שו"ת הריב"ש/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הריב"שTriangleArrow-Left.png יג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


עוד שאלת במה שאמרו ז"ל לא ישא אדם מעוברת חברו ומינקת חברו עד שיעברו ב"ד חדש ונזכרת שאני השבתי בתשובה אחת לאסור אף באשה שלא הורגלה להניק מעולם ונסתפק לך אם יהי' הדין כן בגרושה שהתחיל' להניק הולד ואינו מכירה שהרי אם לא רצתה להניק אינו כופה אותה כיון שאין מכירה ותניחנו לאביו והוא מטפל בו א"כ לא תהיה צריכה להמתין מלהנשא:

תשובה כבר ידעת שהגאון רב אחא משבחא ז"ל כתב בשאלתות דלאו דוקא מניקה שמת בעלה אלא ה"ה לגרושה שהרי בכלל מילקת חברו היא ולא פלוג רבנן וכן הסכימו כל האחרונים ז"ל ור"ת ז"ל הביא ראיה לזה מדבעינן למימר (בפ' החולץ מב.) דטעמא דמעוברת חברו הוא משום דיחסא כלומ' שבש' תשמיש הוא מכביד על הולד ודוחס אותו ויש סכנ' לולד ולזה הטעם אין לחלק בין אלמנה לגרושה ובשניהם צריכה להמתין ואע"פ שלא עמד הטעם ההוא שם לפי שאין לחוש לזה כמו שלא נחוש לזה במעוברת עצמו אלא משמשת כדרכ' והולכת כי הבעל ישמר בשעת תשמיש מלהכביד על ולד עצמו כן יחוש לנפשו שלא יסכן ולד חברו מ"מ למדנו מן הטעם ההוא שאלמנה וגרושה שוין ואף לפי הטעם האחרון דאסיק התם בטעם המעוברת משו' דמעוברת למניקה קיימא ואיסור המינקת משום שמא תתעבר ויתעכר החלב ויסתכן הולד ואולי לא ימצאו מליקה ואע"פ שלא אסרו תשמיש במינקת עצמו אלא משמשת כדרכה והולכת התם כיון שבעלה עמה אם יארע כן שתתעב' אביו ממסמס ליה בבצים וחלב אם לא ימצ' מליקה אבל במת בעלה היורשים לא יתנו לה והיא בושה לתבעם בב"ד כך העלו שם בגמרא ומי שרצה להתי' בגרושה נסמך לו' שלפי טעם זה דאסיקנא אין לחוש כן בגרושה כיון שאביו קיים דאיהו ממסמס ליה בצים וחלב אבל כל האחרוני' הסכימו שאף לפי טעם זה אפי' גרושה צריכה להמתין דלא פלוג רבנן וגם שאף לפי טעם זה יש לאסור בגרושה כיון שאין אבי הולד אצלה שהיא בושה מלשאול ממנו ולא דמי למינקת עצמו ששניהם יחדו מטפלין בולד. ומה שבא בכתבך בטעם המעוברת מפני שהזרע מזיק לולד בשעת תשמיש זה אינו ולא נזכר מעולם כי אע"פ שיש חדשים בעבורה שהתשמיש קשה לולד לא אמרו שיש בזה סכנה ועוד שאם כן בג' חדשים האחרונים שהתשמיש יפה לה ויפה לולד יתירוה ועוד שאם היה הזרע סכנה לולד למה התירו התשמיש במינקת עצמו אלא שזה אינו ולא הזכירו בגמרא אלא דיחסא שאפשר שיהיה בו סכנה וגם זה הטעם לא עמד לפי שאפשר לו ניזהר מזה. אחר שנתבאר שאף הגרושה צריכה להמתין אף באין מכירה צריכ' להמתין שהרי באלמנה שצריכה להמתין לא התירו לה לתת בנה למניק' דלמא הדרא בה באין מכירה הוא דאי במכירה לא היינו צריכין לטעמ' דהדרא בה דכיון דמכיר' גם עתה יש סכנה לולד בהתחלפות המינקת כמ"ש ואם היה מכירה כופה ומניקתו מפני הסכנה וכן כי שרא רב נחמן לדבי ריש גלותא משום דלא הדרא בהו באין מכירה היה דאי במכיר' מה יועיל משום דלא הדרי בהו גם עתה יש סכנה אלא ודאי באין מכירה שרא להו הא לשאר אינשי אפילו באין מכירה אסור וא"כ בגרושה אע"ג דבאין מכירה לא משתעבדא ליה מ"מ כיון שאמרו דבמכיר' כופה ומליקתו מפני הסכנה ונותן לה שכרה וכ"ש בשאין מוצא מניקה א"כ אף באין מכירה[1] כיון שאנו חוששין לחזרת המינקת הרי אין לו מניקה וחזר אין מכירה כמכירה וגם הגאונים לא התירו באלמנה אלא בנתנה בנה למניקה בחיי בעלה ולאחר ג' חדשי' מת בעלה לפי שעתה אינה נקרא' מינק' חברו כיון שיש ג' חדשים שלא הניקתו ובג' חדשים כבר הכיר המינקת האחרת ותפסו להם הגאונים ז"ל ג' חדשים לחומרא שהוא השעור הגדול הנאמר בגמרא בהכרת המינקת אבל בפחות מכאן לא התירו וכן יש לומר בגרושה שאם נתנה בנה למינקת ואחר שלשה חדשים נתגרשה אינה צריכה להמתין שאין נקראת מינקת חברו מעתה אבל בענין אחר לא זהו מה שנ"ל וכ"כ בחדושי כתובות שלי חברתי' בברצלונה זה לי כ"ה שנה וראיתי שיש מן החכמים ז"ל שהתירו בגרושה באין מכירה מפני שאינה משועבדת לו להניקו ואני מה שנראה לי כתבתי והאמת יורה דרכו נאם דורש שלומך נאמן אהבתך יצחק ב"ר ששת זלה"ה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון


  1. אה"ע סי' יג סע' יד: