שו"ת הרא"ש/צז/ד

שו"ת הרא"ש ‏ צז ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל צז - סימן ד

שאלה ראובן קנה בתים משמעון בקנין סודר ונתן לו מהמעות אלף זהובים והתנו שניהם שיתן לו ראובן תשלום המעות בג' זמנים קצובים ושמעון יתן לראובן שטר סילוק מבניו ומבתים אלו קודם הגעת זמן הנזכר השלישי של הפרעון הראשון והתנה ראובן על עצמו שאם לא יפרע לו כל זמן וזמן מה שיש לו לפרוע לו שיפסיד כל מה שנתן והפרעון האחרון שישאר ביד שליש עד שיתן לו שטר הסילוק הנזכר וקודם שהגיע זמן הפרעון יצאו שטרי חובות על המוכר הראשון שמכר בתים אלו לשמעון ביותר מכדי שווי כל הקרקעות שהיו לו למוכר הראשון ושמעון גם כן אין לו קרקע על מה שיהיה אחריות בתים אלו וראובן רוצה לחזור לפי שעדיין לא החזיק חזקה האמורה בגמרא דהיינו דייש אמצרי ועוד דשמעון זה הוא עייל ונפיק אזוזי כיון שקבע זמני הפרעון על הפנים שאמרנו והוא מעכב על ראובן הלוקח שלא יכנס בבתים עד שיפרע לו כל הממון ועוד שבזמן הקנין כתב השטרות ושמו אותם ביד שליש על פי התנאים הנזכרים ושמעון טוען אחוי טרפך ואשלם לך שלא היה מאמין שמעון שהיו החובות אמת ושיהיו כנגד שווי כל הקרקע ובית דין נודע להם סכום החובות וצוו לעשות שומא בכל הקרקעות שהיו לו למוכר הראשון ולא היו שוים כל הקרקעות כנגד החובות ולפי זה תבע ראובן מבית דין שיבטלו המקח ושיחייבו לשמעון להחזיר האלף זהובים שלקח שאין לך מקח טעות גדול מזה שלמחר יטרפוה ממנו ואין לו על מה לחזור ובית דין נתאחרו לגמור דין זה שנה אחת מחמת שלא היה להם פנאי ועכשיו יצאו שוברות על החובות ובא שמעון לתבוע מראובן שיקיים המקח ושיתן לו מעותיו וראובן טוען שכבר בטל המקח מהטעמים שזכרנו ועוד שבית דין נתנו לשמעון כמה זמנים זה אחר זה להראות השוברות על החובות ועברו הזמנים ולא הביא כלום וכיון שראה הקונה שלא הביא עשה במעותיו שהיה לו לתת באלו הבתים תועלתו והוציאם ומה שלא גמרו בית דין הדבר לא היה אלא מחמת שלא היה להם פנאי.

תשובה גרסינן בפ"ק דב"ק (ח’) ובפ"ק דמציעא (י"ד) אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליה עסיקין עד שלא החזיק בה יכול לחזור בה משהחזיק בה אינו יכול לחזור בה עסיקין היינו עוררין שיש להם טענה וערעור על השדה להוציאה מידו מכח שעבוד של אחריות או שאומרין שהיתה של אבותיהן ואין לפרש אנסין שרוצין לגזלה מלשון עושק דאם כן מאי קאמר משהחזיק בה אינו יכול לחזור בו דא"ל חייתא דקיטרא סברת וקבלת דמשמע אבל באחריות יכול לחזור בה ואמאי לימא ליה מזלך גרם שהרי לא בשבילי בא לקחת אותה אלא באונס הוא גזלה ממך וכן מצינו עסיקין שהוא לשון עוררין בפרק שבועת העדות (ל"א) דקאמר ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו זה הלוקח שדה שיש עליה עסיקין דאי אנסין קאמר תבא עליו ברכה שהוא מצילה מידם ופרש"י בפ"ק דמציעא (י"ד) עד שלא החזיק בה יכול לחזור בה אם לא נתן המעות משהחזיק בה אינו יכול לחזור בו אף על פי שלא נתן המעות דקרקע נקנית בכסף בשטר ובחזקה מאימת הויא חזקה מכי דייש אמצרי פרש"י מתקן גבולי השדה סביב מצריה וקשה לפירושו אמאי נקט חזקה טפי מכסף ושטר ועוד מאי בעי מאימת הויא חזקה מתניתין היא (ב"ב מ"ב) נעל וגדר ופרץ כל שהוא הויא חזקה ועוד לישנא דדייש אמצרי משמע דריסה בעלמא שהוא הולך סביב המצרים ופר"י ז"ל דמיירי כשקנאה קנין גמור בשטר או בקנין סודר או בחזקה רפק בה פורתא ולא נתן עדיין המעות ודעתו של אדם כל זמן שלא נתן המעות שאם יצאו עוררין בתוך כך שיחזור בו כל זמן שלא הלך על מצר השדה לראות מה היא והיינו דייש אמצרי וי"מ פירושים אחרים ואינם עיקר איכא דאמרי אפי' באחריות נמי דאמר ליה אחוי טרפך ואשלם לך לפי שכל המעוררים אינם זוכים בדין ומיירי שלא נתברר עדיין הערעור אלא בא אדם ואמר שדה זו גזלה ראובן ממני ואני רוצה להביא עדים או יש לי חוב על ראובן ואני רוצה להביא השטר דבשביל דברים בעלמא לא יבטל שמעון כיסו של ראובן אבל אם ראו בית דין אמתלא בדברי המערער כגון שהביא שטר ואינו מקוים ואומר שרוצה לקיימו אם הוא אומר שיכול להביא עדים בתוך שלשים יום לא יוציא שמעון המעות מתחת ידו אלא ימתין עד שיעברו שלושים יום דאפוכי מטרתא למה לי אבל אם המערער מרחיק זמן הבאת עדיו חזינן אי אית ליה לראובן מקרקעי או אמיד במטלטלי שיוכל שמעון לחזור עליו אם יוציא המערער הקרקע מתחת ידו צריך ליתן לראובן מעותיו ולא יבטל כיסו בשביל הערעור אבל אי לא אמיד הוא ואין לו קרקע כיון שיש לו אמתלא בערעור אין לו לדיין להוציא המעות משמעון עד שיהא בטוח שלא יפסיד מעותיו אם יוציא המערער הקרקע מתחת ידו על זה ועל כיוצא בזה נאמר אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות הכל לפי הענין וכן נמי מי שבא לבית דין ואמר יש לי תביעות על פלוני ומצאתי מנכסיו במקום ידוע ואני ירא שאם יבאו לידו שיבריחם ולא אמצא מקום לגבות חובי ומבקש שיעכבו בית דין הנכסים עד שיברר תביעתו וכן ראובן שיש לו שטר על שמעון ולא הגיע עדיין זמנו ובא בתוך הזמן וטען כזאת הכל לפי הענין אם רואה הדיין אמתלא בדברי התובע או שלא יוכל ראובן לגבות חובו משמעון כשיגיע הזמן מצווה הדיין לעכב ממון הנתבע עד שיברר התובע תביעתו או שיגיע זמן השטר וכן מצאתי כתוב בשם הגאונים דתקנתא דרבנן היא באיניש דאפסיד נפשיה (אנפשיה) משום השבת אבדה ואני אומר דלא צריכין לתקנת רבנן אלא דין גמור הוא שחייב אדם להציל עשוק מיד עושקהו בכל צד שיוכל לעשות וכן מצאתי תשובה לרי"ף דלא מצי למימר ליה אחוי טרפך ואשלם לך אלא דוקא היכא דאית ליה נכסי דסמיך עלייהו הא לאו הכי יכול לחזור בו דמצי אמר ליה אדהכי והכי אכלת לזוזאי וליכא לאשתלומי ממך ובנדון זה שלא פרע עדיין כל המעות וגם היה מעכב על ראובן שלא יכנס בבתים עד שיפרע כל המעות וקודם שפרע נתברר הערעור וחזר בו ראובן נתבטל המקח כיון שאמרו לשמעון להראות שובר השטרות ונתנו לו זמן אחר זמן ועברו הזמנים ולא הראה השובר דלא אמרינן לראובן להוציא מעותיו לאיבוד כיון שאין לשמעון אחריות נכסים שיחזור ראובן על נכסי שמעון אם יוציאו הבתים מידו ואף על פי שעתה יצאו שוברות על השטרות כבר נתבטל המקח כיון שעבר זמן בית דין ולא הראה השוברות אמנם בזה צריך לדקדק באותן האלף זהובים שכבר נתן ראובן לשמעון אם צריך שמעון להחזיר לראובן או אם יאמר לו טול מהבתים כשיעור המגיע לאלף זהובים שהרי אם נתן ראובן כבר כל המעות לא היו מחייבין את שמעון להחזירם ופשיטא דא"ל אחוי טרפך ואשלם לך וכי כל ימיו בעומד והחזר קאי אם יצאו עוררין כל זמן שלא טרפוהו ממנו ועתה שנתן מקצתן יטול מן הקרקע כנגד מעותיו ונדמהו להא דתניא בהשוכר את האומנין (ע"ז) המוכר שדה לחברו באלף זוז ונתן לו מהם מאתים זוז בזמן שהמוכר חוזר בו יד הלוקח על העליונה רצה אמר לו תן לי מעותי או תן לי קרקע כנגד מעותי מהיכן מגבהו מן העדית ובזמן שהלוקח חוזר בו יד מוכר על העליונה רצה אומר לו הילך מעותיך או הילך קרקע כנגד מעותיך מהיכן מגבהו מן הזיבורית והכא נמי שהלוקח חוזר בו יד מוכר על העליונה רצה אומר הילך מעותיך או הילך קרקע כנגד מעותיך תחלה צריך לידע אם יש בבית שיעור בית דירה דהיינו ארבע אמות על ארבע אמות באותן אלף זהובים שאם אין בו בית דירה צריך להחזיר לו המעות דלא חזיא ליה בית שאין בו בית דירה כדאמרינן בההיא שמעתא (ב"מ ע"ז) ההוא גברא דזבין ליה חמרא לחבריה ופש בהדיה חד זוזא והוה נפיק ועייל אזוזא יתיב רב אשי וקא מעיין ביה כי האי גונא מאי ומסיק דלא קנה וחוזר המקח לגמרי לפי שהחמור אינו ראוי ליחלק והמוכר אינו רוצה להיות שותף עמו אבל במידי דבר חלוקה אין המקח בטל אלא כנגד המעות שחייב לו ומיהו נראה שאפילו יש בו שיעור בית דירה המקח בטל לגמרי והדמים חוזרים ולא דמי להתם דהתם המקח בטל משום דעייל ונפיק אזוזי והלוקח דוחה אותו ואדעתא דהכי לא זבין ליה הילכך נתבטל המקח כשיעור הדמים שחייב לו עדיין אם ירצה המוכר ואם ירצה יחזיר לו הדמים ויתבטל כל המקח ואפילו קנה כל הקרקע בקנין סודר או בשטר המקח חוזר ואם בתר דעייל ונפיק אזוזי נתרצה המוכר לקיים המקח והלוקח חוזר בו מאחר שנתבטל כבר המקח גם הלוקח יכול לחזור בו בכל אותו הדין של חזרת המוכר דאין ביטול מקח לחצאין הילכך סתם בין בחזרת הלוקח בין בחזרת המוכר הדבר תלוי ברצון אותו שרוצה לקיים המקח דעיקר חזרת המקח היה בפשיעת הלוקח שדחה את המוכר בפרעון המעות הילכך החזרה תלויה בדעת המוכר אבל בנדון זה שחזרת הלוקח בלי שום פשיעה אלא שהוא ירא שמא יפסיד מעותיו כל המקח בטל הדמים חוזרים דאנן סהדי דאדעתא דהכי לא קנה והקדים מעותיו כדי לקיים מקצת המקח ולבטל מקצתו ודמי למקח שיש בו אונאה יותר משתות שהמקח בטל לגמרי ואין המוכר יכול לומר טול מן המכר כדי שוויו אלא המקח בטל לגמרי ועוד אני אומר בנדון זה על מה שכתוב בטענות שאמרו הדיינין לשמעון להראות השוברים ומשמע מדבריהם שאם הראה השוברים שהיו מקיימין המקח ואינו כן שאפילו אם נתן השוברים ליד ראובן היה יכול לחזור בו דמצי למימר איני רוצה לקנות קרקע להיות זקוק לשמור השובר לעולם ואם יאכלו העכברים השוברים או נאבדו או נשרפו הפסיד הקרקע ולא תועיל לו חזקה אף על גב דקיי"ל דכותבין שובר אם אבד המלוה את שטרו דשאני התם כדמפרש טעמא אבד שטרו של זה יאכל הלה וחדי כיון שאנו יודעין שהוא חייב לו לא יפסיד מעותיו בשביל שהפסיד שטרו אף על פי שגם הלוה צריך לשמור שוברו דשמא ימצא המלוה שטרו ויגבה ממנו פעם שנית הא קאמר גמרא עבד לוה לאיש מלוה וזקוק הוא לזה מאחר שהמלוה עשה עמו טובה אבל בנדון זה למה נכוף הלוקח להוציא מעותיו ולקנות קרקע ולהיות זקוק לשמור שוברו כל הימים ודאי אדעתא דהכי לא קנה מעיקרא וכיון שנודע כל זה קודם נתינת המעות נתבטל המקח נאם הכותב אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף