שו"ת הרא"ש/קא/א

שו"ת הרא"ש ‏ קא א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל קא - סימן א

אשיבכם [לע"ד] אמת הוא שמצינו בגמרא קדושין (כ"ח) הקורא לחבירו ממזר סופג את הארבעים ומ"מ בארץ הזאת אין פוסקין ככה במקום שיש תקנה ומנהג לקנוס הקורא לחבירו ממזר ומנהג עוקב את ההלכה [כדאיתא] בירושלמי ודמיון זה המכה את חבירו חייב מלקות מן התורה משום פן יוסיף ואעפ"כ הולכין אחר המנהג כ"ש וכ"ש זה דקנס חכמים הוא שילך אחר המנהג והתקנה ומיהו הא דלא תיקשי מאחר דקנס הוא למה לי משום לילך אחר המנהג תיפוק ליה דאין דנין דיני קנסות בבבל אינה קושיא דה"מ באפקעתא דממונא אבל לעשות גדר ותקנה לעבירה לא ומ"מ בנידון זה יש לילך אחר המנהג וגם ראובן התחיל בגידופים שאינם כדי לשמוע ולא עשה כהוגן ושלום חיים בן ה"ר יחיאל חפץ זצ"ל.

כאשר פסק מורי ה"ר חיים כך הוא ואין לפקפק ואני מסכים לדבריו שאין כאן אלא מנהג המקום כאשר פרש"י בהקורא לחברו ממזר כו' קנסא הוא וגם שזה ראובן התחיל אף על פי שגבי אדם לא שייך משנה ובא אחר ושנה בו (כדפרש"י) [כדפר"י] בפ' המניח (כ"ז) מ"מ בנידון זה אין כאן אלא כאשר תקנו הקהל של אותו מקום ושלום לכל ישראל יצחק בר ה"ר מאיר ז"ל.

אמת כי הגאונים כתבו אף על פי שאין דנין דיני קנסות בזמן הזה מ"מ מכריחין אותו עד שיקבל עליו לפי חכמי דורו ואין זה כמו לינקטי בכובסיה עד דשבקיה לגלימיה ולא מסרו אפי' הכתוב והמקראות אלא לחכמים ראשי דורות הקובעים ונוטעים משמרות ופעמים להקל מדיני הגמרא ופעמים להחמיר כדי לעשות סייג וגדר לצורך השעה וגם חכמים עשו מעשה (סנהדרין מ"ו) באחד שהטיח באשתו כו' ומעשה באחד שרכב על סוס וכו' ובמקום שיש מנהג ותקנה שנעשה בחבר עיר ופאתיה ורביה אמת שהמנהג עוקב את ההלכה כן יש בירושלמי ונהרא נהרא ופשטיה ומה שכתבת שאמו עדיין בחיים זה מועיל לקנס הקהלות לא לקנס הגמרא ומ"מ הכל תלוי בתקנה ומנהג המקום ולפי ראות עינים של הפושע וכן שמעתי מהר"ר יעקב באחד שתבע לחברו לדין ואמר אביך הפסיד לי שהלשין עלי לגוים ופטרו מורי ז"ל ואמר דין מסור קנס הוא כן משמע בירושלמי דמסכת כלאים ובמקום הראוי לקנס קונסין ולא במקום אחר כמשמעו בפ' השולח (מ"ד) הצורם אזן בכור ומוכר עבדו לגוי לא קנסו בנו אחריו וכן העובד שדהו בשביעית דוקא איהו דעביד איסור קנסו ולא בנו אלמא כל דיני קנסות תלוי במנהג העיר כדעת ההלכה בפ"ק דקדושין (כ"ח) הקורא לחברו ממזר והמנהג תלוי באנשי מקומם ולפי חרחור דברי ריב שהתחיל ר' אלכסנדראי לחרף ושלום כנפש משרתך יקר העלוב בן הר"ר שמואל הלוי ז"ל.

הבנתי מתוך דברי הר"ם ז"ל שמתחלה כשכתב לקרובי יצחק אלכסנדראי הכהן דינא דגמרא הקורא לחברו ממזר לא ידע כן בבריא שהתחיל לחרף תחלה ואלו ידע לא נשתדל בדבר ועתה כתב ששניהם יקנסו הכל לפי פשעו של כל אחד נמצא מתוך דבריו מוכיח שאין פשעו כמו שאם קראהו ממזר ואותו לא חרפו תחלה ואזלא לה תקנת חז"ל שקנסוהו ללקות וגם לא יצא בזה כאשר כתב מורינו אך ישומו בית דין לעג הוריו שקראו ממזר וגם הפגם של לעז שהוציא עליו תחלה וגם ישקלו סרחון המתחיל עודף על המשיב למי שימצא יותר יתקן וגם אם יבררו שיש תקנות קבועות בעיר על דברי חירופין יש לו לילך אחר התקנה ולא אחר דינא דגמרא ושלום אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

סימן הבא >מעבר לתחילת הדף