שו"ת הריב"ש/רצ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אלקלע אל הרב רבי אברהם אלקחלי נר"ו
יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך ובגבוליך וקראת ישועה חומותיך ואהליך החכם השלם הרב רבי אברהם אלקחלי נר"ו הגיע אלי כתבך הראשון עם תלמידך רבי שמואל ביבש והיה דעתי לעשות עמו חסד ולתת לו מהלכים בין הלומדים האלה ולתת לו מנה יפה לכבודך ויקר מקרה כי בעת באו היו פני מועדות ללכת ברצלונה לנשואי בן אחי ז"ל וצויתי בבית לתת לו די מחסורו כל ימי היותי חוץ לעיר ואני הוצרכתי להתעכב כמשלש חדשים במהלך ההוא ויהי כראותו כי ארכו שם הימים הלך לו מכאן שני ימים קודם שובי מבלי הגיד בבית כי הולך הוא ועתה ידעתי כי הוא בסרקסטה ולומד שם לפני הרב רבי חסדאי נר"ו והחבר רבי חביב הנה בא אלינו ולמד פה קרוב לשנה אחת ובא בכאן בחור אחד מעשירי שטיבה ללמוד לפנינו והיה נותן לרבי חביב מנה יפה כדי שיחזור ההלכות בחברתו ואחר כן בחג הסוכות שעבר בשוב הבחור ההוא לביתו לחוג שים פתוהו ללכת אתו ואחר ישובו ובהיוהו שם פתוהו להתעכב שם ללמד לבחורים וירבו שכרו קרוב למאה פרחים ולסמוך על שלחן אחד מהם ושמע לדבריהם ואחר כך שדכו לו בחורה אחת יתומה מטובי הארץ ונדרו לו בנדוניא אלף וחמש מאות דינרין ממטבע הארץ והנה הוא עומד בשלום שקט ושאנן תהלה לאל:
מאי דבדיק לן מר בההוא עובדא דאתא לקמיה בעובד ככבים שאנס בית של ישראל ומכרו לעובד ככבים אחר שאינו אנס והאחר לאחר דוגמתו ובא ישראל וקנאו מן העובד כוכבים האחרון ועתה בא הישראל בעל הבית לתבוע לישראל הקונה בבית דין של ישראל שיחזיר לו ביתו בחנם כדברי רש"י ז"ל שכתב בפרק הנזקין (נ"ח:) עובד ככבים שלקח קרקע ישראל בחובו או באנפרות ולקחו ישראל ממנו צריך להחזי' לו בחנם דאין בו דין סקריקון כיון שאין מסור בידו להרגו ואפי' שהתה בידו הרבה אין מחזיר רביע בתקנת רבי אלא מחזיר לבעלים חנם דלא גמר ומקני ומדמי אותו למבריח ארי או לכל הפחות שיחזיר לו הבית וישלח לו מה שההנהו כדברי רבינו גרשום שכתב בכגון זה שלא יחזירם לבעלים בחנם אלא יתן ללוקח מה שההנהו והביא ראיה מפ' האומנין (ע"ו.) דתניא התם השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חברו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעה"ב מה שההנה אותו. והקונה משיב שאין לו להחזיר אותו שלא קנהו מן האנס ושהתה כמה בידי העובדי כוכבים האחרונים שאינם אנסים ואיכא דיני בארעא ואלו העובדי כוכבים האחרונים טהרו אותה שתהיה לזה הקונה בהיתר ובעל הבית אומר סתם עובדי כוכבים אנסים הם ועוד אם הייתי קורא אותו לדין יחזרו על האנס ועלי דידי הדר ועוד דקרקע אינה נגזלת ועד עתה לא מצאתי שעת הכושר לתובעו בדין שהוא בעל יכולת ולא חייש לדייני:
תשובה תחלת כל דבר אומר כי כל הנאמר בפרק הנזקין במתניתין ובגמרא בדין סיקריקון דלא היה סיקריקון ביהודה בהרוגי המלחמה ומהרוגי המלחמה ואילך יש בו דין סיקריקון ומה שהתקינו ב"ד של אחריהם שיהא הלוקח זוכה בשדה ונותן לבעלים רביע או אם יש ביד הבעלים ליקח שהן קודמין ומחזירין ללוקח מעותיו וכן מה שהושיב ר' ב"ד שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש אין הבעלים קודמין וזכה הלוקח במקחו אלא שנותן לבעלים רביע כל זה הוא כגון שהבעלים נתנו הקרקע לסיקריקון בפדיון נפשם ואמרו לו שא קרקע והניחני והקנוהו לו באחת מדרכי ההקנאות ומש"ה בהרוגי המלחמה לא היה דין סיקריקון דאע"ג דסיקריקון לא יהב זוזי ומדינא כיון דמתוך האונס יהיב לא גמר ומקני מ"מ בהרוגי המלחמה שלא היה לסיקריקון אימת מלך כלל והיו מסורין להריגה בידם אגב אונסייהו גמרי ומקני שהרי לא היו מקוים לומר למחר נקיענא ליה בדינא וכדאמרינן בגמ' שלש גזרות גזרו וכו' קמייתא ומציעתא אגב אונסייהו גמרי ומקני ומהרוגי המלחמה ואילך אף אם הקנוה בעלים הקרקע לסיקריקון כדי שלא ימיתנו לא גמר ומקני כיון דמתוך האונס היתה ההקנאה ההיא דסבר למחר נקיטנא ליה בדינא ואע"ג דקיי"ל (ב"ב מ"ח.) תלו' וזבין זביניה זביני היינו היכא דיהב זוזי אבל סיקריקון לא יהיב זוזי כדאיתא בפ' חזקת (מ"ז:) וב"ד שלאחריהם שתקנו שתהיה ללוקח ויחזיר רביע לבעלים או שיתנו לו הבעלים כל מה שהוציאו בכי האי גונא נמי תקנו ר"ל כגון שהקנוה הבעלים לסיקריקון דאע"ג דמדינא לא קני ליה סיקריקון אפ"ה אי אמרת דמפקינן לה לארעא מיניה דלוקח בלא דמים מימנע ישראל ולא זבין לה מסיקריקון ונמצאת השדה משתקעת ביד סיקריקון ואין לבעלים בהם הנאה של כלום והשתא יהיב להם הנאה שנותן להם הלוקח רביע או שאם יש בידי הבעלים ליקח נותנין ללוקח מעותיו ומסתלק ותקנת רבי היתה שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש שזכה הלוקח דאמרינן כיון דלא תבעיה בדינא גמר ואקני אי נמי דקנסינהו לבעלים משום דלא תבעי לסיקריקון אלא שנותן הלוקח רביע דאוזיל סיקריקון גביה אבל היכא שלא הקנו לו הבעלי' לסיקריקון כלל אלא שהסיקריקון ירד באונס לקרקע של ישראל וגזלו מבלי שיאמר לו ישראל שא קרקע והניחני בכי הא ודאי הלוקח מן הגזלן אבד מעותיו דקרקע אינה נגזלת ואפילו בהרוגי המלחמה כיון שלא נתנו לו הישראל בפדיון נפשו ודאי לא קני ליה סיקריקון בשתיקה ואפילו שהה הישראל כמה שנים ולא תבעו וכן מהרוגי המלחמה ואילך לא עשו תקנה ב"ד של אחריהם ולא רבי במי שגוזל ונכנס באונס בקרקע של ישראל דבהא ודאי קרקע אינה נגזלת לעולם כדאמרינן בפרק חזקת (שם) דגזלן אין לו חזקה וכל שהוחזק גזלן על שדה זו אין לו בה חזקה לעולם או כגון של בית פלוני שהורגין נפשות על עסקי ממון וירא הנגזל למחות בהם אין להם חזקה לעולם וקיי"ל כרבנן בפ' הגוזל (קי"ז:) דקרקע אינה נגזלת ואמרינן נמי בפרק לולב הגזול (ל'.) אמר להו רב הונא להנהו אוונכרי כי זבינתו אסא מעובדי כוכבים ליגזזו אינהו וליתבו לכו דעובדי כוכבים גזלני ארעתא נינהו וקרקע אינה נגזלת וכו' ומאי דאמרי' בגמרא נמי הבא מחמת חוב ומחמת אנפרות אין בו משום סיקריקון ה"נ הוא שהישראל נתן לו קרקע מחמת איזה חוב שהיה עובד כוכבים טוען עליו ולא הגבוהו לו ב"ד של ישראל ולא ב"ד של האומות אלא שהעובד כוכבים מחמת אניסתו אנס הישראל לתת לו קרקע בחובו או מחמת איזה הפסד שהיה טוען עליו דהיינו לישנא דאנפרות כלומר אין פירות שהוא לשון אבוד כדאמרינן כלום אדם עושה מעותיו אנפרות כלומר כלום אדם משליך מעותיו לאבוד למקום שאינו עושה פירות ומאי דאמרינן אין בו משום סיקריקון לאו למימרא דקנייה לוקח דומיא דמאי דאמרינן במתניתין לא היה סיקריקון ביהודה דהא מדאמר רב יוסף נקעי' אין דין אנפרות בבבל כיון דאיכא בי דואר ולא אזיל אימר אחולי אחיל משמע דבעלמא לאו אחולי אחיל וכן נמי ליכא למימר דהדרה למרה בלא כלום דהשתא היכא דאניס ליה בחנם עבדו ליה תקנתא ללוקח היכא דאתי מחמת חוב או מחמת אנפרות מגרע גרע אלא אין בו משום סוקריקון ר"ל דאפילו שהתה ביד סיקריקון שנים עשר חדש לא זכה לוקח ואם יש בידן ליקח נותנין ללוקח ומסתלק כתקנת ב"ד שלאחריהם ולא כתקנת רבי דדוקא בסיקריקון דאין לו שום טענה הוא דאמרינן מדשהייה גביה שנים עשר חדש גמר ואקני והוכיח סופו אבל בבא מחמת חוב ומחמת אנפרות הא דשתיק משום דסבר כיון שיש לעובד כוכבים איזו טענה דנקיט ליה בחוביה או באנפרותיה סבר לא יעשו לו דין כנגד העובד כוכבים ומש"ה שתיק הילכך אע"ג דשהייה גבי' שנים עשר חדש אם יש ביד בעלים ליקח לוקחין ומש"ה אמר רב יוסף דבבבל דאיכא בי דואר והם עושין דין אין בו דין אנפרות אלא חזר לדין סיקריקון דכיון דשהתה בפני האנפרות שנים עשר חדש ושתיק ולא קביל אימר אחולי אחיל כיון שכבר נתנה הוא לו בחובו או באנפרותו אבל במי שאנס מן הבעלים ולא נתנו לו כלל הבעלים ולא הקנו לו בהא אפילו עמד כמה שנים ואיכא בי דואר ולא אזיל לא קנה הגזלן והלוקח ממנו צריך להחזיר לבעלים בלא כלום דקרקע אינה נגזלת וכ"כ זה רבינו מאיר הלוי ז"ל ואפילו לפירש"י שפירש אנפרות שגוזל הקרקע באונם ואין בו דין סיקריקון וצריך להחזיר בחנם ולא דיינינן ביה תקנתא דרבי ולא דב"ד של אחריהם אלא מקחו בטל לגמרי דכיון שאינו מסור בידו להריגה לא גמר ומקני איכא למימר דמיירי בכי האי גונא נמי דאנסו עד שנתן לו קרקע א"נ כגון שלקח מן האנפרות וחזר ולקח מבעל הבית דאמרינן דמקחו בטל דומיא דלקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית דקתני במתניתין מקחו בטל דאי לא פשיטא דקרקע אינה נגזלת וכי אמר רב יוסף דבבל דאיכא בי דואר ולא אזיל אימר אחולי אחלי בכה"ג נמי קאמר דכשחזר והקנה לו בעה"ב אימר אחילי אחיל ולא לנחת רוח נתכוון כיון דהוה מצי למקבל מיניה ולא קביל אבל היכא דלא הקנה בעה"ב לא נעובד כוכבים ולא ללוקח אין ספק שלא קנה לא העובד כוכבים ולא הלוקח בשתיקת בעל הבית גם מלשון הרשב"א ז"ל נראה דמיירי כגון שבעל הבית הקנה האנפרות דכתב בטעמא דאין בו משום סיקריקון ותחזור בלא כלום משום דתלוה ויהיב הוא ואפילו הכי בבבל דאיכא בי דואר ידוע הממונין על הגזילות מקחו קיים ואע"ג דתלוה ויהיב הוא דבעלמא הוא דאמרינן דהאי דשתיק לאו משום דמחיל אלא משום דלא מצא עת למקבל אבל בי דואר דבכל עת שכיח לעשות לו דין ולא אזיל אחולי אחיל עד כאן תורף לשונו ז"ל:
והעולה ממה שאמרתי דבנדון זה כל שלא אמר לו בעה"ב לעובד כוכבי' האנס טול קרקע והניחני אלא שהוא נכנס על כרחו באונס אין טענת הלוקח כלום במה שטוען ששהתה כמה בפני עובדי כוכבים הלוקחים שאינם אנסים ואיכא בי דינא בארעא דהא לא אמרי' הכי אלא היכא שבעה"ב הקנה הקרקע אם לעובד כוכבים האנס אם ללוקח אבל בשתיקה בעלמא אינה נקנית ואע"ג (דאמרינן) [דתניא] בגמ' (שם) לקח מסיקריקון ואכלה שלש שנים וחזר ומכרה לאחר אין לבעלים על לוקח שני כלום ומפרשינן בגמ' טעמא משום דטענינן ללוקח שני שהלוקח הראשון קנאה מבעה"ב היינו דוק' כשהלוקח ראשון הוא ישראל דכיון שהחזיק בה שלש שנים מהניא ליה חזקה אמרינן דמסתמא נתן לבעה"ב הרביע שהיה לו לתת לו מן התקנה או שקנאו מבעה"ב קודם שלקחו מסיקריקון ואבד שטרו דתלת שנין מזדהר טפי לא מזדהר אבל בעובד כוכבים שלא היתה בו תקנת רביע שהרי כדי שלא תשתקע הקרקע בידי העובד כוכבים היתה התקנה וגם לא מהניא ליה חזקה דעובד כוכבים אין לו חזקה אלא בשטר כדאיתא בפ' חזקת (ל"ה:) וכן הבא מחמת עובד כוכבים דינו כעובד כוכבים כדאיתא התם א"כ דין הלוקח מן העובד כוכבים הבא מכח הסיקריקון כלוקח מן הסיקריקון עצמו וכיון שלא הקנה בעה"ב לשום אחד מהם אין כאן תקנה לא של ב"ד שלאחריהם ולא של ר' אלא חזר הדין דמקחו בטל וגם לא טעמא דבי דואר ומחזיר הקרקע לבעלים בחנם. אלא שעדיין יש לדון דאם היה צריך בעה"ב להוציא הוצאות להוציאו מן העובד כוכבים בדיניהם או שהיה אנס וצריך לפייסו בזוזי בכי הא י"ל דנותן לו מה שההנהו[1] כפי סברת רבינו גרשום ז"ל וכמו שהכריע כדבריו הרא"ש ז"ל בשם התוס' בפרק הכונס (נ"ח.) מההיא דאמרי' בפרק הגוזל (קט"ו:) שטף נהר חמורו וחמור חברו והניח את שלו והציל את של חברו אין לו אלא שכרו הא שכרו מיהא שקיל ולא אמרינן מבריח ארי הוא ופטור דלא אמרינן מבריח ארי פטור אלא כשאין הדבר ברור שיבא לידי הפסד כגון שהארי רחוק אלא שמצילו מן הפחד כדמפרש בירושלמי (כתובות פי"ג ה"ב) גבי פורע חובו של חברו מפייס הוינא ליה ומחיל לי הגע עצמך שיש בידו משכון מפייס הוינא ליה ומהדר לי משכוני וכן בזן את אשתו שמא היתה עושה ואוכלת או אביה וקרוביה היו זנין אותה אבל אם הדבר ברור שיבא לידי הפסד שמצילו מן הארי אז נוטל שכרו כההיא דשטף נהר חמורו וה"נ כיון שיצא הבית מחזקת ישראל ובא ליד עובד כוכבים ומה שבא לידם אינו מצוי שיחזור ליד הישראל בלא דמים וזה הוציאו מחזקת עובד כוכבים ומחזירו לרשות ישראל נוטל מה שההנהו. ומ"מ כתב הרא"ש ז"ל בתשובה דאם הלוקח לא הוציא בה אלא דבר מועט כגון שהעובד כוכבים היה אוהבו ונתנו לו בזול והבעלים היו צריכין להוציא בה יותר להוציאה מן העובד כוכבים אין נותנין ללוקח אלא כמה שהוציא ואף אם נתנה לו העובד כוכבים בחנם צריך להחזיר לבעלים בחנם ודברי טעם הם דהא דומיא דשטף נהר חמורו דאמרי' ביה אין לו אלא שכרו ואע"פ שאפשר שאם זה לא היה מציל והיה צריך בעל החמור להביא אחרים מרחוק ולתת להם יותר אין נותן לזה אלא שכרו זהו מה שנ"ל בזה ואתה הגביר בנפת שכלך תבור הסלת מתוך הפסולת ושלום תורתך יגדל לעד עם שלום כל בני החבורה ישמרם צורם כנפשך הטהורה והחשובה ונפש נאמן אהבתך מזומן לעבודתך יצחק ב"ר ששת זלה"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ ד"מ ח"מ סי' רל"ו אות א' ועי' ב"י ס"ז רמ"א ס"א: