שו"ת הריב"ש/כו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הריב"שTriangleArrow-Left.png כו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מה שהבנת מפירוש רש"י ז"ל בהא דאמרינן פ' אין מעמידין (לג:) כסי אי שתי בהו עובד ככבים פעם ראשונה ושניה וכו' דבכוס חדש מיירי האמת כך הוא דכלי חרש חדש אף אם אין מכניסו לקיום אם תחלת תשמישו ביד עובד ככבים לא סגי בהדחה ובעי מלוי וערוי והכא אמרינן דאם נשתמש בו עובד ככבים פעם ראשונה או אפי' נשתמש בו הישראל ראשונה והעו' ככבים פעם שניה אכתי הוי תחלת תשמישו ביד עו' ככבים אבל אם נשתמש בו ישראל פעם ראשונה ושניה כבר הוא שבע מלבלוע ואם ישתמש בו עו' ככבים מכאן ואילך סגי בהדחה וכן דעת הגאונים ז"ל אבל ר"ת ז"ל פי' אי שתי בהו עובד ככבים ואח"כ הדיחן בפעם ראשונה ושניה של הדחה אסור שלישית מותר ומביא סמך לדבריו מדתלי' בטהרות (פ"ה) חרסן של זב ושל זבה בא' וב' טמא ל' טהור שלא הלכו ממנו צחצוחי זיבה עד פעם שלישית של הדחה וכן מצאו במדרש אסתר דכתיב ודתיהם שונות מכל עם שאם נפל זבוב בכוסו זורקו ושותהו ואם אדוני נגע בו חובטו בקרקע ולא עוד אלא שמדיחו ג' פעמים וכן נראה שפירשה לזו הרמב"ם ז"ל כמו שהבנת אתה מדעתו וכן מצאתי בנוסחא שהביא הראב"ד ז"ל בהשגות מלשון הר"ם ז"ל וכן כוס של חרס ששותה בו עובד ככבים אסור לשתות בו ואם הדיחו פעם ראשונה ושניה ושלישית מותר שכבר הלכו צחצוחי היין שבו. ומה שהוקשה לך על מש"כ הרמב"ם ז"ל אבל של חרש צריך הדחה קושיא גדולה היא ומה שרצית לבאר דבריו דצריך הדחה ר"ל פעם אחת לבד ואמרת דאיפכא מסתברא יפה הקשית ועוד קשה שלא היה לומר צריך הדחה אלא אינו צריך הדחה כי אם פעם אחת והראב"ד ז"ל השיג על הר"ם ז"ל וכתב בהשגות וז"ל א"א אין זו הגרסא אצלנו ולא בהלכות הרב ז"ל אלא אי שתי בהו עו' ככבים פעם ראשונה ושניה אסור שלישית מותר ומש"כ אין בו טעם שלא דברו אלא על השתיה ולא על הדחה ומה שאמר בסוף אבל של חרס צריך הדחה שבוש גדול הוא זה אטו מעיקרא לאו בהדחה קאמר ונ"ל הדחה ונגוב קאמר ובזה אין לסמוך עליו דהלכה רווחת בישראל דכלי חרס אין חלוק בין מכניסו לקיום לשאין מכניסו לקיום דאי שתה עו' ככב' פעם ראשונה ושניה צריכין לישנן או למלאתן שלשה ימים מעת לעת ע"כ בהשגות. נראה שהבין מדברי הר"ם ז"ל דבחדשים מיירי דכיון שתחלת תשמישן ביד עו' ככבים צריכין הדחה ונגוב ככלי הגת דאי בישנים אי אפשר שיהו צריכין נגוב ולזה אמר שאין שומעין לו אלא צריכין מלוי וערוי ככלי שמכניסין לקיום ואני אומר שאם היתה כוונת הר"ם ז"ל להדחה ונגוב כמו שהבין הראב"ד ז"ל מדבריו היה לו לבאר ולומר מנגבן כמו שאמרו בכלי הגת אבל נ"ל דבישנים מיירי ובכלים מזופתים או מצופין באבר מדיחן שלשה פעמים בלא שפשוף כי בשכשוך המים ילכו צחצוחי היין אבל אם אינן מצופין צריכין הדחה ורוצה לומר עם שפשוף בו שישפשף בהם בידיו דסתם הדחה כך היא דומיא דמאי דאמרינן בלוקח כלי תשמיש מן העו' ככב' דברים שתשמישן בצונן מדיחן ומטבילן והם טהורים ובארו המפרשים ז"ל דמדיחן בשפשוף קאמר דאל"כ הו"ל למימר מטבילן לבד שהרי הטבילה עצמה תועיל גם להדחה אלא שהדחה בשפשוף קאמר זה נראה לי בכוונת הר"ם ז"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון