שו"ת הריב"ש/רכג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שיאה לרבי חיים הלוי י"א.
שאלת ראובן כתב כל נכסיו במתנה גמורה מהיום ולאחר מיתה לבתו ולבעלה שנשאת לו אמנם שייר במתנתו זאת אם היה רצונו בעת פטירתו להניח ולתת לבתו האחרת שיש לו יהיה רשות בידו עד שלש מאתו דינרין להניח מנכסיו אלו לבתו האחרת וראובן זה נפטר בטרוף הדעת ולא עשה צואה בסבת טריפת דעתו. ועתה יש מחלוקת בין שתי הבנות בעלת המתנה אומרת הכל שלי בכח מתנה זו וזאת אומרת השלש מאות הם שלי לפי שיור המתנה והתנאי מכח ירושה ולפחות חצים שאלת הדין עם מי:
תשובה נראה שבעלת המתנה זכתה בכל הנכסים ואין לבת האחרית מחמת התנאי כלום שהרי לא שייר האב במתנתו שתירש הבת האחרת השלשה מאות דינרים במוחלט כדי שתזכה בהם מכח התנאי אלא התנה בפי' אם יהיה רצונו להניח ולתת לה וכיון שלא הניח ולא נתן לה הרי לא נתקיים התנאי ואף אם אפשר שהיה זה מפני טרוף הדעת אין בכך כלום דמ"מ לא הניח ולא נתן לה דבר ואיך תזכה הבת האחרת בשתיקה במה שלא נתן לה א"צ לומר לדעת הרמב"ם ז"ל והרשב"א ז"ל שסוברין כההיא דפ' האומר בקדושין (ס"ג.) הרי את מקודשת לי ע"מ שירצה אבא דע"מ שירצה דאמר אין משמע ואם שתק ומת אינה מקודשת וה"נ שהתנה אם יהיה רצונו דאמר אין משמע כלומר שיתן לה בפירוש וכיון שמת ולא נתן לא זכתה בהן. ואף לדברי אותן המפרשים ז"ל שסוברין בההיא דהתם דעל מנת שירצה שלא ימחה משמע ומחלוקתם תלוי בסוגיא דאיתמר התם בגמרא היינו במי שעושה איזה קנין ומתנה ואומר שיהיה המעשה ההוא מתקיים אם ירצה פלוני כגון ההיא דהתם שאז אפשר לומר שכוונתו הוא שכל שלא ימחה בפירוש שלא יתבטל הקנין ההוא. אבל בנדון זה שפירש שאם ירצה בשעת פטירתו להניח ולתת לבתו כך וכך שיהיה רשות בידו הרי גלה בדעתו שאין רצונו שתזכה בהן הבת ההיא אלא א"כ יניחם הוא לה בפירוש. ועוד שבלשונו אמר עד שלש מאות דינרין שנראה בפירוש מה שירצה ליתן לה אם מעט ואם הרבה עד הסך ההוא ולזה נראה שכוונתו שיאמר כן בפירוש ולא שיהיו מונחים לה בשתיקה. וגם אין לומר שתזכה במחציתן מכח ירושה שזה היה אם האב שייר השלש מאות דינרין לעצמו ולעשות מהן בשעת פטירתו מה שירצה שאז כיון שהיו מן האב תירש זו הבת חלקה אבל זה לא שייר לעצמו מחיים רק פירות נכסיו ולא השלש מאות דינרין וגם בשעת פטירתו לא היה לו כח בהן לעשו' מהן דבר ולהניח' לאחר רק לבתו כמו שהתנה והתנאי לא נתקיים וכיון שלא היה לאב בהן כלום כפי התנאי אין כאן דבר שתירש אותו זו הבת השניה וזכתה הבעלת המתנה בכל הנכסים מכח מתנת' למפרע בגופא מיום המתנה ואין לאחרת כלום[1] וחתמתי שמי אני הדורש שלומך יצחק ב"ר ששת זלה"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ ד"מ ח"מ סי' רנז אות ב':