שו"ת הריב"ש/קכב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הריב"שTriangleArrow-Left.png קכב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ומה ששאלת עוד בענין לולב שהעלו בגמרא (סוכה לג.) דלולב א"צ אגד אלא משום זה אלי ואנוהו אם אגד אותו ביום טוב בעניבה או בקשירה במשיחה אם יחשב קשר של קיימא או לא ואם צריך לגעור במי שנוהג כן:

תשובה דבר זה כבר מבואר לריא"ף ז"ל בהלכות פרק לולב הגזול שכתב ז"ל והשתא דקיי"ל לולב א"צ אגד אי לא אתנחיה בהושענא מערב י"ט מנח ליה בי"ט וש"ד וכי אגיד ליה בי"ט לא אגיד ליה אלא כאגודה של ירק ששוזר שני קצוות של הוצא ונעיץ ליה מלרע גבי הושענא א"נ עניב ליה מיענב עכ"ל. וכונתו שאם היה צריך אגד הוה מתסר משום מלאכה ואפילו בעניבה ובקשר שאינו של קיימא כיון דבלאו הכי לא מיתכשר וכדתנן גבי הדס שענביו מרובין מעליו ואין ממעטין אותו בי"ט אע"פ שאין במעוט העלבים ההם מלאכה אלא מפני שמכשירו למצוה אבל השתא דקיי"ל אין צריך אגד לאו כלום קא עביד דהא בכל חד וחד לחודיה נפיק ולזה כל שאינו עושה קשר של קיימא אלא כדרך שכתב הריא"ף ז"ל ששוזר שני ראשי ההוצא ונועץ אותו למטה כדרך שעושין באגודה של ירק שרי והר"ן ז"ל גורם בלשון הריא"ף באגודה של ירק בב' ופירש שצריך שיהיה אוגד אותו באגודה של ירק משום דחזי לאכילה ולאו מוקצה הוא והוי דומיא דמאי דאמרי' (שבת קיב.) רבי ירמיה הוה קא אזיל בתריה דרבי אבהו בכרמלית אפסיק רצועה דסנדליה אמר ליה שקול גמי לח דחזי למאכל בהמה וכרוך עלויה וכן בעניבה מותר דלא קיי"ל כר"י דאמר בפ' ואלו קשרים עניבה גופה קשירה היח אלא כת"ק דפליג עליה התם וסבר דלאו קשירה היא ומותרת אפילו לכתחלה ולא גזרינן עניבה אטו קשירה דעניבה בקשירה לא מיחלף כדאיתא התם אבל בקשירה גמורה קשר של קיימא היא ואע"פ שאין צריך לו אלא לימי החג מ"מ כיון שאינו צריך לאחר החג להתיר הקשר מבטל ליה התם ואפי' אם היה צריך הלולב וההדס מסלק אותו מבלי שיתיר הקשר וכי האי גונא חשיב קשר של קיימא כדאמרינן התם בגמרא גבי חוטי שבכה מהו דתימא משלף שלפא ליה קמ"ל דאשה חסה על שערה ומישרא שריא ליה וכתב רש"י ז"ל דבשל פסיקיא נמי איכא למימר הכי מהו דתימא מחתא לה דרך רגלה ויוצאה קא משמע לן דלא עבדא הכי משום צניעותא ע"כ והכא ליכא למימר כי הנהו טעמי ואין ספק דמישלף שליף ליה ונשאר הקשר אלא כיון שאינו מעשה אומן אע"פ שהוא קשר של קיימא אינו חייב אבל פטור אבל אסור כדאמרינן בגמרא (שם) גבי סנדל הא דתני חייב בדטייעי דקטרי אושכפי והא דתני פטור אבל אסור בחומרתא דקטרי אינהו כמ"ש בהלכות לרי"ף ז"ל וכן הרמב"ם ז"ל (פ"ז מה' שבת). ומה ששאלת אם יש לגעור במנהג זה אם לאו דבר פשוט שכיון שהוא אסור שאין מניחין אותם לנהוג כן כדאמרי' בפ"ק דראש השנה (טו:) גבי מעשר חרובין כי נהגו במקום אסורא מי שבקינן להו אמנם אם לא ישמעו לקול מורים ולמלמדים לא יטו אזנם מוטב שיהיו שוגגין ואל יהו מזידין:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון