שו"ת הרא"ש/ג/יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש ‏ ג יג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ג - סימן יג

שאלה ראובן צוה מחמת מיתה והקדיש בצואתו כרם אחד להקדש אשקלונה על תנאי שתקח אשתו פירות הכרם כל ימיה ואחרי מותה יקחו מפירותיו מאתים זהובים ויקנו בהם ספרים וילמדו בהם בני שמעון אחיו ואחרי זה יהיה הכרם להקדש אשקלונה ויהיו פירותיו לשכר מלמדי תינוקות ולקנות בהם ספרים שילמדו בהם ולקנות מהם ס"ת או מה שיראה ללוי ונפטר ועידי הצואה הם מקהל אשקלונה וטוענים יורשי המת שאין ההקדש קיים כיון שלא נסתלקו עידי הצואה מההקדש לא קודם הצואה ולא אחר כן הם נוגעין בעדות עתה ילמדנו רבינו אם ההקדש בטל מעיקרו לפי שלא נסתלקו ממנו קודם ההקדש ואם יסתלקו ממנו עתה אם הקדש קיים ובין כך ובין כך עד שיסתלקו אם יקחו היורשים הפירות אם לאו.

תשובה מה ששאלת אם ההקדש בטל מעיקרו לפי שלא נסתלקו ממנו קודם ההקדש ואם יסתלקו ממנו עתה אם ההקדש קיים סילוק מועיל אף אחר המעשה להכשירה למפרע כדאיתא בפרק חזקת הבתים (מ"ג) וכי קא מסלק נפשיה מי מסתלקי והתניא בני העיר שנגנב ס"ת שלהם אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר ואם איתא ליסתלקו תרי מינייהו ולידיינו שאני ס"ת דלשמיעה קיימה וא"א לו להסתלק אלמא סילוק מועיל אף לאחר המעשה בין לדין בין לעדות דעיקר משא ומתן הוא על עדות דהא דפריך וכי קא מסלק נפשיה מי מסתלק אעדות פריך ואף על גב דגבי עדות בעינן תחלתו וסופו בכשרות היינו דוקא בפסול הגוף כגון קרוב ונתרחק סומא ונתפתח אבל בפסול ממון לא בעינן תחלתו וסופו בכשרות אמנם יש לדקדק כיון שכתוב בצואה שיקחו מן ההקדש ס"ת אי אפשר להם להסתלק כיון דלשמיעה קאי דבשביל ההקדש שיתנו לשכר מלמדי תינוקות ולקנות ספרים שילמדו בהם לא הוו נוגעין בעדותן כדאיתא בפ' חזקת הבתים האומר תנו מנה לעניי אותה העיר אין דנין אותה בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר ותסברא עניי שקלי ודייני מיפסלי אלא אין דנין בדייני עניי אותה העיר ואין מביאין ראיה מעניי אותה העיר וליסתלקו בי תרי מנייהו ולידיינו ה"נ בס"ת ואמאי קרי להו עניי דהכל עניים הם אצל ס"ת כיון דאין להם ס"ת קרי להו עניים ואי בעית אימא לעולם כדקאמרת מעיקרא פי' שכל בני העיר פסולין ולא תיקשי לך עניים שקלי ודיינין איפסלי בעניי דרמו עלייהו פי' שבני העיר מפרנסין העניים שלהם נמצא שכל בני העיר נוגעין בעדות ופריך ה"ד אי דקייץ להו ליתבי תרי מינייהו מאי דקייץ להו ולידיינו דלא קייץ להו ואם בני עיר אשקלונה אינם נותנין מממונם להשכיר מלמדין לעניי עירם וגם העדים אינם עניים אז כשרים להעיד אמנם כיון שצוה לקנות ס"ת מן ההקדש לכאורה נראה שאין סילוק מועיל מיהו גם בזה אני אומר שסילוק מועיל דהתם בחזקת הבתים מיירי שאין ס"ת בעיר אלא זה בלבד וכן משמע בני העיר שנגנב להם ס"ת שלהם וכן באידך ברייתא דהאומר תנו מנה לעניי עירי דמוקי לה בס"ת מיירי שאין ס"ת אחרת בעיר אלא זו שהוא רוצה לקנות מדקא' שהכל עניים הם אצל ס"ת בשביל שאין להם ס"ת קורא אותם עניים אבל באשקלונא יש ס"ת אחרת בעיר הילכך אפשר להם להסתלק שלא יקראו באותו ספר כשהוא בב"ה ואפילו אם יקראו בו בעודו בב"ה לא מקרי הנאה כיון שאפשר שיקראו בספר אחר וכל זמן שלא נסתלקו כל הצואה בטלה כההיא דירושלמי שהביא רב אלפס ז"ל בפ"ק דמכות כתב כל נכסיו לב' בני אדם והעדים כשרים לזה ופסולים לזה רבי יוחנן אמר פסול ור"ל אמר כשר [אמר ר' אלעזר מתניתין מסייע לרבי יוחנן מה שנים] נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה אף ג' נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה ומנין אפילו מאה ת"ל עדים וכן יש תשובה בספר אבי העזרי שבימיו אירע מעשה באחד שחילק נכסיו במתנת שכיב מרע לכמה בני אדם כאחד בפני עדים ושוב נמצא שהיו קרובים לא' ממקבלי המתנה ובטל כל המתנה מכח הירושלמי שהבאתי ואני שאלתי דבר זה לרבינו מאיר ז"ל וכתב לי תשובת אבי העזרי מה שכתב רבינו אפרים ובעל העיטור ז"ל והסכים גם הוא שכל העדות בטלה נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף