שו"ת הרא"ש/יג/כב

שו"ת הרא"ש ‏ יג כב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל יג - סימן כב

ששאלת הא דקאמר במדרש (ויקרא רבה) על ארבעה דברים מתו נדב ואביהוא שנכנסו שתויי יין ושלא רחצו ידים ורגלים ומחוסרי בגדים רבי לוי אומר מעיל היו חסרים וכתיב ביה מיתה וכו' וקשיא לך שתויי יין עדין לא הוזהרו דכתיב בתריה יין ושכר אל תשת וכו' הא לא קשיא מידי דאין מוקדם ומאוחר בתורה אטו כל דיני כהונה ועבודה ומומין הפוסלין באדם ובבהמה ודין טומאת קדשים לא נאמרו קודם שהתחילו בעבודה הא אמרינן בפרק טבול יום (זבחים ק"א) שחטאת של מלואים מפני טומאה נשרפה אלא ודאי שנכתבו בפרשה אמור אל הכהנים ואין מוקדם ומאוחר בתורה וכל פרשיות הצריכות לעבודה נאמרו קודם פרשת מלואים אלא שלא נכתבו על הסדר ואף על פי שאומר במדרש למה נסמכה פרשת שתויי יין למיתת בני אהרן משל לרופא שנכנס לבקר את החולה הוא אמר לו אל תאכל סם פלוני שלא תמות כמו שאכלו פלוני מדרש בעלמא הוא לדרוש סמוכין דודאי הדבר ידוע שכל הדברים המחללין את העבודה הוצרכו לידע קודם עבודה.

ומה ששאלת הא דאמר רבי לוי מעיל היו חסרין והלא מעיל הוא מבגדי כהן גדול הילך תשובה על זה תניא בפרק טבול יום (זבחים ק"ב) חמש שמחות היתה אלישבע יתירה על בנות ישראל ואבל אחד יבמה מלך ואישה כהן גדול בנה סגן בן בנה משוח מלחמה אחיה נשיא ואבלה על שני בניה וסגן הוא הממונה לשמש תחת כהן גדול כשאירע לו טומאה כדאמרינן בנזיר פרק כהן גדול (מ"ז) ולענין טומאה סגן עדיף דתניא (נזיר מ"ז) אמר רבי חנינא למה תקנו סגן לכהן גדול שאם אירע לו קרי נכנס ומשמש תחתיו ואמרינן בהוריות (י"ב) דסגן משמש בשמונה בגדים וקרי ליה התם משוח שעבר ואם בנפשך לומר דמשמע דוקא היכא דאירע פסול בכהן גדול ונכנס ושמש תחתיו משום דמעלין בקדש ולא מורידין כדמוכח התם (נזיר מ"ז) וגם תינח נדב שהיה סגן אביהוא למה איכא למימר טעמא אחרינא כיון שהקטירו קטורת אשר לא צוה השם ולא מצינו הקטורת לפני ולפנים אלא כהן גדול ולפי טעותם עברו גם על ונשמע קולו בבאו אל הקדש והאי טעמא סגי שכך דרך בעלי אגדה על סמך כל דהו בונין דבריהם אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

ובה"ג כתב בשבעה באלול מתו מוציאי דבת הארץ ואם על המרגלים הוא אומר ק"ו על סדר המקראות כי משמע שמתו קודם שאמר משה לישראל שימותו במדבר ומסתמא משה לא המתין להתפלל על ישראל ובט' באב התפלל ואז אמר לו הקדוש ברוך הוא שימותו ומשה אמר מיד לישראל ואז אמרו ישראל חטאנו ועשו תשובה והיאך ימותו המרגלים בשבעה באלול וכי היו מוציאין דבה מט' באב עד שבעה באלול ודבריו תמוהין ושמא מוציאי דבה אחרים.

ומה שפרש"י ז"ל בפרק מפנין (קכ"ט) שבשעה ראשונה של יום רביעי שמש שבתאי יום שלם קאמר ערב ובקר וכן מוכיח לשונו ושבעה קולות היינו שתי חצוצרות מן הקרנים ושתי חלילין מן השוקים ותוף מן העור ומעיו לנבל ובני מעיו לכנור הרי שבעה, אתה וביתך שלום כנפש דודך אשר.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף