שו"ת הריב"ש/קעד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הריב"שTriangleArrow-Left.png קעד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מוסתגאנים לרבי יעקב סוסן י"א:

שאלת ראובן נשא אשה ובזמן הנשואין כתב לה כתובה כדת משה וישראל מסך מאה כפולות ומצד אחר כתב לה צדא"ק בערכאות ישמעאלים מסך ק"נ כפולות מת ראובן ובאה האלמנה לתבוע הצדא"ק מן היתומים ושמעון שהוא אפטרופוס היתומים מנהו ראובן טוען שאינו מדין תורתנו שתתבע רק בכתובתה העשויה כדת משח וישראל ושלא יפרע אותה בצדא"ק שהוא עודף על סך הכתובה והאלמנה טוענת שהיא רוצה להיות נפרעת בצדא"ק כמו שכתב ראובן על עצמו וכמו שהוא מנהג בקהל ההוא שכל אשה גובה בצדא"ק ושאלת הדין עם מי:

תשובה גרסינן בכתובות פרק נערה (מ"ג:) הוציאה עליו שתי כתובות אחת של מאתים ואחת של שלש מאות אמר רב הונא באת לגבות מאתים גובה מזמן ראשון באת לגבות שלש מאות גובה מזמן שני דמיירי שכתובת השלש מאות היא אחרונה ומתבאר שם שאם היו שתי הכתובות שוות לא היתה גובה אלא מזמן שני והראשונה בטלה לגמרי כאלו אינה כדאמר רב נחמן שתי שטרות היוצאין בזה אחר זה בטל שני את הראשון מהנהו טעמי דאתמר בגמרא אי משום דאודיי אודי ליה שהראשון היה פסול אי משום דאחולי אחיל ליה על הקדמת הזמן שבשטר הראשון אבל כיון שיש תוספת בשניה שהראשונה ממאתים והשניה משלש מאות משום תוספת כתביה ולא בטל שני את הראשון אלא שאם באה לגבות מזמן ראשון השניה בטלה ולא תגבה אלא מאתים ואם באה לגבות שלש מאות אינה גובה אלא מזמן שני והראשונה בטלה דהכי נמי אמר רב פפא בההיא דשני שטרות שהם על שדה אחת ומודה רב נחמן דאי אוסיף ביה דיקלא בשני לתוספת כתביה ולא בטל שני את הראשון אלא שאם בא לגבות מזמן ראשון לא יטול הדקל לפירש"י ז"ל ואם רצה לגבות הדקל לא יגבה כי אם מזמן שני דרצה בזה גובה רצה בזה גובה וכן אמרו שם בההיא דרב נחמן דאפי' בשאין תוספת בשני אלא שהראשון במכר ושני במתנה לא בטל שני את הראשון דליפות כחו הוא דכתב ליה משום דינא דבר מצרא וכן אם ראשון במתנה ושני במכר ליפות כחו משום אחריות ונא איתמר דרב נחמן אלא בששניהם במתנה או שניהם במכר וא"כ לענין שתי כתובות אם היו שוות בסך שסך הא' כסך האחרת ושוות בשעבוד בטל שני את הראשון אבל כשאין שוות בסך או שאינן שוות בשעבוד גובה באיזו שתרצה וכל שכן בנדון זה שאינן שוות בסך שהרי הצדא"ק יתר על הכתובה עברית וכן אינן שוות בשעבוד שהרי בצדא"ק יש לה זכות על הכתובה לגבותו מחיים וגם כנגד בעלי חובות ישמעאנים ובכתובה יש לה זכות על הצדא"ק לכמה דברים שהם מתנאי כתובה שאע"פ שלא נכתב כמי שנכתב דמי מה שאין כן בדיניהם בצדא"ק וגם אנחנו לא נזכה לה בצדא"ק יותר מהם. ולכן זכות שניהם קיים ר"ל או זה או זה ויש לה בחירה לגבות באיזו שתרצה אבל לא נאמר שתגבה שתיהן כיון שלא הזכיר בשניה אוסיפת לך סך זה על סך הכתובה הראשונה וכל זה מתבאר שם בפרק נערה ובהלכות הרי"ף ז"ל בפרק הנזכר ובפרק הכותב וכ"כ הרמב"ם ז"ל (פרק י"ו מהלכו' אישות) ואין צריך לומר אם מנהג המדינה לגבות בצדא"ק כמו שנראה מן השאלה שבענייני הנדוניות וגביית הכתובות מנהג המדינה הוא עיקר גדול ועל פיו דנין כל שיהיה אותו מנהג פשוט בכל המדינה כמו"ש הרמב"ם ז"ל (פ' כ"ג מהלכות אישות) זהו מה שנ"ל בזה וחתמתי שמי יצחק ב"ר ששת זלה"ה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון