שו"ת הרא"ש/עט/יג

שו"ת הרא"ש ‏ עט יג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל עט - סימן יג

ראובן היו לו בתים בבלינסיא ובתים בטלבירה ומקום בבית הכנסת ומכר הבתים והמקום של טלבירה לשמעון שהיה דר באותו זמן בבלינסיא [ונשאר לו הכתב הכתוב על בלינסיא] ואח"כ מכר שמעון ללוי הבתים והמקום שקנה מראובן ולוי הנזכר היה דר בטלבירה כל ימיו ואחר כך מת ראובן ונשארו ליורשיו הבתים של בלינסיא ונכסים אחרים וגם מת שמעון ובחיי לוי הוחזקה אשת לוי בבתים ובמקום הנזכרים בכח שטר נדוניא שהיה לה על בעלה ואח"כ נפטר לוי ובא גם כן יששכר ותבע בדין לאלמנת לוי והראה בבית דין שטר חוב שהיה ליהודה על ראובן [שהיו הבתים תחלה שלו] זמנו כ"ד שנים [וזמנו קודם שמכר ראובן קרקעות הנזכרים לשמעון] גם הראה כתב מסירה מיהודה שנעשית משתי שנים והלאה (וזמנו קודם שמכר ראובן קרקעות הנזכרים לשמעון) וטוען יששכר ואמר כי בשביל שהיה לראובן אלו הקרקעות בטלבירה שהוא מקום שקנו מידו בו החוב הנזכר כי מן הדין צריך לטרוף מאלו הבתים והמקום סכום החוב הנזכר ומורשה האשה טוען כי לא נשאר כח ליהודה שהוא עדיין חי ולא לאחר שבא מכחו לגבות בזה השטר כדי לטרוף בו שום דבר מהנכסים שהיו לראובן בזה השטר בטענות שהוא אומר חדא לפי שהיה ראובן עשיר ומת בעשרו ופעמים רבות היה בטלבירה והיה ליהודה כח לטרוף ממנו חובו ועוד כי בחיי שמעון ולוי לא תבעם יהודה בדין ולא הראה השטר בבית דין לא בפניהם ולא בפני אחרים עוד טוען כי כשקנה שמעון הבתים והמקום בטלבירה נשאר לראובן בתים בבלינסיא גם היו בחזקתו כשקנה לוי משמעון עד שמת וירשוהו יורשיו עם נכסים אחרים ועדיין הבתים של בלינסיא קיימין ברשות יורשי ראובן אף על פי שחרבו וקודם יש לו לגבות מהן ממה שיגבה מן הבתים של טלבירה ואף על פי שבלינסיא רחוקה מטלבירה כ"ד פרסאות [כיון שהיו בחזקתו בעת שקנו ממנו שטר חוב זה ונשאר לו מקום לגבות חובו משום הנחתי לך מקום לגבות וטוען יששכר כיון ששטר חובו נעשה בטלבירה וקנה מיד ראובן כל החוב בטלבירה כיון שבמקום שקנה ממנו היו לו אלו הקרקעות מן הדין יש לו לטרוף מהיום להוציא מיד האשה כי אין מן הדין שילך לא הוא ולא יהודה לטרוף מהבתים בבלינסיא כ"ד פרסאות שאין לו לטרוח עצמו כל כך] עוד טוען מורשה האשה שאין ליששכר לקחת מן הדין יותר מהסכום שקנה בו מיהודה שטר החוב הנזכר שאף על פי שהשטר מנה לא קנאו אלא בחצי מנה והראה בבית דין מורשה האשה טופס שטר המכר שמכר שמעון ללוי בעל הקרקעות חתום ואומר בו שיהיה טופס השטר כמו השטר עצמו לראיה ולזכות ביד לוי ובאי כחו וטוען יששכר שהשטר עצמו יש לה להראות בבית דין יורני מורינו הדין עם מי.

תשובה מה שמורשה האשה בא לגרוע כח השטר של יששכר בטענה שלא תבע חובו בחיי ראובן ושמעון ולוי אין זו טענה לפסול השטר דשמא לא רצה יששכר לתבוע חובו עד עתה כי פעמים הלוה אלם ופעמים אדם יש לו שטרות הרבה ואינו זוכר כלם עד שיזדמן לידו השטר ומיהו כשבא לידי דין שטר ישן אני דורש וחוקר על איחור הגבייה לידע אם יש שום רמאות בדבר ומה שהוא טוען שהניח לו מקום בחרבות של בלינסיא הרחוקות משם כ"ד פרסאות לאו טענה היא דנהי שאמרו חז"ל אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין אפילו הן זיבורית הני מילי כשמוצא בעל חוב לגבות זיבורית בעיר אבל לאו כל כמיניה לומר לו הנחתי לך מקום במדינת הים לגבות ממנו דאם כן נעלת דלת בפני לוין גם הלוה עצמו לא היה יכול להגבות למלוה חובו מנכסים שיש לו בעיר אחרת אם יש לו נכסים בעירו ולא עדיף האי לוקח מגברא דאתי מחמתיה אף על גב דעדיף כחו לענין זה שצריך לגבות מזיבורית בני חרי ואלו היו הנכסים ביד הלוה היה גובה מן הבינונית שאני התם דמן התורה דינו בזבורית כדעולא דאמר דמה דרכו של אדם להוציא פחות שבכליו אלא שמשום נעילת דלת יפו כחו לגבות מבינונית וגבי לוקח אוקמוה אדאורייתא כיון שיש לו פרעון טוב למלוה ואין חלוק אלא בין בינונית לזיבורית אבל לענין זה שיצטרך לילך למרחקים לגבות חובו לא עדיף מגברא דאתי מיניה ומה שטוען מורשה האשה שאין ליהודה לגבות דמי כל השטר אלא דמי מקח שקנה בהם השטר מיהודה לאו טענה היא דכיון שכתב ומסר לו השטר זכה בשטר בכל כח שהיה ליהודה בו אלא דאוזיל יהודה גביה בעבור טרח הגבייה ואין לדיינין לדון למורשי האשה עד שיראו השטר עצמו של מכירת שמעון ללוי ולא על ידי הטופס כי שלא כדין נכתב כי אין לכתוב העתקת שטר אם לא שראו בית דין שהוא צורך שעה כההיא דפרק גט פשוט (ב"ב קס"ח) מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו עדים ובא לפני בית דין והם עושין לו קיום איך פלוני בן פלוני נמחק שטרו ביום פלוני ופלוני עדיו אבל מי שיש בידו שטר אין העדים רשאין לעשות ממנו טופס ואם עשאוהו אין בית דין גובין בו עד שיוציא גוף השטר אם לא כתבו בו טעם למה עשו שטר אחר כההיא דנמחק שטר חובו או כיוצא בו עוד אמרינן התם דאין כותבין שני שטרות על שדה אחת דילמא אזיל בעל חוב וטריף ואזיל האי וטריף לקוחות והדר אמר ליה לבעל חוב שוף לי פורתא דאיקו בהאי ארעא והדר אתא וטרפה מיניה והדר אזיל טריף לקוחות נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

בעל חוב הוציא שטר על שמעון ובכח השטר גובה חובו מבתי שמעון בכתב שלטון העיר אחר שעשו הכרזה לבתים שלושים יום בבית דין אח"כ בא ראובן והוציא שטר חוב על שמעון מוקדם לשל בעל חוב שגבה משמעון ורוצה ליקח הבתים ממנו וטוען בעל חוב שגבה כבר וכיון שלא ערער בשעה שהכריזו על הבתים שהפסיד כחו.

תשובה אם היה הכרוז יוצא שכל מי שיש לו זכות וטענה ושעבוד על קרקע זה יבא ויודיע ויערער ואם ישתוק ויעלים עתה ערעורו יבטלו כל זכיותיו שיביא מכאן ולהבא כיון שנהגו כן דינא דמלכותא הוא ובטלו כל הזכיות אבל אם בסתם הכריזו כל מי שיש לו ערעור יבא ויערער [ולא בטלו זכיותיו לאותו שלא יבא] לא נתבטלו הזכיות בשביל השתיקה ואין כאן מחילה דשמא לא היה נראה שיש מקום וזמן לתבוע באותה שעה אשר בן הרב רבי יחיאל זצ"ל (עי' כלל יח סי' טז).

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף