שו"ת הרא"ש/עט/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png עט TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל עט - סימן ז

שאלה ראובן היה לו ממון ביד שמעון והיה שמעון מלוה אותו בריבית לגוים ונטל חלק בריוח ונפטר ראובן לבית עולמו והניח שני יורשים לוי ויהודה וחלקו היורשין הממון שהיה לאביהם ביד שמעון לוי נטל חלקו מיד שמעון ויהודה הניח חלקו בידו ועתה טוען שמעון שבא לו הפסד מאותו הממון שהיה בידו משל אביהם כי הגוים שהלוה להם אותו הממון ונטל מהם ריבית תובעין אותו לדין להחזיר להם הריבית שנתנו לו בכח הגזרה שחדשו על היהודים והוא צריך להתפשר עמהם ואותו ממון שצריך ליתן לגוים רוצה ליתן כולו מחלק יהודה שנשאר בידו כי הוא אומר מאחר שבא לו הפסד בנכסי ראובן אביהם שהיה בידו יש לו ליקח הפסדו מנכסי ראובן שנשארו בידו.

תשובה יראה שאין הדין עם שמעון שאפילו שהיה לשמעון חוב גמור בשטר על ראובן ובא לגבות אותו חוב מיורשי ראובן אינו יכול לגבות כל חובו מאחד מן היורשין אלא גובה מכל אחד מכל היורשין חלקו המגיעו ובלבד שיהא פרעון יפה וטוב כגון אם ירשו ארבע שדות וכל אחד משני היורשין נטל שתי שדות נוטל בעל חוב מזה שדה ומזה שדה אבל אם לא ירשו אלא שתי שדות לא יטול חצי שדה מזה וחצי שדה מזה שאלו היה בא לגבות מאביהם לא היה יכול לומר טול מכל שדות חלק אחד משדה זו וחלק אחד משדה זו שאם כן נעלת דלת בפני לוין שאין זה פרעון יפה אלא בית דין מגבין כל חובו משדה אחת ויתמי נמי אעפ"י שחלקו לא הורע שעבודן בשביל זה וגובה שדה אחת מאיזה מהם שירצה אבל אם יכול ליקח שדה שלימה מזה ושדה שלימה מזה גובה מזה ומזה ולא יטול שתי שדות מאחד מהם כדאמרינן בפ' יש נוחלין (קכ"ד) יצא עליהם שטר חוב בכור נותן פי שנים והא דאמרינן בפרק קמא דבבא קמא (ט’) האחין שחלקו ובא בעל חוב ונטל חלקו מאחד מהן פירש רבינו יצחק דמיירי כשעשאו אפותיקי שסיים לו קרקע זה במצריו להיות תחלה לפרעון אם ירצה המלוה הא לאו הכי לא היה יכול לגבות חובו מאחד מן היורשים ובלבד שיהיה פרעון יפה כמו שפירשתי וכן אם בא לגבות מעות או שאר מטלטלין יגבה מכל אחד חלקו הילכך בנדון זה שידע שמעון שלוי נטל חלקו אם היה חוב גמור לא יגבה מיהודה אלא חלקו המגיעו אבל בטענה זו שיש לו לשמעון על נכסי ראובן אינה כל כך טענה ברורה שיטול אפילו מחלק שבידו חדא האיך יברר שתביעה זו שהגוים תובעין ממנו היא באה מאותו ממון של ראובן שהיה בידו ובשבועתו אינו נאמן להוציא מהם ועוד אפילו אם יברר בעדים שהפסד זה בא לו מממון ראובן אפילו אם היה ראובן קיים לא היה חייב לשלם לו אותו הפסד דודאי אם היה דינא דמלכותא מה שהגוים תובעין ממנו מצי שמעון לומר החזיר לי הממון שנתתי לך כי לא היה שלך ומשל אחר היה ואני צריך להחזירו מן הדין אבל ידוע שגזל הוא ואנס מה שהגוים אונסין את היהודים בלא משפט אלא עול הוא כי חוק לישראל עד היום הזה ליקח רבית מגוים הילכך אין ראובן מחוייב לסלק שמעון מהפסד זה דמכת מדינה היא שלא כדין דאפי' גבי גזלן תנן בפרק בתרא דבבא קמא (קט"ז) הגוזל את השדה ונטלוה מסיקין אם מכת מדינה היא אומר הרי היא שלך לפניך ואינו חייב לשלם לו כיון שבאונס נטלוה ולא מחמת הגזלן הכא נמי אונס הוא ונסתחפה שדהו נאום הכותב אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף