שו"ת הרא"ש/יב/ג

שו"ת הרא"ש ‏ יב ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל יב - סימן ג

נכדי ידידי ה"ר משה הכהן אני הייתי רגיל לומר דדבר שלא בא לעולם הוא ויותר מזו אפי' כבר נולד הבן והקנה לו בקנין שיהיה בעל ברית יכול לחזור בו דקנין דברים בעלמא הוא כדאיתא בב"ב (ג') גבי כשקנו זה בזה ברוחות ופריך קנין דברים בעלמא הוא דקנין לא מהני אלא או במכר או במתנה או בתמורה על דבר הנתפס וקונה גוף החפץ אבל בדבר זה שהקנה לו לעשות מצוה אחת קנין דברים בעלמא הוא והכי איתא בב"ב (קמ"ז) שכיב מרע שאמר ידור פלוני בבית זה יאכל פירות דקל זה לא אמר כלום עד שיאמר תנו בית זה לפלוני וידור בו וכו' למימרא דסבר רב נחמן מילתא דאיתא בבריא איתא בשכיב מרע ודליתא בבריא ליתא בשכיב מרע אלמא אפי' בבריא אפי' בקנין אינו מועיל והנה הראה לי מורי החזן כתב דרבינו מאיר ז"ל וזה לשונו ומי שנדר לחבירו לעשותו בעל ברית אף על גב דהוי דבר שלא בא לעולם יש לנו לילך אחר המנהג וכיוצא בזה אמרו בב"מ (ע"ד) סטומתא באתרא דקנו ממש קני אף על גב דמדינא לא קני אזיל בתר מנהגא למקני קנין גמור עכ"ל ויש להשיב על דבריו חדא דסטומתא הינו דוקא שנעשה מעשה כדפרש"י ז"ל שרושמים על החבית ור"ח ז"ל פי' פאמיא כמו שרגילין הסוחרים תוקע כפו בכף חברו וזהו גמר המקח וקורין לו בל' אשכנז יא אוף ואותו מעשה שעושין הוי במקום סודר אבל דיבור בעלמא לא אפי' אי נהוג מנהג גרוע הוא ולא אזלינן בתריה כמו שפרש"י ז"ל (נ"א ר"י) בכ"מ בגמרא ועוד מאן נימא לן שנוהג מנהג זה אני רגיל לקיים דבר זה בתקיעת כף שלא יוכל לחזור בו, ושלום כנפש דודך אשר בן הרב ר' יחיאל ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף