שו"ת הרא"ש/יח/א

שו"ת הרא"ש ‏ יח א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל יח - סימן א

אשר שאלת ראובן שמסר לשמעון שטר חוב שיש לו על לוי שמסרו לו גוי שהיה לו עליו ושמעון תבע ללוי ולכל הבאים מכחו ומצא קרקע ביד יהודה שלקחה מלוי ותבע אותו לפני ערכאות של גוים ויהודה טוען יהודים אנחנו איני רוצה לטעון אלא לפני דייני ישראל ושמעון השיב מכח הגוי אני בא ואתבע אותך לפני גוים וכמו שאם אני מחזיר השטר לגוי הגוי יתבעך בדיניהם כך תדין עמי ויהודה טוען לכשתחזיר.

תחלה אפרש לך אי מצי למימר לכי תהדר או לא כל היכא שאינו בא לגרע כחו עתה יותר משאם היה כבר מוחזר לא מצי למימר לכי תהדר דחזינן כאלו כבר החזירו כי ההיא דפרק בתרא דכתובות (ק"ט) בחד דאתי מכח ארבעה אמרינן לו יקח לו דרך במאה מנה דאלו היה ביד ארבעה לא היה יכול להוציא מידם אבל היכא שבא לנרע כחו יותר משאם היה מוחזר מצי למימר לכי תהדר כדאיתא בפ"ק דב"ק (ח’) גבי מכר כל נכסיו כלם נכנסו תחת הבעלים ומוקי לה כגון שלקח עדיות באחרונה ופריך אי הכי ניתו כולהו וניגבו מעדית אלא משום דאמר להו אי שתקיתו שתקיתו ואי לא מהדרנא שטרא דזיבורית למריה ולא מצי האשה למימר לכי תהדר משום דאינו בא לגרע כחה דאי מהדר שקלא זיבורית גם עתה בא ליתן לה זיבורית ופריך אי הכי אפילו נזקין נמי פי' בנזקין יאמר לו טול בינונית ואי לא מהדרנא שטרא דזיבורית למריה ושקלת זיבורית אבל לא פריך ליה מבעל חוב דעלמא לשקול זיבורית ואי לא מהדרנא שטרא דזיבורית למריה משום דאמר ליה לכי תהדר כיון שבא לגרע כחו הרי הוכחתי לך דכל היכא דאינו בא לגרע כחו אמרינן דכמו הדר דאמי ולא מצי אמר ליה לכי תהדר אלא כל הדין שהיה לו אלו החזירו יש לו גם עתה הילכך שמעון אינו צריך לתבוע יהודה בערכאות של גוים אלא ידונו לפני דייני ישראל והדיינין ידונו דין זה כאלו שמעון החזיר את השטר לראובן וראובן החזירו לגוי דכל אותו כח שהיה לו לגוי על לוי בדינא דמלכותא יש לו לשמעון על לוי כדאמרינן בחזקת הבתים (ל"ה) ישראל הבא מכח גוי הרי הוא כגוי דמה מכר לו הגוי לישראל כל זכות וכח שהיה לו בשטר זה ולא גרע כח הישראל מכח הגוי והא דבעית למידק דלא אמרינן לגבי גוי אי צייתית ציית ואי לא מהדרנא מההיא דזבין מגוי לית ביה משום דינא דבר מצרא משום דא"ל אריה אברחית לך ממצרך ואמאי צריכנא להאי טעמא לימא ליה לוקח למצרן אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא שטרא למוכר אלא לגבי גוים לא מצי למימר דמהדרנא ואי בעי למהדר לא שבקינן ליה לאו מילתא היא דאי מכח טענה זאת באת להפקיע כח מצרנות אפילו זבן מישראל נמי שייך האי טעמא אלא משום ועשית הטוב והישר חשבינן ללוקח כאלו הוא שלוחו של מצרן ובקנינו קנה המצרן ואין צריך קנין אחר הילכך לא שייך במצרנות לומר טעמא דמהדרנא הילכך צריך לטעמא דאריא אברחית לך ממצרך אמנם לדין זה יש לו פנים אחרים שהרי שטר זה צריך להחזיר שמעון לראובן וראובן לגוי וכשיבא השטר ליד ראובן לא מצי ראובן לומר ליהודה אגבה ממך השדה שמכרתי לך או אחזיר השטר לגוי והוא יגבהו ממך דאפילו אם יגבהו הגוי ממנו יחזיר יהודה על ראובן שמכרה לו באחריות הילכך שטר זה אינו יכול לשוב ליד הגוי ולא אמרינן ביה כמוחזר לגוי דאמי לגבי קרקע שביד יהודי הילכך שטר זה אינו יכול לשוב ליד הגוי הילכך שמעון אין לו לתבוע את יהודה בערכאות של גוים ובדיני ישראל אין לו עליו כלום.

ומה ששאלת הא דאמרינן בחזקת הבתים (ל"ה) הבא מחמת גוי אנס אם הוא לטיבותיה דאנס מסהדינן ליה או לגריעותיה כדאיתא לגבי חזקה מתוך מה שכתבתי לך בתשובה הראשונה תוכל לידע גם בכל אותו דין שהיה לו לגוי על ישראל בהיותה בידו כך יש לישראל הלוקח לא פחות ולא יותר.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

סימן הבא >מעבר לתחילת הדף