שו"ת הרא"ש/ב/א

שו"ת הרא"ש ‏ ב א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ב - סימן א

שאלה לדזיו ליה כבר בתיה מורי הרב רבי יצחק סגן הלוים אשר נסתפק מורי אם הלכה כרבי אליעזר דאמר חדש אסור מן התורה בחו"ל בהא ליכא ספיקא דהלכה כסתם משנה דמסכת ערלה (פ"ג מ"ט) ורבי ישמעאל ורבי עקיבא סברי כוותיה ורב אלפס פסק הלכה כרבי אליעזר וכן בספר המצות ובאבי העזרי וכן פסקו בכל החבורים דחדש נוהג בשל גוים ודבר תימא הוא למה לא לנהוג בשל גוי דמאן דאמר יש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר דריש ליה מקרא דגנך ולא דגן גוי ואי לאו קרא תבואת גוי בעי עישורי ובחדש כתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו ואפי' בחוצה לארץ דכתיב מושבותיכם מהיכי תיתי לן למימר דלא לנהוג בשל גוים והלא ערלה דאינה נוהגת אלא בארץ ואפי' הכי נוהגת בנטיעת גוי כדתנן במסכת ערלה (פ"א מ"ב) הנוטע ברשות הרבים והנכרי שנטע וכו' חייבין בערלה וגרסינן עלה בירושלמי כי תבאו אל הארץ ונטעתם פרט לשנטעו גוי עד שלא באו לארץ יכול שאני מוציא את שנטעו גוי משבאו לארץ תלמוד לומר כל עץ וכל שכן חדש שנוהג מן התורה אף בחוץ לארץ שנוהג אף בשל גוים וכן כלאים נוהגים בשל גוים ורבינו יצחק פסק כן בפ"ק דקידושין (ל"ו) והביא ראיה מן הירושלמי ודברי רבי ברוך מאד הם תמוהין שכתב ואפילו אם גדלה ברשות ישראל עתה בחוץ לארץ שאין אנו סמוכין לא"י נראה להתיר דלא גזרו אפילו מדרבנן דומיא דמעשר דלא גזרו אלא בחוץ לארץ הסמוכה לא"י עכ"ל ודבריו תמוהין אפילו לפי דבריו שאינו נוהג בשל גוים אם גדלה ברשות ישראל מה שייך כאן גזרה דרבנן בחוץ לארץ אסור מן התורה וראיותיו אין בהם ממש.

ור' יצחק כתב בתשובה ובספר המצות הביא אותה מה שאנו שותים שכר שעורים ואוכלים שבולת שועל סמכינן ארובא שנזרעים קודם העומר ואבי העזרי כתב עוד טעם אחר להתירא משום דאיכא שעורים גם משל אשתקד וודאי כן הוא בכל השנים סמכינן ארובא ועתה לפני הפסח נתתי את לבי יען שענוי שלהם היה בפרוס הפסח וגם עת הגריד היה ולא יכלו לחרוש ומיעוטא דמיעוטא נזרעו לפני הפסח ולא מלאני לבי לאסור אולי לא ישמעו לי ואני משיב לשואלים דרשו מעובדי אדמה אם יאמרו שהרוב נזרע לפני העומר מותר ואם לאו אסור וגם אני זכור מנעורי כבר פעמים ושלש שענוי שלהם היה בפרוס הפסח שרבותי נהגו איסור אבל לא הורו הלכה למעשה לאיסור ואהא סמיכנא ואיני מורה איסור ומוטב שיהיו שוגגים והחרד יפרוש ומצאתי כתוב בשם הר"ם ז"ל מה שאנו שותין שכר יש אומרים משום ספק ספיקא ספק חדש ספק ישן ואת"ל חדש שמא השריש קודם העומר ואני אומר דבר שיש לו מתירין אפי' ספק ספיקא אסור אלא להכי שרי דבטיל בששים במים והא דאמרינן דשיל"מ אפי' באלף לא בטיל ה"מ מין במינו כדאיתא בירושלמי דשביעית והא דאמרינן גבי יום טוב (ביצה ל"ח) שאלה מים ומלח לעיסתה אף על גב דשאינו מינו לא בטיל שאני התם דלטעמא עבידא וטעמא לא בטיל עכ"ל ואומר אני דהשומע טעה דמה שהביא ראיה מירושלמי דדבר שיש לו מתירין בטל בשאינו מינו אדרבא משם ראיה לאסור השכר והכי איתא בירושלמי רבי שמעון משום רבי יהושע אומר כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש לא נתנו חכמים בהם שיעור אלא מין במינו כל שהוא ושלא במינו בנותן טעם והדבר ידוע שהשעורים נותנין טעם במים והשעורים הם עיקר ועדיפי טפי ממלח ושאור בעיסה שהם אינם עיקר העיסה אלא נותנין בה טעם ובלא מלח ושאור נאכלת מצה ותפל ובפ"ק דפסחים הקשו התוספות אמאי לא מברכין בורא פרי האדמה על שכר של שעורים כי השעורים עיקר ולכך לא נהירא כלל ועוד מאן יימר דאיכא ששים במים כנגד השעורים ומה שכתבו בשם רבינו דדבר שיש לו מתירין אפילו ספק ספיקא אסור היינו דוקא ע"י תערובת כההיא דפ"ק דביצה (ג’) ביצה שנולדה בשבת וביצה שנולדה ביום טוב וכו' וספיקא אסורה נתערבה באלף כולן אסורות ומפרש טעמא כגון ספק חול ספק יום טוב ודבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל וכי האי גוונא קרי ספק ספיקא בפרק התערובות (זבחים ע"ד) דקאמר התם רמוני באדן אסורין בכל שהם פירש אחד מהם לרבוא ומרבוא לרבוא כולן אסורות ובדבר שיש מתירין החמירו חכמים ז"ל דלא בטיל ע"י תערובת אפילו באלף ובספק ספיקא דמאי נפקא מינה להתירה בביטול בלאו הכי יש לו היתר אבל ספק ספיקא כי האי שעל התבואה אני אומר שהוא ישן ואפילו את"ל שהוא חדש שמא השריש קודם העומר ואין כאן איסור חדש כלל כה"ג לא (אמרינן) אסרינן ס"ס ואפי' לר' יהודה דאסר בכל איסורין ספק ספיקא ושמואל דאסר בעבודת כוכבים ספק ספיקא לא אשכחן דאסרי אלא ע"י תערובת היכא דאתחזק איסורא ונתערבו אחרים באחרים אבל בחדש דלא אתחזקת איסורא מספק ספיקא שרינן בשאר השנים, ואתה ותורתך שלום נאום הצעיר אשר בן הר"ר יחיאל ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

סימן הבא >מעבר לתחילת הדף