שו"ת הרא"ש/ע/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png ע TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ע - סימן ב

שאלה ילמדנו רבינו אלמנה אחת היו לה בתים והקדישה אותם מעכשיו ולאחר פטירתה צותה שיהיה שכירות הבתים לדבר מצוה והתנה בהקדש הנזכר שתדור פלונית בבית פלוני מאלו הבתים ופלונית בתה במקום פלוני מאלו הבתים וכן לכל בת ובת זרעה במקומה עד שלא תשאר אחת מהבנות בחיים ולאחר מיתת כל הבנות יחזרו כל הבתים להקדש ומי שתמות מהבנות בלא זרע ישאר מקומה להקדש מיום מיתתה ואילך אף בחיי שאר הבנות והתנית על שאר הבנות שיתנו לפלונית בתה שלושים זהובים לשנה כל ימי חייה לפי שהיה חלק שלה גרוע משאר החלקים של שאר הבנות ונשארו הבנות אחר פטירת האם דרות בבתים כל אחת בחלקה על הדרך שאמרנו ימים רבים והיו מעלות שכר שלושים זהובים בכל שנה לאותה פלונית כמו שצותה האם שעל מנת כן הניחה להם הבתים וגם נתנה רשות לאותה פלונית למשכן לאחיותיה בשלושים זהובים הנזכרים אם יסרבו ליתנם לה ועתה הוציא בעל הבת האחת שטר משכונה שעשתה האם לפלוני מאלו הבתים ואותו פלוני מסר השטר לאשתו של זה וטען בבית דין שאותו שטר משכונה עשאתו חמותו לאשתו אלא שעשאתו בשם אותו פלוני ושלחה אחר אותו פלוני ואמרה לו אני עשיתי שטר משכונה מהבתים שלי לפלונית בתי בשמך תעשה ממנו מסירה ונתרצה וכן עשה ובקש להוציא שאר האחיות מן הבתים והאמת אנחנו הורדנו לבתים בכח שטר המשכונה הנזכר אבל אחר שראית נוסח הצואה שכתוב בה שפלונית ופלונית ופלונית ואשתו של בעל השטר בכללן יתנו לפלונית שלשים זהובים בשנה וכן עשו ימים רבים נראה לי שזה השטר לא היה שטר אמת שאלו היה אמת למה היה נותן שכירות בכל שנה ושנה ודמיא להא דתנן בפרק שני דייני גזרות (ק"י) המוציא שטר חוב על חברו והלה הוציא שמכר לו את השדה אדמון אומר יכול הוא שיאמר אלו הייתי חייב לך היה לך ליפרע את שלך ועד כאן לא פליגי רבנן עליה דאדמון אלא משום דזה היה פקח וכו' אבל הכא מאי פקחות איכא במה שהיה נותן שכירות אין לך טפשות גדול מזה ולא מצי למימר השתא הוא שמסר לי ההוא פלניא האי שטרא שהרי כבר היה בידו מחיי חמותו ואיבעי ליה למשקל מסירה מיניה מההוא שעתא אי נמי למשקל הרשאה מיניה ולמתבעינהו להנך אחוותא בההיא שטר משכנתא אלא לאו שמע מינה דההוא שטר שטר אמנה הוה ואיכתיב לשם עילה וגם בההיא דאדמון נמי אמרינן בגמרא באתרא דיהבי זוזי והדר כתבי שטרא כולי עלמא לא פליגי דמצי אמר ליה אלו הייתי חייב לך היה לך לפרוע את שלך אלמא כל היכא דלית ליה אמתלא למימר שלו מבטלינן ליה לשטרא הכא נמי כיון דלית ליה אמתלא למימר אמרי יהיב אגרא בההוא ביתא מבטלינן לשטרא ואפי' אי לא מבטלינן ליה לשטרא אורועי מיהא מרעינן ליה כך נראה לי ואתה רבינו תורה לנו האמת כי מפיך אנו חיין ומימיך אנו שותין.

תשובה רבי יוסף ש"צ הנכבד החכם יפה דמית אותו לההיא דאדמון אמנם אם נתן שכירות אחר שנמסר השטר לאשתו אז דמיא שפיר לההיא דאדמון כאשר כתבת אבל במה שנתן שכירות קודם שנמסר השטר לאשתו לא הורע כחו בזה דאיכא למימר שמא לא ידע מאותו השטר כלום ואת"ל שידע שמא לא נתרצה בעל השטר עדיין למסרו לאשתו ולכך הוצרך ליתן שכירות ויפה עשיתם ותקנתם תקנות טובות ותוסיפו אמץ לקיימם ולחזקם ואתה וכל אשר לך שלום כנפש דורש שלומך וטובתך אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף