שו"ת הרא"ש/עג/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png עג TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל עג - סימן ג

עוד ילמדני הא דאמרינן המלוה שבא לגבות מנכסי לוה ואיננו פה שצריך להודיע אם הוא כך שהלוה טרם לכתו היה מצפה בכל יום לביאת המלוה לירד לנכסים כי לא היה לו ממה לפרוע ושוב הרחיק הלוה עשרים פרסאות או שלושים ואחר זמן בא המלוה לירד לנכסיו אם בית דין צריך להודיעו בזה וכשמודיעים אותו שכר השליח על מי ורבינו משה כתב שלש ראיות צריך להביא לבית דין קודם שיפרע להחזיק שטרו ושבעל חוב במדינה אחרת ואינו מצוי לעמוד עמו בדין ומה ראיה צריך הא ליתיה קמן ומה שיעור שיהא המרחק שיהא קרוי אינו מצוי לעמוד בדין שלישית שאלו נכסים של פלוני הלוה הם ואם ראינו שהלוה דר בהם כמה שנים אמנם אין כאן עדות ברורה אם לקחם או ירשם והאיך באו לידו מה ראיה אחרת צריך כל זמן שאין מערער.

תשובה שמעתי וגם ראיתי בדברי גאון אם יכולין לשלוח ללוה שילך ויחזור בתוך שלושים יום ישלחו לו שליח על יציאת הלוה כי כל יציאות שיוציא המלוה בגרמת הלוה שמרחיק פרעון המלוה על הלוה לפרוע כדאמרינן בערכין (כ"ג) המקדיש נכסיו והיה עליו כתובת אשה ובעל חוב מוסיף עוד דינר ופודה הנכסים משום דרבי אבהו ולשון מוסיף משמע שמוסיף על הלואתו וגובה הדינר עם שאר החוב והוא הדין יציאה שגורם לו והראיה שכתב רבינו משה שהבעל חוב במדינה אחרת היינו כגון שטוען המלוה שהוא במדינה אחרת ואין שליח יכול לילך אליו ולחזור בתוך שלושים יום אם יביא מזה ראיה בית דין יורדין לנכסיו מיד בשטר מקויים משום נעילת דלת שלא יהא כל אחד לוה מעות מחברו וילך וישב לו במדינת הים והנכסים שהם בחזקת הלוה עד היום הזה אף על פי שאין ידוע היאך באו לידו או בירושה או בקנייה בית דין יורדין להן ומגבין אותם למלוה ואם יבא שום אדם אחר כך בשטר או בראיה מוקדמת לשטר המלוה יוציא הנכסים מתחת ידו.

יודע לכבודך אדוני אבי מורי ורבי כי בא הנה המלוה ויצא לירד לנכסי הלוה שלא בפניו והדיין הורה לו להמתין שנים ימים או שלשה ואני לא הנחתיו כי אמרתי משמך מה שכתבת לי גם מצאתי בעיטור ירוש' וכדומה לי שבתוספות הביאו אותו בערכין ואמר להודיעו תלתא זימני בכל תלתין יומין חדא זימנא וכן כתב בעל העיטור אנא אבי ראה אותו באות אלף בחלק ראשון של מלוה בשטר וכתב בשם רב האי דאפילו יש נאמנות בשטר חוששין לשובר אמנם הרמב"ם כתב שאין חוששין לשובר אלא שכתב בפרק י"ג מלוה שבא ליפרע בשטר שלא בפני הלוה אם יכולין בית דין לשלוח אליו להודיעו שיעמוד עמו בדין שולחין ומודיעין אותו ואם אי אפשר להודיעו מהרה אומר למלוה השבע וטול נכסי ואין חוששין לשובר ואותו מהרה אומר שהוא יום או יומים ואני הראיתי להם במקום אחר כדברי רבינו משה מלוה שבא ליפרע שלא בפני הלוה כגון שהיה הלוה במדינה רחוקה וכו' אמנם הורני הדין לענין השבועה כי כן המלוה בא בשטר אם יגבה בלא שבועה הואיל ויש בו נאמנות ואם יש לחוש לשובר או לא ורי"ף פסק בפרק הכותב כרב נחמן שלא [יהא] כל אחד נוטל ממון חבירו וכו' וכתב מיהו חזינן לרבוותא דסמיכי אירושלמי דאין נפרעין מן האדם שלא בפניו ואין דעתו כן ולבסוף כתב ודאי אי מצינן לאודועי ליה ולשדורי ליה משדרינן ומודיעין ליה ואי לא עבדינן כרב נחמן הרי שגם הוא הסכים להודיעו אלא שלא נתן זמן להודעה.

תשובה ראיתי הירושלמי שהביא בעל העיטור ולפי הירושלמי אין יורדין לנכסיו שלא בפניו אלא א"כ עמד בדין וברח אבל רי"ף ז"ל כתב גמרא דידן שלא יהא אדם לוקח ממון חבירו הילכך מסתבר אם יכול להודיעו בתוך שלשים יום שהוא זמן בית דין יודיעהו אבל מאיזה טעם יצטרך להודיע שלשה פעמים כיון שאין ההודעה אלא כדי שיבא מידי דהוה אחזקה למאן דמפרש שאם הוא באספמיה כדי שיחזיר שנה ויודיעוהו שנה ויבא לשנה אחרת אלמא כל מידי דמשום הודעה די בהודעה אחת הילכך מסתבר דדי בהודעה אחת של ל' יום וכן ראיתי דנין ומסתבר דלא חיישינן לשובר דאי חיישינן לשובר א"כ כל אדם יהא לוקח ממון חבירו וילך למדינת הים דכיון דחיישת לשובר לא ירדו לנכסיו לעולם ומאחר שיש בו נאמנות ואם היה בכאן לא יכול להשביעו ולמה ישביעהו עתה ושלום אביך אשר.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף