שו"ת הרא"ש/נח/ו

שו"ת הרא"ש ‏ נח ו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל נח - סימן ו

ראובן הוציא שטר (חוב) מחילה על שמעון מקויים כראוי שמחל לו כל תביעות שהיו לו עליו ואמרו העדים ששקר העידו כי ראובן השקם יין ונשתכרו וכתבו וחתמו לו מה שרצה

תשובה העדים שחתמו שקר מחמת שכרותן כיון שנתקיימה חתימתן בבית דין לאו כל כמיניהו לבטל עדותן ולא מהימנינן להו במאי דאמרי להפסיד לראובן אבל לגבי דידהו מהימני דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי ומחייבי לשלומי לשמעון כל הפסד דמטי ליה מחמת חתימתן שחתמו עליו שקר מדינא דגרמי שהן בעצמן עשו ההיזק לממון שמעון במה שחתמו עליו שקר (ובהא) [ובריא] היזקא דודאי ראובן לא יפרע לשמעון מאחר שיש לו שטר מחילה עליו וגם בשעת המעשה שחתמו שקר נעשה מיד ההיזק לשמעון וחילוקין הללו חלק ר"י לידע מהו דינא דגרמי ומהו גרמא בניזקין שפטור הילכך חייבין העדים לפרוע לשמעון כל ההפסד שיבא לו.

[עוד הבינני בהלכות מלוה ולוה בפרק י"ד הוציא עליו שטר חוב בעד אחד וטוען הלוה פרעתי הרי זה מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם ע"כ ואיני מבין למה אינו יכול לישבע ולהכחיש העד כמו בע"פ]

[תשובה הא דנקט לך למה לא ישבע להכחיש העד כמו בעל פה אם היה טוען להד"ם הוא נשבע להכחיש את העד אבל הוא מודה שלוה אלא שאמר שפרע ואותה שבועה אינו יכול לישבע דאם כן שטרך ביד מלוה מאי בעי הילכך ישלם ושלום אביך אשר].

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף