שו"ת הרא"ש/נג/ג

שו"ת הרא"ש ‏ נג ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל נג - סימן ג

ומה שכתוב בספר המצות בתשובות הגאונים שאינה נקראת מינקת חבירו אם פירשה מלהניקו ונתנו למניקת שלשה חדשים קודם מיתת הבעל אם הלכה נקבל ואפשר שזהו טעמא של הגאונים ז"ל שלא מצאנו בגמ' אלא מעוברת חברו ומינקת חברו ומשמע הלשון שמת בעלה והניחה מעוברת ומינקה וכיון שהיתה מיניקה בשעת מיתת בעלה החמירו בה חכמים שלא תנשא בכל צד אלא אם מת הילד אבל אם פסקה מלהניק ונתנה בנה למינקת בחיי בעלה לא מיקרית מינקת חברו ולא חלה עליה תקנת חכמים אבל לא ידעתי טעמם למה צריך שלשה חדשים קודם מיתת בעלה ושמא היה ידוע אצלם שבתוך שלשה חדשים אפשר שיחזור החלב לאשה אבל כשפסקה שלשה חדשים מלהניק אפשר שצמקו דדיה ולא ישוב החלב אף אם תרצה להניק הרי הצעתי דברי לפי שיטת הגמרא ולפי דברי הגאונים ז"ל ותבררו הישר בעיניכם וחפץ השם יצליח בידכם ואתה וכל אשר לך שלום כנפש נאמן בריתך אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

אכתוב לך שלישים ראש השלישים חכם חרשים הנה כתבתי לך זה פעמים מה שקבלתי מרבותי לפי סברת הגמרא ועל מה שכתבת שרבינו משה מקוצי ז"ל כתב בחבורו שאם פסק חלבה שלשה חדשים קודם מיתת הבעל דלא מיקריא מינקת בעלה ומותרת לינשא על זה כתבתי ותבררו הישר בעיניכם כי רציתי להסתלק מן הדבר כי לא אורה להתיר מה שקבלתי מרבותי לאסור אמנם תליתי הדבר בך אם תרצה לסמוך בשעת הדחק על מה שכתב ר"ם ז"ל בשם הגאונים ז"ל הרשות בידך אמנם חדשת דבר בכתבך זה שלפי דעתי לא ראיתיו בכתב הא' שכתבת שלפעמים היתה מניקה בתענוג לבתה באותן שלשה חדשים ולשון ר"ם ז"ל הוא כך שאינה נקראת מינקת חברו אם פירשה מלהניקו ונתנו למינקת שלשה חדשים קודם מיתת הבעל ומאחר שלא מצינו התרה בגמרא אלא אם כן מת הילד ובאנו לסמוך על הר"ם ז"ל בשם הגאונים ז"ל צריכין אנו לדקדק בלשונו שכתב אם פירשה מלהניק דמשמע פירשה לגמרי ופסק חלבה ואינה מיניקה כלל ועל זה כתבתי טעם לדברי הגאונים משום דבשעת מיתת הבעל לא היתה נקראת מינקת חברו וגם מה שנתנו זמן שלשה חדשים קודם מיתת הבעל מוכיח כן כי יש לומר דקים להו דכל אשה שפסקה חלבה ג' חדשים שוב לא יחזור חלבה אבל פחות משלש אם תמות המינקת או לא תרצה להניקו יותר אי אפשר הילכך לא תנשא אפילו נתנה למינקת וזו האשה לא פסק חלבה שהיתה מיניקה לפעמים אף לדברי הגאונים ז"ל איני רואה בה היתר.

ומה שכתבת שעכשיו צמקו דדיה כי אינה מיניקה אותו אפילו הכי אסרו חכמים דחששו דכל אשה תגמול את בנה כדי שתנשא ולא רצו להתיר אלא מת בנה ואף בזה יש אוסרין משום עובדא דההיא שוטה שחנקה את בנה הרי מצינו שמאד החמירו חכמים בדבר ומי יפרוץ את אשר גדרו ואתה ותורתך שלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף