שו"ת הרא"ש/מג/ד

שו"ת הרא"ש ‏ מג ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת הרא"ש כלל מג - סימן ד

וששאלתם על רחל ששהתה אצל ראובן יותר מי' שנים ולא זכתה ליבנות ממנו ותובעת גט ובאה מחמת טענה משום דבעינא חוטרא לידה ומרה לקבורה הא מילתא מיפרשא ביבמות בפ' הבא על יבמתו (ס"ה) והכי איתא התם ההיא איתתא דאתאי לקמיה דרבי אמי אמר לה זיל לא מיפקדת א"ל מסיבן דילה מה תהא עלה דההיא אתתא אמר כי האי ודאי כפינן ותו גרסינן התם ההיא איתתא דאתאי לקמיה דרב נחמן א"ל לא מיפקדת אמרה ליה לא מיבעיא הך אתתא חוטרא לידה ומרה לקבורה אמר כי האי ודאי כפינן וכפייה היינו בשוטי כדאיתא בכתובות פרק המדיר (ע"ז) אמר רב נחמן לא קשיא הא במילי הא בשוטי מתיב רבא בדברים לא יוסר עבד אלא אמר רבא הא והא בשוטי וכו' ועוד ראיה דכל כפייה בשוטי דפרק אף על פי (ס"ג) פריך למ"ד מורד על אשתו היינו איני זן ואיני מפרנס מהא דאמר רב יהודה האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא כתובתה כלומר כיון דהדין הוא כך שיוציא ויתן כתובה מאי קאמר מתניתין דמוסיפין לה על כתובתה מאי תוספת שייך הכא כיון שצריך לגרש לאלתר ואי כפייה הוי במילי מאי פריך דלמא כגון שלא רצה לגרש בכפיית דברים ובהא קאמר מתניתין דמוסיפין לה על כתובתה אלא ש"מ דכל כפייה בשוטי היא ואם אין יד ישראל תקפה לכופו בשוטי יאמרו דייני ישראל לגוים לכופו לעשות מה שדייני ישראל יאמרו לו כדאמרינן (גיטין פ"ח) גט המעושה בישראל כשר ובגוים פסול ובגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך ומפרש ר"י וכן מפרש בה"ג ובגוים כיצד כשר כגון שאומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך והכי מוכח בתוספתא דקתני ובגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל פלוני אומר לך משמע דפלוני שם חכם הוא ועל פיו חובטין אותו הגוים וכן משמע בירושלמי דגרסינן התם ישראל שעשו כמעשי הגוים כשר ובאומר איני זן ואיני מפרנס ומתניתין אמרה כן ובגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך ולא אמר עשה מה שאני אומר לך והא דאמרינן לפניהם ולא לפני גוים היינו היכא שכל העשוי הוא ע"י גוים ואינו מעשה לדעת דייני ישראל הלכך בנדון זה כופין אותו להוציא ויתן לה כתובה מנה ומאתים אבל לא תוספת וכן פר"ח ז"ל דהא דכופין בבאה מחמת טענה להוציא וליתן כתובה היינו דווקא מנה מאתים אבל תוספת אין לה דאדעתא דהכי לא אוסיף לה למשקל ולמיפק מיניה והביא ראיה מההיא דריש אף על פי (נ"ד) דאמר תנאי כתובה ככתובה ונפקא מינה למורדת ולמוחלת וכו' ולא קאמר נפקא מינה לבאה מחמת טענה ותדע דלאו לכל מילי הוי תנאי כתובה ככתובה דהא בממאנת וחברותיה דאין להם כתובה ויש להם תוספת וכיון דחזינא דלאו לכל מילי הוי תנאי כתובה ככתובה אית לן למימר דדוקא להני מילי דחשיב הוי תנאי כתובה ככתובה ואף על פי דר"ת ז"ל פירש דלכל מילי הוי תנאי כתובה ככתובה אית לן למימר דממאנת וחברותיה שאני דדין הוא שאין להם כתובה דאיגלאי מילתא שלא נתקדשה מעולם מכל מקום כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא לא מפקינן ממונא ואין לה תוספת אבל מנה ומאתים ונדוניא שהכניסה אית לה ושלום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף