שו"ת הרא"ש/כו/ה

שו"ת הרא"ש ‏ כו ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל כו - סימן ה

ששאלת חולה שיש בו סכנה וצריך לשחוט לו ויש כאן נבלה אי זה מהם יכשר לשחוט או להאכילו הנבלה.

דבר זה שאלו לרבינו מאיר והשיב לשואל לדבריך שאתה אומר שמוטב להאכילו נבלה שהיא בלאו ממה שישחטו לו בשבת שהוא איסור סקילה אם כן למה שוחטין ואוכלין ביום טוב והוא עשה ולא תעשה מוטב שיאכלו נבלה שאינה אלא בלאו ועוד יאמר לגוי לנחור עופות דליכא אלא איסורא דרבנן למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה אלא ודאי כיון שהתורה התירה לנו אוכל נפש ביום טוב הוי כמו בחול שמותר בו כל מלאכה וכן בחולה נמי כיון דפקוח נפש ילפינן ביומא (פ"ה) דשרי כל מלאכה לחולה שיש בו סכנה שריא בשבת כמו בחול הילכך כיון שהשחיטה מותרת היא לא ספינן ליה איסור לחולה ועוד שמעתי טעם אחר שאם ידע החולה שיאכילוהו דבר איסור נפשו קצה בו וימנע מלאכול ויסתכן בעצמו לכן כל הזריז הרי זה משובח אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

וששאלת אם מותר להוציא מיץ הרמון ולסחטו לצורך החולה.

יראה שאם הוא חולה שאין בו סכנה שאסור דקיי"ל (שבת קמ"ד) הלכה כשל בית מנשיא שסוחטים ברמונים בחול ומוציאין מהן המשקה הילכך אסור לסחטו בשבת.

מילה שלא בזמנה אינה דוחה יום טוב שני של גליות והא דקתני בפרק רבי אליעזר דמילה (קל"ז) שני ימים טובים של ראש השנה נימול לי"ב הוא הדין ביום טוב של גליות אלא שהמשנה נשנית בארץ ישראל דדוקא גבי מת התירו לדחות יום טוב שני והתירו אפילו ביום טוב שני של ראש השנה אבל במילה שכבר עבר זמנה לא התירו לדחות יום טוב שני בשבילה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף