שו"ת הרא"ש/פט/ד

שו"ת הרא"ש ‏ פט ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל פט - סימן ד

שאלה ראובן ושמעון שהיו אחין ושותפין ונשבה ראובן ופדאו שמעון מן האמצעי ואחר כך נמשכה שותפותן ולא היו מקפידין זה על זה ומת שמעון והניח אשה ובנים ונשארו הנכסים ביד ראובן ותבעה אלמנת שמעון חצי נכסי בעלה כתקנת העיר והתחיל ראובן לחלק עמה ואחר כך גרש ראובן את אשתו ומת גם הוא ותובעת אלמנת שמעון בבית דין שישלימו לה נכסי בעלה וגם תובעת שיתנו לה כשיעור פדיון ראובן שנטלו מן האמצע ואחר כך יחלוקו בשוה והשיבה אשת ראובן על זה בעליך פדאו מן האמצע וחיה אחר כך כמה שנים ולא תבעו עוד שבאותו דרך שנשבה בסחורת השותפות היה הולך ונאנס ולכך ראוי ליפרע דמי הפדיון מן האמצע ועוד אפשר שבעליך מחל.

תשובה יראה לי כדברי אלמנת שמעון כי לא נתחייב שמעון בפדיון ראובן ולא דמי להא דאמרינן בפרק מי שמת (קמ"ד) האחין והשותפין שנפל אחד מהם לאומנות נפל לאמצע חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו וקאמר בגמרא שלח רבין משמיה דרבי אלעאי לא שנו אלא שחלה בפשיעה אבל באונס נתרפא מן האמצע ובתוספתא נמי קאמר אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים ברפואה שיש לה קצבה אבל ברפואה שאין לה קצבה מתרפא מן האמצע והיינו דוקא רפואה שהיא כמזונות כדאמרינן בכתובות (נ"ב) גבי אלמנה רפואה שאין לה קצבה הרי היא בכלל מזונות אבל אונס תפיסה ושביה אין זה כמו מזונות ושותף אינו מחוייב באחריות חברו דשותפין הן שומרי שכר זה לזה בעסק הממון אבל בשמירת גופו כל אחד שמירת גופו עליו הוא ואינו מחוייב בשמירת חברו ואפילו בשאלה דהשואל ממון חייב באונסין השואל גוף חברו לעשות לו מלאכתו אינו חייב באונס גופו אם נשבה או נשבר רגלו במלאכתו ואף על פי שלא תבע שמעון כל ימי חייו בשביל זה לא מחל כי אם רצה להמתין עד שעת חלוקה.

עוד תובעת אלמנת שמעון בעליך השיא יתומה אחת אחר שמת בעלי ונתן לה כך וכך ממון ואני רוצה ליטול כנגדו והשיבה אלמנת ראובן את יודעת שבאותה שעה כבר חלקנו מקצת הנכסים ומחלקנו השיאנו אותה אף על פי שאח"כ פייסתני לבטל החלוקה כשחזרנו לחלוק פעם אחרת כבר היית יודעת כשחזרנו לערבם שהיתה נשואה ואף על פי כן ערבת עמנו.

תשובה אם הוא כדברי אלמנת ראובן שהתחילו כבר לחלוק ונטלה אלמנת שמעון מן הממון לרשותה וכן ראובן נטל כנגדו ובנתיים השיא ראובן את היתומה מחלקו שלקח ואחר כך ערבו ממונם יחד יש כאן שותפות חדשה מכאן ולהבא וכל מה שהוציא כל אחד מהם משעת חלוקה עד שעה שערבו ונשתתפו פעם שנית משל עצמו הוציא אבל אם אחר שלקחו כל אחד מהם קצת מן הממון השיא ראובן את היתומה מממון השותפות שלא נחלק עדיין תטול אלמנת שמעון כפי מה שנתן ראובן ליתומה ולא הפסידה במה שחזרה וערבה עמו כי מיד שלקח ממון השותפות נתחייב ליתן לאלמנת שמעון כנגדו ואחר כך נשתתפו כל אחד בכל הממון שיש לו ולא הפסיד זכותו במה שלא ערער כך וכך יש לי בממון כי כשיבאו לחלוק שנית אז יש להם לברור לכל אחד כמה יש לו בממון.

עוד תובעת אלמנת שמעון תקנת העיר לפטור האלמנות במס שתות במה שיש לה ארבעה שנים ובעליך נכה מן המס בעבורי תנהו לי השיבה אלמנת ראובן בעלי היה נושא ונותן בנכסים כשם שנהנית במה שהרויח כך נהנה הוא ועל מנת כן היה נושא ונותן וטורח להרויח בנכסים לעשות בהן כשלו.

תשובה יראה לי שעל ראובן היה מוטל דבר זה לומר לאלמנת שמעון הוי יודעת שאם תרצי לחלוק עמי מה שינכו לך במס מחלקך אני אטרח בממון בעדי ובעדך ואם לאו טול חלקך שאיני רוצה לטרוח יותר מבחלקך כי הוא דרך אחין השותפים אם נפטר אחד מהם הנשאר טורח בכל ממון השותפות בשביל יתמי אחיו ואלמנתו וכל זמן ששותק ולא מיחה הריוח לאמצע ולא שיטול בשכר טרחו מה שמטיבין הקהל לאלמנה ואם ראובן נעשה ערב בעד אדם אחר ופרע קנס לא יטלנו מן השותפות מה שפרע [כיון שלא היה בעסק שותפות שנתערב] בשבילו.

ומה שתובעת אלמנת שמעון שהוציאו ראובן ובני ביתו אחרי מות בעלה יותר ממה שהוציאה היא ובני ביתה.

נראה אם נהגו ראובן ושמעון להוציא עד היום הזה בשוה ולצמצם שלא יוציא האחד יותר מחברו גם עתה נמי אם הוציא ראובן יותר תטול אלמנת שמעון כנגדו אבל אם לא נהגו לצמצם עד היום הזה אלא כל אחד היה מוציא כדי צרכו ולא הקפידו אם היה האחד מוציא יותר גם עתה נמי לא יקפידו אם הוציא ראובן יותר ועל אלמנת שמעון היה מוטל דבר זה לפרש ולומר הוצאתך גדולה מהוצאתי כיון שבאה לשנות המנהג וכל זמן ששתקה אמרינן אדעתא דמנהג שהנהיגו עד היום הזה שתקה ומחלה.

עוד תובעת אלמנת שמעון כך וכך מעות נתת לפלוני בחיי בעלי תנו לי כיוצא בו השיבה אלמנת ראובן נתתי לו להתעסק בהם לתועלת ולריוח נתכוונתי אם נאבדו מה אני יכולה לעשות.

תשבע אלמנת ראובן שהוא כדבריה שנתנם לו להתעסק בהם לצורך השותפות וברשות ראובן בעלה ואם היתה נושאת ונותנת בתוך הבית מדעת עצמה בלא ידיעת בעלה ואם נתנה אלו המעות להתעסק בהם בלא ידיעת בעלה לא פשעה בזה ואם נאבדו פטורה בשבועה שהוא כדבריה.

ומה שטוענת אלמנת ראובן בעליך ובעלי נתנו לי כך וכך ממעות ונשבעו לי בשבועת התורה שלא יקחום ממני כל ימי חיי [ואני אוציא הוצאת הבית לאמצע] ואני רוצה עתה ליטלם קודם חלוקה.

כיוון שאלמנת ראובן מוחזקת בנכסים תשבע שהוא כדבריה ותטול אותם המעות במגו דאי בעיא אמרה נתתי חלקך לך

ומה שטוענת אלמנת ראובן כתובתי ומתנתי קודמת [לשלך ותחלה היה משתעבד לי וכל הנכסים שאני מוצא עכשיו שהוא תחת יד בעלי אין מספיקין לכתובתי ומתנתי קודמת] לך ולכך איני רוצה לתת לך בנכסים כי אני חוששת שלגמרי נתן לך בעלי חלקך מכל הנכסים וכל מה שאני מוצא שלי הם והם משועבדות לי.

תשובה מה שאומרת כתובתי ומתנתי קודמת לשלך ותחלה היה משועבד לי לא שייך דין קדימה אלא בשני שטרות היוצאים על איש אחד אבל הכא כתובת אלמנת ראובן על נכסי בעלה [ושל שמעון על נכסי בעלה] לא שייך דין קדימה ומה שהיא אומרת שהיא חוששת שלגמרי נתן לה בעלה חלקה מכל הנכסים יראה לי כיון שהיא מודה בכל השותפות כאשר משמע מתוך דבריה שטענה עד הנה שכל הממון שנמצא תחת ידיה היה בשותפות של בעלה ושל שמעון ועתה היא באה להחזיק בטענת ספק שטוענת שמא בעלה נתן לה כל חלקה לא תוכל להחזיק בו בטענת שמא והיינו כי הא דתנן בפ' הגוזל בתרא (קי"ח) האומר לחברו גזלתיך הלויתני הפקדת אצלי ואיני יודע אם החזרתי לך אם לאו חייב לשלם דכיון שחברו תבעו ברי לי שגזל או שלוה והוא מסופק אם החזיר אם לאו לא מיפטר בטענת שמא דאין ספק מוציא מידי ודאי.

[עוד תובעת אלמנת שמעון בעליך השיא יתומה אחת אחרי מות בעלי ונתן לה כך וכך מעות ואני רוצה ליטול כנגדו השיבה אלמנת ראובן בעלי נתחייב להשיאה בחיי בעליך ובפני מחל בעליך לבעלי כל מה שירצה לתתו לה ואני מוחזק בנכסים ולא תוציא מידי אף על פי שאין לי ראיה על המחילה.

יראה כדברי אלמנת ראובן שהיא נאמנת בשבועה שהוא כדבריה ששמעון מחל לראובן אחיו כל מה שירצה לתת לה במגו שהיתה רוצה לישבע שאין לך בידי אלא כך וכך ממון או כבר נתתי לך מקצת ולא נשאר לך בידי אלא כך וכך].

ומה שטוענת שפשע שמעון שהחזיר שטר חוב שהיה ללוי עליו שהיה פרוע רובו ומתוך כך באו לידי הפסד והיא רוצה ליטול מן הנכסים קודם חלוקה כנגד ההפסד כיון שהפסיד שמעון בפשיעה ואלמנת שמעון טוענת שאין זו פשיעה כיון שעשה לו בשלו.

יראה שאם יבררו בעדים שפשע שמעון בחזרת השטר כאשר טוענת אלמנת ראובן חייב שמעון לסלק כל ההפסד שבא לראובן באותה חזרה דפשיעה גמורה היתה להחזיר ללוי שטר שהיה פרוע רובו והשותפין שומרי שכר הן וחייבין לשלם כל אחד לחברו אף בגנבה ואבדה וכ"ש בפשיעה.

ועל הרפואה שאומרת אלמנת ראובן שהוציאה אלמנת שמעון בחולי בעלה כבר פסקתי לעיל שרפואה שאין לה קצבה הרי היא כמזונות.

ומה שטוענת שהקדיש שמעון בעת פטירתו והיה רוצה ליקח כנגדו דין הוא שתטול כנגדו כי ההקדש אינו בכלל הוצאה הנראה בעיני כתבתי אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף