שו"ת הרא"ש/כ/טו

שו"ת הרא"ש ‏ כ טו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל כ - סימן טו

עוד ילמדני אדוני אבי נר"ו אם נאבד הסכין אחר השחיטה קודם בדיקה שכתבת להיתר להעמידנו על חזקתו וכן מצאתי כתוב בשם ר"י ורש"י ורשב"ם וראב"ן ז"ל ועוד הוסיף אפילו נמצאת פגומה אח"כ כשרה הואיל ויצא הדבר להתר יצא והאי דנמצאת פגומה אימור שברו בה עצמות ולא אדעתיה אבל רבי שב"ט ז"ל כתב לאיסור וכן נראה מדברי רבינו חננאל ורבינו אלפסי ז"ל שכתב עד שיודע לך בברור שנשחטה כראוי בסכין שאין בו פגם וכ"כ הרמב"ן ז"ל שכתב עד שיודע לך בבירור שנשחט כראוי ואם נפל הסכין לארץ אם חשוב כשבר ולפעמים כשהעוף מפרכס מכה ברגליו בסכין אם חשיב כשבר ושוב מצאתי באבי העזרי הכל לפי אומד הדעת אם דבר קשה שבר או מכה בכח או לאו.

תשובה מה שכתבת בנאבד הסכין מילתא דפשיטא היא כיון דנבדק הסכין קודם שחיטה ונאבד אחר השחיטה דלא תלינן למימר פגם בעור כיון דלא חזינן ריעותא קמן בסכין אלא מוקמינן סכין אחזקתיה דמילתא דלא שכיח הוא שיפגם בעור ואפילו כי אשתכח סכין פגום חומרא יתירה היא דטפי הוה לן למימר דבעצם המפרקת איפגים אלא שאינו שוחט בעצם בחוזק אמרינן אימור בעור איפגים ולחומרא ומה שכתב רב אלפסי ז"ל עד שיודע שנשחטה כראוי בסכין שאין בו פגם איכא למימר לאפוקי אם שחט בסכין שאינו בדוק או אפילו בסכין בדוק ולאפוקי אם מצאו פגום אחר השחיטה דלא נתברר יפה ששחט בסכין שאין בו פגם דאמרינן בעור נפגם אבל אם בדק הסכין קודם השחיטה ונאבד הסכין הרי נתברר יפה ששחט בסכין שאין בו פגם דאוקמיה לסכין אחזקתיה ואימר לא איפגים וזה היה טעמו של רבינו אב"ן דחומרא יתירה לתלות בעור איפגים הילכך היכא דידע בודאי שלא שבר עצמות ואין דרך לדחוק הסכין על עצם המפרקת תלינן לחומרא ואימא בעור איפגם אף על גב דיותר שכיח שיפגם בעצם המפרקת מבעור אסרינן לה אבל היכא דנאבד הסכין ומספקא לן אם שבר בה עצמות וניתוסף עוד ספיקא אחרת שרינן לה ואם עשה שום תשמיש בסכין שראוי ליפגם בו מהאי טעמא שרינן ליה דחומרא יתירה הוא לתלות בעור יותר מבעצם המפרקת הילכך בקל תלינן בדבר אחר.

עוד אדוני אבי הא דאמרינן (חולין י"א) גבי מנא הא מילתא דאזלינן בתר רובא ואמרינן אתיא מפרה אדומה ופסקו התוספות שאם עשו גבינות מבהמות ונמצאת אחת מהן טרפה שכלן אסורות הואיל ולא הובררה החזקה שעה אחת והתירו אם נמצאת טרפה מחמת סירכא ועוד הוספת בפרישתך וז"ל ועוד י"ל למאי דמסקינן דאזלינן בתר רובא כל הבהמות בחזקת כשרות אפילו תוך שנתן משום דרוב בהמות כשרות הן ורובא עדיף מחזקה עכ"ל ואיני מבין מה מועיל רוב בכאן הואיל ויש כאן טריפה לפנינו ואין כאן חזקה רובא מאי מהני.

תשובה על פרה אדומה הקשו התוספת כיון דפרה בת שתים דילמא משום דאוקמה אחזקה שאינה טרפה למ"ד טרפה אינה חיה וכיון דחיתה שנה אחת הוברר הדבר שהיתה כשרה שעה אחת משעה שנולדה ואוקמה אחזקה ולאו משום דאזלינן בתר רובא ותירצו דלא מיקרי חזקה כיון דלא נבררה ולא נודעה שעה אחת דבכל שעתא ושעתא איכא למימר השתא טרפה היא ואין לברר ולידע דהשתא לאו טרפה היא עד שתחיה שנה אחר שעה זו ולפום האי תרוצא פסקו שאם עשו גבינות מבהמות ואחר כך נמצאת אחת טרפה דכלם אסורות וכתבתי דהוי שינויא לפום שיטתא דהשתא דאכתי לא פשטינן דאזלינן בתר רובא הילכך אין כאן חזקה שעה אחת אבל השתא דפסקינן (ס"א למסקנא דפשטינן) דאזלינן בתר רובא ורובא עדיף מחזקה הילכך בכל שעתא ושעתא אזלינן בתר רובא וכשרה היא ועדיף האי רובא מחזקה ואוקמה אחזקתה וסמוך למיתתה נטרפה והגבינות כשרות.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף