שו"ת הרא"ש/קח/י

שו"ת הרא"ש ‏ קח י

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל קח - סימן י

שאלה ראובן חפר גומא בחצרו שמי גשמים יקלחו לתוכה וכשרבו המים בוקעין ועוברין דרך חומת מרתף שמעון וגם מסריח בחצר שמעון מריח המים.

נראה לי שראובן חייב לסלק היזקו ואף לרבי יוסי דאמר (ב"ב כ"ה) על הניזק להרחיק עצמו היכא דלא הוי גירי דיליה הכא מודה כיון דנפיש היזקא דשמעון וגם תשמיש של שמעון קבוע ואי איפשר לו לסלק את עצמו דאין דירה בלא מרתף וחצר דלא קאמר רבי יוסי אלא בבור ואילן אעפ"י שהבור קדם לאילן לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו משום דסתם בור הוא מים מכונסין ובקל יכול הניזק לסלק עצמו ולהרחיק את בורו מן האילן כ"ה אמה ובור לא הויא כולי האי תשמיש קבוע לכן הקלו בו חכמים וגם לא נפיש היזקא כולי האי תדע לך דהיזק קטן הוא דלא לישתמיט תנא בכולי הרחקות דמתניתין למיתני היכא שסמך באיסור שיתן הניזק למזיק דמים לסלק היזקו מעליו אלא בלא דמים צריך לסלק היזקו לבר מהכא דקתני אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים אלא משום דלא נפיש היזקא וגם אין בור תשמיש קבוע לכן הקילו בו חכמים ליתן דמים לבעל האילן ולהכי פליג רבי יוסי ואמר על הניזק להרחיק את עצמו וזה הטעם ישנו במשרה וירק וחרדל אבל בכולהו הרחקות דמתניתין מודה רבי יוסי דעל המזיק להרחיק את עצמו וכן פר"ח על מתניתין (ב"ב כ"ב) דמרחיקין את הסולם מן השובך ופריך בגמ' לימא מתניתין דלא כרבי יוסי ופר"ח ז"ל מכדי בריש פירקין בארחוקי משום היזקא קא מיירי אמאי לא קאמר בחד מינייהו לימא דלא כרבי יוסי אלא הכא לחוד שמעינן מינה דפירקין כולה דברי הכל היא ואפילו רבי יוסי מודה דעל המזיק להרחיק את עצמו דהני כולהו דתנן במתניתין (ב"ב י"ז) מרחיקים את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסלעים ואת הזרעים ואת המחרישה ומימי הרגלים והריחים והכירה והתנור וחנות של נחתומין וכיוצא בהן וכותל כנגד כותל והרחקת החלונות משום היזק ראייה ומשום איפולי ואפילו בריש פירקא (ב"ב י"ז) דרבא אוקמה בטוען כל מרא ומרא מרפית לה לארעאי הני כולהו גירי דיליה נינהו דמההיא שעתא אשתכח היזקייהו ואמר רב כהנא מודה ר' יוסי בגירי דיליה ולא פליג אלא באילנא דבעידנא דנטע ליתנהו לשרשין דמזקי ורש"י פירש וטובא מילי איכא במתניתין דודאי לאו כרבי יוסי אלא לומר אף זו סולם ושובך דלא כרבי יוסי גם לפי דבריו משמע דרבי יוסי לא פליג אכל הרחקות דמתניתין והדבר ידוע שזה היזק גדול יותר מכל הני היזקות דמתניתין דמודה בהם ר' יוסי וגם לא דמי לאילן שלימים רבים עתיד ההיזק לבא אחר אשר יגדלו השרשים אבל בנדון זה מיד כשהמים רבים ומתאספים בגומא בוקעים ועוברים לחצר שמעון והוו גירי דיליה ולא דמי להא דאמרינן בפרק הבית והעלייה (קי"ז) הנהו בי תרי דהוו דיירי חד בעלייה וחד בתחתונה איפחות העליונה כל אימת דהוה משי עילאי ידיה נפלי מיא על התחתון ומזקי ליה על מי לתקן רבי חייא בר אבא אמר על עליון לתקן רבי אלעא ואיתימא רבי חייא ברבי יוסי אמר על תחתון לתקן ומסיק דפליגי בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן מאן דאמר על עליון לתקן סבר כרבנן דאמר על המזיק להרחיק את עצמו ופריך והאמר רב אשי כי הוינא בי רב כהנא אמר מודה רבי יוסי בגירי דיליה ומשני דפסקי והדר נפלי אלמא לא מיקרי גירי דיליה אלא היכא דמיד בא ההיזק לחברו אבל היכא דאיכא הפסק לא מיקרי גירי דיליה ובנדון זה המים בנפילתן מתאספים לתוך הגומא ושוב אחר זמן כשהן רבים בוקעין חומת שמעון ועוברין למרתפו ואיכא הפסד טובא לא דמי כלל דהתם העליון אי איפשר לו לסלק היזקו למקום אחר דאי איפשר לו להיות בלא מים וגם התחתון בקל יכול לתקן המעזיבה ואז אין המים נופלין עליו ובלאו הכי פליגי רבנן ורבי יוסי על מי לתקן רבנן סברי על התחתון משום דמעזיבה אחזוקי תקרה ניהו ועל התחתון בעי לאחזוקי ורבי יוסי סבר מעזיבה אשוויי גומות הוא [ועליון בעי אשוויי] והיכא דהתחתון ניזוק ממימי העליון ומעזיבה יכול לתקן שלא יפלו מי שופכים של נטילת ידי העליון מודה רבי יוסי שעל התחתון לתקן המעזיבה ואז אין מים מועטין עוברין דרך המעזיבה אבל אם העליון משתמש במים רבים שאינן נבלעין כלם במעזיבה ועוברין המעזיבה ומזיקין לתחתון ואף על גב דפסקי והדר נפלי מודה ר' יוסי דאסור כיון דהתחתון אינו יכול לתקן לינצל מהיזק העליון אם לא יעשה כיפת אבנים כולי האי לא אטרחוהו חכמים וצריך העליון לסלק היזקו והלשון מוכיח כן מדקאמר כל אימת דמשי ידיה וכן מצאתי בספר אבי אסף בפרק הבית והעלייה וז"ל והכל לפי הענין וההיזק שמי רחיצה מועטין ראויין לכלות אבל אם יש חפירת מים מרובין אצלו והן מזיקין לו תדיר דרך כותלו הוה ליה גירי דיליה עכ"ל וכן כתב בעל העיטור וז"ל מרחיקין את הסולם מן השובך כו' (ב"ב כ"ב) ומקשינן לימא מתניתין דלא כרבי יוסי וכתב רב שרירא הכי איתמר קדמנא במתיבתא באדר שנת רפ"ד מ"ש דשבקינן עד הכא בגפת ובזבל וסיד סלעים וזרעים ומחרישה ומימי רגלים ומשרה ותנור וריחים וחנות ורפת בקר קול הנכנס וקול היוצא וסמיכת כותל משום דוושא וחלונות משום היזק ראיה אלא דכולהו גירי דשכיחא אינון וכגון דאגבה לסולם דליכא היזקא בסולם איצטריך למימר לימא מתניתין דלא כרבי יוסי ומתרץ לה משום גירי דיליה ור"ח ורי"ף ז"ל בתר הני טעמי אזלי דכולה מתניתין משום גירי דיליה ולא דמו לאילן דבעידנא דנטע ליתנהו לשרשין ומסתברא דכולהו הנך דתנינן בפירקין משום ממון הוא שמזיק ממון חברו ולא דמי לאילן ובור דשרשיו פנים חדשות באו לכאן זה סולם דדמי ליה אוקמיה כרבי יוסי ומשום גירי דיליה עכ"ל וגם יש לחלק כאשר כתבתי בתחילה דבור אין היזקו מרובה ובקל יכול להרחיק מן האילן וכן שובך נמי יכול להרחיקו ואין היזקו מרובה ומצוי כל כך כמו שאר הרחקות דמתניתין ולא דמי נדון הלזה להא דאמרינן ואת מימי הרגלים מן הכותל ג' טפחים וכן לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חברו אלא אם כן הרחיק ממנו ג' טפחים בד"א בכותל של לבנים אבל בכותל של אבנים טפח בכדי שלא יזיק והמדקדק בפרק לא יחפור דשיערו חכמים בכל דבר ודבר לפי מה שראוי [להזיק והיכא שידוע קצב וסכום עד היכן ראוי] להזיק כתבו השיעורים והיכא שאין ידוע כתבו בכדי שלא יזיק כדתנן (ב"ב כ"ד) ומרחיק מנטיעותיו של חברו ומנירו בכדי שלא יזיק כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום והקפידה תורה שלא יעשה אדם בתוך שלו דבר הגורם היזק לחברו ואמרו חכמים שלכל דבר מועיל חזקה מלבד לנזקין גדולים ולהכי דקדקו הגאונים לומר שר' יוסי מודה בכל הרחקות דמתניתין כדי להחמיר בהרחקות ועוד החמירו יותר בהיזקות דאע"ג דארחיק כשיעור שאמרו חכמים אם הזיק חייב לשלם כדתנן היה מעמידו בעלייה עד שיהא תחתיו מעזיבה ג' טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק ומסתברא דהוא הדין בשאר הזיקות דמאי שנא משאר הרחקות הרי לא פשע באשו ששמר גחלתו כמאמר חכמים דאי פשע באשו לא היה אומר רבי שמעון לא אמרו השיעורים הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם ומאחר שלא פשע אין לחלק בין תנור לשאר הרחקות אלא חכמים לא הזקיקו להרחיק בכל דבר ודבר אלא לפי מה שרגיל להזיק והזהירו למקרב ההיזק שאם על כל זאת יזיק שיתחייב לשלם ושוב מצאתי בספר העיטור ז"ל לא יעמיד אדם תנור וכו' עד ואם הזיק משלם הא דרבי שמעון שיטה היא וקיימא לן כרבנן ואם הזיק משל חבירו משלם מה שהזיק ומסתמא אכולהו שיעורא דתנא עד הכא קאי ומשום דהיזקא דנורא מינכר לכולי עלמא וידוע נזקיה הוא דתנא הכא אבל נזקין דלעיל לא ידיע אבל אי ידיע ומינכרא מילתא לכ"ע חייב דממונא דידיה אזיק עכ"ל וספר אבי אסף מצאתי שאלו מקמיה רב מתתיהו גאון ראובן דאית ליה בירא בצד מצר שמעון וקם שמעון וחפר בית הכסא ומרחיק מן בירא תלתא פושכי כדאמרו רבנן ואפילו הכי קא מפסיד לבירא דמיא אית מן דינא לארחיק טפי או לא ואמר כי תנן לא יחפור אדם וכו' תנא בארץ ישראל קאי ותנא בור דסמוך לבור ולא בור סמוך לבאר דבור מים מכונסים ודי בשלשה טפחים דבהכי מחזיקין מימיו משום דמחצבי בהרים ואין נופל כותל שביניהם ואין מזיקות זה לזה אבל בארות אחרות דרפיא ארעהון ועבדי דמתלחלחין ושואבות מים מזו לזו צריך להרחיק בית הכסא מבאר מים חיים של חברו עד חמשים אמה או עד כדי שלא יזיק ויפסיד מי בורו של חברו ועל המזיק להרחיק ואין יכול לומר החזקתי כי אין חזקה לניזקין וכן אמר רב עמרם גאון ז"ל ומוסיף לדקדק מדלא יהבי רבנן שיעור לכל נזיקין ג' טפחים אלא לכל היזק שיעור בפני עצמו כמו שצריך כדתנן נברכת הכובסין ג' טפחים וכו' ואמרינן בגמרא לא שנו אלא מן המחמצן אבל מן הנדיין ד' אמות דכל אחת שיעוריה לפי נזקיה וכן כל הנך דמתניתין סולם ומזחילה שובך ונבלות הילכך ירחיק בית הכסא דיליה עד דאמרי אינשי דלא נגרי שורייני מן טעמא דבית הכסא דלרווחא דמילתא להרחיק נ' אמה כבורסקי עכ"ל הרי כל הגאונים שוין בזה דילמוד סתום מן המפורש ובכל הזיקות שלא נתפרשו בתלמוד שיעור הרחקותיהן בכדי שלא יזיק הילכך אם נראה לעינים שהמים הנאספים לגומת ראובן עוברים למרתפו של שמעון חייב ראובן לסלק היזקו ושלום אשר בה"ר יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף