ר ששת זלה"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |