שו"ת הרא"ש/קה/ח

שו"ת הרא"ש ‏ קה ח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל קה - סימן ח

שאלה ראובן ושמעון אחים ונתחזק עליהם שטר חוב ללוי וזה השטר נמצא בעזבון יהודה כשמת בין שטרותיו ויהודה זה הקדיש כל ממונו קרקעות ומטלטלין ושטרות והשטר הוא עתה ביד הגזברים שנתמנו על ההקדש יורנו רבינו שורת הדין מה לעשות בזה השטר אם נחזירהו למי שנתחזק בשמו דהיינו לוי או נאמר שאין להחזירו דהוו אלו הגזברים שמצאו זה השטר בין השטרות של יהודה שנפטר כמוצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו שיהא מונח עד שיבא אליהו והגזברים טוענין ואומרים לאלו האחין שישבעו שבועת התורה שפרעו זה השטר ללוי והם יקרעו השטר אם יש מן הדין לחייבם שבועה ואם לא ירצו שנחזיר השטר ללוי כי לוי אומר שהשטר היה משותף בינו ובין יהודה המקדיש שנפטר ובשביל זה היה ברשות יהודה גם יודיענו רבינו אם יש להאמין ללוי שאומר שהשטר היה משותף ביניהם בשבועתו או אם יש לו להביא ראיה אם נחשוב זה הנפטר כשליש שמת ונמצא שטר בין שטרותיו ואין אנו יודעין מה טיבו גם טוענין הגזברים אפילו אם יהיה מן הדין לקרעו אין אנו רשאין לקרעו לפי שכל השטרות שנמצאו בעזבון המת לקחנום מיד מרי שטרא על מנת שנתן סך ידוע ואם לאו שנחזיר לו השטרות ואם לא נוכל לגבות זה הסך יש לנו להחזיר השטרות וזה בכלל אם יש לכופם שלא יחזירו זה השטר למרי שטרא אף אם יצטרכו להחזיר שאר השטרות או לאו.

תשובה זה הדין הוי כההיא דסוף פרק קמא דמציעא (כ’) מצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו יהא מונח עד שיבא אליהו לפי שאינו יודע אם כדברי המלוה הוא שאומר שהפקידו אצלו ושאינו פרוע או כדברי הלוה שאומר שהוא פרוע והפקידו אצלו הילכך לא יוציא השטר מתחת ידו ויהא מונח עד שיתברר האמת או שיתפשרו שניהם שיאמין האחד לחברו בשבועה אבל אם יאמר המלוה ללוה אתה אומר שפרעת את השטר או כולו או מקצתו השבע שהוא כדבריך ויחזיר לך השטר צריך הלוה לישבע שבועת היסת שהוא כדבריו אם הוא טוען שפרע כולו ואם הוא אומר שפרע מקצתו ישבע שבועה דאורייתא ואם אינו רוצה לישבע יחזיר השטר למלוה ואם הוא אומר שאינו רוצה לישבע אבל יביא עדים שהוא כדבריו יתנו לו זמן שלושים יום ואם לא יביא עדים בתוך הזמן יחזיר השטר למלוה וכן אם יאמר הלוה אשתבע לי שלא פרעתיך צריך לישבע שלא פרעו ואפילו אם יש נאמנות בשטר דכיון דאין השטר בידו ויוצא מתחת יד אחר אין מועיל הנאמנות ואם אינו רוצה לישבע יחזיר השטר ללוה וזה הדין עצמו אם מצאו היורשים השטר בבית אביהם אחרי מותו כיון שאין יודעין היאך בא ליד אביהם.

לכך הארכתי לבאר היאך הדין בין המלוה ללוה לפי שראיתי מפרשים שכתבו שאפילו אם שניהם מודים לא יוציאנו מתחת ידו אלא קרוע דחיישינן לקנוניא וזה אינו דלא חיישינן לקנוניא ושמא כתב ללות (בניסן) ולא לוה אלא בשטר דהורע בנפילה דאיכא למימר משום דהוה ביה ריעותא לא נזהר בשמירתו אבל בשטר המופקד לא אתי לידי ריעותא אלא שאין הנפקד זכור מכח מי בא לידו ואם שניהם מודים יעשה כמאמרם והיכא שנמצא ביד יורשים והמלוה והלוה מודים זה לזה אמרינן דיעשו כמאמרם ולא אמרינן אם היה אביהם קיים היה אומר מעות הלויתי עליו למלוה אף על פי שאינו יכול לגבות זה השטר מן הלוה כיון שאין לו עידי מסירה וכתיבה מכל מקום אדם עשוי להלוות לחברו מעות על שטרות שלו כי הוא מעכב אותן למשכון כי לא יוכל האחד לגבות מעותיו בלא שטרותיו כההיא דפ' הכותב (פ"ה) ההוא דאפקידו גביה מלוגא דשטרי אתו יורשין וקא תבעו ליה מיניה א"ל מחיים קא תפיסנא להו פירוש תפשתי אותם למשכון עד יפרע לי אביכם דלענין למגבינהו להנהו חובות לא מהניא תפיסה דאין אותיות נקנות במסירה דנהי דאם היה הוא קיים היה יכול לטעון מעות הלויתי לך עליו טענה זו לא טענינן ליתמי דמילתא דלא שכיחא הוא זה שילוה אדם מעות על שטרות של חברו כיון שאין יכול לגבות בלא עידי מסירה ומילתא דלא שכיח לא טענינן ליתמי כדאמרינן בפרק הכותב (פ"ה) ההוא גברא דאפקיד שב מרגניתא כי ציירי בסדינא בי ר' מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי שכיב רבי מיישא ולא פקיד אתו לקמיה דרבי אמי אמר חדא ידענא ביה ברבי מיישא דלא אמיד ואף על פי שאם היה רבי מיישא קיים והיה אומר שלי הם מהימן אפילו הכי מילתא דלא שכיחא לא טענינן להו ליתמי וכן אמרינן בפ' המוכר את הבית (ע’) גבי שטר כיס היוצא על היתומים דלא טענינן להו ליתמי נאנסו משום דלא שכיח אף על גב דאביהם היה יכול לטעון נאנסו ובענין האי שטרא אם לקחו השטרות בידם במנין ובפרט כל שטר ושטר לבדו וזה השטר היה מן המנין אם יצטרכו להחזיר השטרות למרי שטרא כפי דבריהם יראה שצריכין להחזיר גם את זה כיון שזה השטר היה במנין ובפרט לבדו אבל אם נכללו כל השטרות ביחד להחזירם אז אין להם להחזיר שטר זה כי חזרת השטרות למרי שטרא היה כדי לכופן כדי שיתנו לו היורשין מעות או שיגבה מרי שטרא השטרות וזה היה דווקא על השטרות שהיה המת יכול לגבותם ולא על שטר זה נאם הכותב אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.

[שאלה שטר שנכתב בשם יעקב ונתנו יחצאל לראובן בן יעקב ואומר שמצא בין שטרי יעקב אביו ואינו יודע מה טיבו לא יפה עשה יחצאל שנותנו ועבר על דברי ראובן ואם היה ראובן מכחש דברי יחצאל היה יכול לגבות השטר אבל כיון שמודה ראובן לדבריו כופין אותו להחזיר השטר ליד יחצאל ויהיה מונח עד שיבא אליהו נאם הכותב אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל].

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף