שו"ת הריב"ש/קו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ומה ששאלת על דין תנאי כתובת בנין דכרין אם ישאר לבן שום זכות בכתובתה לנכות אחר מיתת האב לגבות מן הקרקע כמו שכתב הרמב"ם ז"ל (פרק ע"ז מהלכות אישות) אחר שלא שמענו מעולם שגבו אותה וגם שלא פורש בכתובה כשאר התנאים והמ"מ כתב שיש מן הגאונים שכתב שאינה נוהנת היום כלל ושאלת להודיעך דעתי והכרעתי:
תשובה אף אם אין התנאי ההוא כתוב בכתובה אין חשש בזה דאעפ"י שלא נכתב כמי שנכתב דמי כמו בתנאי המזונות לאחר מיתה שאינו נכתב בכתובה אלא מזונות דמחיים וכן שאר תנאים ומשנה שלמה שנינו (בפרק נערה נ"ב:) לא כתב לה בנין דכרין וכו' חייב מפני שהיא תנאי ב"ד לא כתב לה בנן נוקבן וכו' חייב מפני שהוא תנאי ב"ד לא כתב לה ואת תהא יתבא בביתי ומתזנה מנכסי וכו' חייב מפני שהוא תנאי ב"ד וכן שנו שם בתנאי לפדותה אבל מה שאמרו קצת הגאונים שאינה נוהגת היום מטעם אחר אמרו ואני אכתוב לך מה שכתבתי מזה בחדושי כתובות שלי חברתי' בברצלונ"ה מעט זמן קודם העתקתי משם לסרקסט"ה וזה"ל ונענין כתובת בנין דכרין אם נוהנת בזה"ז אם לאו מקצת מן הגאונים ז"ל אמרו שאינה נוהנת ולא מגבינן לה דטעמא מאי תקינו רבנן כדי שיקפוץ אדם ויתן לבתו כבנו הלואי שיתן לבנו כבתו וכ"כ הרא"ה וז"ל מר רב חנינא גאון בר רב יהודה גאון ז"ל אביו של רבינו שרירא גאון ז"ל היום כמה שנים בטלה כתובת בנין דכרין בישיבתינו ואין אנו דנין בה אבל לרבינו שרירא ורבינו האי בנו גאונים ז"ל נמצא שנוהגת היא שכן כתוב בחבור אדונינו הנשיא הר' אל ברגלונ"י ז"ל ונשאל רבינו שרירא ורבינו האי בנו גאונים ז"ל אי נהגא כתובת בנין דכרין האידנא או לאו משום דאשתכח לרב נטרונאי ז"ל דאורי דלא נהגא האידנא משום דלא בקיאי בשומא טפי ולא מתוקמא שומא דידהו על מותר דינר והשיבו ודאי היכא דלא מוכחא מלתא דנכסי אי אית בהון מותר דינר או לא והדעת טועה בהן לא חזי למיהב כתובת בנין דכרין דצריכה שומא תריצא בב"ד דתנן אלא שמין את הנכסים בב"ד אבל ודאי היכא דמוכחא מילתא ואין הדעת טועה ודבר ברור הוא דאיכא נכסים שעור שתי כתובות ומותר דינר מלבי' כתובת בנין דכרין ולא ממנעינן והכין עביד ע"כ וכן הביא מר רב דוסא גאון ז"ל דברי רב האי גאון ז"ל שכ' מפ"מ לא תנהוג כתובת בנ"ד ואיך יבטלוה רבנן ומימר קאמרי אר"י משום רשב"י מ"מ תקנו כתובת בנין דכרין וכו' וכתב בסוף דבריו אלה וח"ו שתעקר כתובת בנ"ד ויש בה תקלה גדולה זו אלא שאנו לא הגבילו מעולם כתובת בנין דכרין ולא ראינו אחין בני כמה אמהות שתבעו בה ואילו בא אדם לפנינו ותבע בה היינו מגבין אותה ע"כ וכן העלה מר רב דוסא הנזכר ז"ל וכן הנגיד רב שמואל הלוי ז"ל וגם הרי"ף ז"ל שרגיל בכ"מ להביא תקנת הגאונים ז"ל הביא כאן ובפרק נערה שנתפתתה כל דיני כתובת בנין דכרין האמורין במשניות ובגמרא ולא הזכיר שתקנו הגאונים ז"ל שום דבר כנגד זה וכן הרמב"ם ז"ל וה"ר יצחק בן גיאת ז"ל ג"כ כתבו שנוהגת היא בזה"ז ומ"מ בארצותינו אלה לא ראינו בעינינו ולא אבותינו ספרו לנו מי שתבע בב"ד כתובת בנין דכרין עכ"ל החדושין שלי. ונראה שאחרי שרוב הגאונים ז"ל כתבו והשיבו הלכה למעשה שהיא נגבית והרי"ף ז"ל והר"ם ז"ל והרמב"ן ז"ל והרשב"א ז"ל לא הזכירו כלל תקנת שום גאון כנגדה כבר נראה שלא חשו לדברי אותן הגאונים שאמרו שאין לגבותה ולכן אם יבא אדם לתבוע אותה מגבין לו עפ"י דין התלמוד גם כתוב בס' אבה"ע (בסי' קי"א) שריב"א ורבינו שמשון ז"ל כתבו שנוהגת גם במטלטלין אחר שהגאונים תקנו שכתובה תהיה נגבית מן המטלטלין ה"ה נמי כתובת בנין דכרין והרמ"ה ז"ל והרב רבינו יונה ז"ל כתבו דודאי נוהגת בזה"ז שאין לבטל תקנת חכמים אבל במקרקעי דוקא ולא ממטלטלי ומה שתקנו הגאונים ז"ל שתגבה כתובה אפי' מטלטלי לא עשו לענין זה כתובת בנין דכרין ככתובה ולזה הסכים הרא"ש ז"ל וכן דעת הרמב"ם ז"ל. אבל נראה שעתה שכותבין בכל הכתובות מטלטלי אגב מקרקעי והיא נגבית מן המטלטלין מן הדין בזולת תקנת הגאונים גם כתובת בנין דכרין נגבית מן המטלטלין[1] דתנאי כתובה ככתובה אלא שאינו גובה מן המשועבדים משום דירתון תנן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ אה"ע סי' קיא סעי' יד: